מההיכרות שלי עם עצמי, על פי רוב אחרי פגישה או שתיים

לא שמים לב לכל המסביב.

קל וחומר שבינך לבין עצמך אין סיבה שתקדישי כל כך הרבה

תשומת לב. דימוי עצמי הוא עניין של תודעה, לחיוב ולשלילה.

את צודקת כשאת אומרת שאת רוצה למצוא חן בעיני בעלך

כמו שאת באמת, אבל תשאלי את עצמך איך את מוצאת חן גם

בעיני עצמך... זה לא שינוי מהיום למחר, אבל הוא יותר עמוק

ויותר מספק ויותר אמיתי לדעתי.

ממה שאת כותבת נראה שיש בך יותר מאשר אף. בטוח יהיה

מי שיצליח לראות את זה ותחיו בעושר ואושר (תענו אמן!).

בקיצור, לדעתי,

אל תעקמי את האף כי מישהו עלול לעקם את האף... 

אבל כמובן שמי שמחליטה בסוף זו את.

למה זה כל כך נורא לרצות לשמח את האיש שלנו?

לא מכוונת ספציפית לניתוח המדובר, אלא בכללי.

לא נכון להגיד שאנחנו מתייפות לגמרי בשביל עצמנו, לעיתים ההרגשה שלנו תלויה ברגשות של הבחור. כלומר, אנחנו נשאף לשנות משהו במראה החיצוני כי אנחנו יודעות שהבעל יאהב את זה, ואנחנו רוצות שהוא יאהב את זה - אנחנו רוצות לעשות לו טוב.

למה זה כל כך גרוע?

(כמובן, בתנאי שהאהבה לא תלויה בדבר והנישואים לא מבוססים על השינויים האלו...)

וכבר את מסיקה מפה שהוא במרכז, שכל מה שעומד מול העיניים שלה זה רצונו, שאין לה רצון ושכל, שהיא שפחה?

מחילה, איזו היסחפות.

זה לא כזה דרמטי כמו שאת מציירת את זה.

לא מדובר כאן על בעל שמבקש מאישתו להשתנות, מדובר על אישה שרוצה להשתנות בשביל בעלה, כדי לשמח אותו.

בדיוק כמו שגבר ירצה לעשות שינויים למען אשתו, כדי לשמח אותה - לדוגמה לדלל קצת את הגבות, או להתקלח בתדירות יותר גבוהה, או להתלבש יפה יותר באירועים משפחתיים. 

זה ממש לא קשור לחושך ולפרימיטיביות...

וגם לנשואה, יש הבדל אם הבעל מבקש לבין משהו שאולי ישמח אותו.

ולעשות ניתוח זה קצת יותר שינוי מלהתקלח יותר..

למה עצוב? - לקראת נישואין וזוגיות

אבל פה את כבר מעצבת תוואי למערכות יחסים וקובעת מה נורמלי ומה לא, וזה פחות מתאים. יש דברים ששונים ממה שאת חושבת והם עדיין לגיטימיים מאוד.

בטוחה שיש הרבה מערכות יחסים אוהבות וטובות שבהן הבעל ירגיש בנוח לבקש מאשתו לשנות משהו שמאוד מפריע לו, והיא תסכים בשמחה - כי ככה זה כשאוהבים, מפרגנים לצד השני ומחפשים להיטיב איתו.

זה לא כזה נורא, זה לא הופך את הגבר למפלצת מיזוגנית ולא את האישה לשפחה רכרוכית

מסכימה איתך שהאהבה לא צריכה להיות תלויה בזה, אם זה ככה המצב פגום מיסודו (כמו שכבר כתבתי למעלה).

אבל אם לא? לא צריך לקחת הכל כל כך כבד ולתת לכל דבר משמעות שלילית ומיליטנטית.

אני לא מצליחה להבין אותך ואת ההתנגדות הכל כך עזה שלך.

למה זה שונה מאישה שתבקש מבעלה שיפסיק לדבר על כדורגל כל כך הרבה כשהם בציבור? או מגבר שיבקש מאשתו שלא תשתף את השכנים בעניינים משפחתיים? הרי כשהוא התחתן איתה הוא ידע שהיא פטפטנית. אז מה? אסור לו לבקש? זה הופך אותו לאנוכי? איזו הגזמה!

בסופו של דבר, כשהמטרה היא תיעול מערכת היחסים והפיכת המצב לנעים יותר עבור שני הצדדים, אין בזה שום רע.

מדברת בכללי. נגד גישת ה-"אני לא משתנה וימות העולם" / "Take it or live it", שהיא בעיניי קצת ילדותית ולא הולמת את המציאות.

לא כל שינוי הוא מחיקה של האישיות ואף אחד לא הפך אתכן לבובות על חוטים, וגם את זה כבר אמרתי. 

את זה ולא מה שכתבת קבל/י או חיי (???) את זה. 

