אני כבדה לעצמי כל כך.
הלב שלי עלה על גדותיו.
שורף לי לנשום.
שורף לי בהוויה של עצמי.

(כואב לי שאני טיפשה.
שאני קטנה, כל כך.
לא מסוגלת לשאת בשטויות של עצמי.
לא מסוגלת להכיל שאני לחלוטין טיפשה.
טיפשה. טיפשה. טיפשה.
כואב לי על עצמי, המטומטמת הזאת.
כואב לי שאין לי את מי להאשים.
זאת אני בלבד.
אני שטעתה ואני שצריכה לשאת בתוצאות.
)

הקב"ה, תטע בי כח. להכיל ולאהוב את הטיפשות, את הטמטום. את החלק החשוך שבי שגרם לי לטעות, בגדול.
תטע בי אומץ. אני חייבת אומץ.
תטע בי הארות.
שאדע להחליט.


שונאת להיות בת 18