משעשע אותי ששתיכן רווקות

וכמו שאני רואה את זה - את רואה דברים באור הגיוני, מחובר למציאות ולמורכבויות שלה והבנה על גמישות בקשרים בין בני זוג

סוסה אדומה - אני יכולה להבין את הגישה שלך אבל ממרום שנותיי (בזוגיות מאושרת ב"ה) אני רוצה לומר לך שאת קצת רואה דברים בשחור ולבן והמציאות הזוגית יש בה המוני גווני ביניים.

מה פשר המגננה הזאת? מה זה הסגנון הזה?

מה היא כבר אמרה? היא התבטאה יחסית ברוך, ואתן ניפחתן את זה למימדים של הר!

אף אחד לא מזלזל בכן ולא מנסה לעשות ממכן שפחות... ואפילו לא חושבים בכיוון.

לא חושבת שאני כאישה מייצגת משהו פחות פמיניסטי, אם אני לא אוחזת בדעות האלה.

פמיניזם פירושו בחירה מתוך שיוויון וחופש, ולאו דווקא הדעות שהוצגו כאן בשרשור.

לי אין בעיה להצהיר בריש גלי שאני מודעת ומקבלת באהבה את העובדה שהמראה החיצוני שלי צפוי להיות מוקדש לבעלי, ואני רק מחכה להזדמנות להתייפות בשבילו.

אני אחת שמתאפרת גם בבית כשאני עם פיג'מה כי זה פשוט עושה לי טוב.. אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי (ובכלל לא בשביל גברים.. במיוחד שעכשיו הפסקתי לשמוע הצעות..) ברור שאני ארצה לגרום לבעל שלי לשמוח ולהרגיש שאני יותר יפה מאחרות- אבל זה ממש לא המניע העיקרי 

למקרה הספציפי ששאלה עליו,

ולאישיות שלה.

בתשובה הזו התכוונתי שזה יעזור לה גם בפגישות ועם בעלה שתפגוש.

תראי אילו התלבטויות אינסופיות... שימי לב שנתתי לה את התשובה הכי קומנסנס שיכולה להיות, לגבי התקופה שהיא נמצאת בה. זה כ"כ פשוט.

(ולהלכה נפסק שאם יש לאשה בעיה בממדי האף והבעל לא ידע, האשה רק ספק מקודשת... אין לזלזל בזה.  ואגב הגמ' שם כותבת את הגודל האידאל של האף..)

מקרים אחרים כל מקרה לגופו.

ולא סתם הבחורה שאלה דוקא בנים.

בכללי אני מרגיש שיש לבנות כ"כ הרבה תאוריות מסובכות לגבי נוי, אצל בנים זה הרבה יותר פשוט...  תראי טוב ובלי צעקנות.

1. עניתי מאוד פשטני וחד, כקונטרה למה שכתבה. ולמרות שבמציאות אני יותר רך ועמוק.

2. אני יותר מתכוון קומנסנס=שכל פשוט.

3. הבחורה מאוד הדגישה את החשיבות של דעת ה'בחור' בעיניה, אז עניתי לה מה באמת מעניין אותו. 

לבנות אחרות התשובה הזו אולי לא תהיה מדוייקת, ובאמת היא לא מיועדת להן.

מרחיבים את הדעת האדם (אולי כתוב אשה נאה). ברור שהאשה חייבת למצוא חן בעיני בעלה - בדיוק שהבעל חייב למצוא חן בעיני אשתו. מציאת חן היא אובייקטיבית לחלוטין, משתנה מאחד לשני, ובאותו אחד במשך הזמן. 

על אחת כמה וכמה כשהיא בכלל לא נשואה.

הבחירה לעשות ניתוח אף היא בחירה אמתית. ככה שברגע שתגידי לו את זה, הוא כן יכיר אותך באמת.

שמישהו לא יתאהב בך בגלל ניתוח באף כי בכל זאת זה מייפה אותך  גם אני התחלתי להיות מודע למראה שלי בגיל 10 אין בזה שום עניין בעייתי וזה לא נושא רדוד.

כדאי גם לברר את ההיבט ההלכתי. לא פשוט כל כך לעשות ניתוחים קוסמטיים, כדאי לשאול רב (לעיון: ניתוחים קוסמטיים לאור ההלכה).

לגופו של ענין, לא הזכרת מה אחרים בסביבתך (בני משפחה, חברות) חושבים על האף, יתכן שהכל דמיון מוגזם של ילדה בת 10 ששרד לאורך השנים, אולי השד (או האף) לאכל כך גדול!!!

אני חושבת שאדם צריך להיות מרוצה מאיך שהוא נברא כי זה מה שהכי נכון עבורו. 

כדי שהאף יראה טבעי ולא זועק "נותחתי"

כמו ההוכחה שאברהם הלך עם כיפה..

זה בדיוק מה שהגבתי לו..

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?