עירובין מג ב

כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח...

אליהו לא אתי, משיח אתי דכיון דאתי משיחא הכל עבדים הן לישראל

רש"י

מפני הטורח - שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו:

עבדים הן - ואין לישראל טורח דאיכא דטרח להו:

(סליחה על התגובה המאוחרת )

איך אפשר שלא?

החיסרון הוא אינסופי...

ככ קיים.

ולפעמים...גם כשקשה להאמין דרך ההרגשה שהוא חסר,

אפשר להביט אל תוך כאבינו שלנו,

זה ה' יתברך שנתן אותם לנו..בחסדיו.

הוא זה שיגאלנו,

נשתף אותו בצערנו ויחד עם זה נרגיש בצערו...

חושבת כך...

זה ידוע שלנשמה אין שייכות לעולם הזה 

בימות משיח הכל יעלה דרגה והדברים שמעניינים אותך היום לא יעניינו אותך אחרי זה..

ובכלל , רק בשביל שלעם ישראל יהיה מנוחה שווה לחכות לגאולה

בלי ים , פלאפונים וקניונים

לא , אבל היא מתכוונת באיך שזה מתנהל היום 

כלומר , לצאת לבילוי עם חברות לאורך הלילה ולחרוש את העיר ,

זה לדעתה לא יקרה בעולם של משיח ושהתורה היא מרכז התמונה

או בקיצור , להתעסק בעיקר ולא בטפל שמבחינתה מסב לה הנאה 

ההנאה לא בהכרח מנוגדת לזמן משיח , אוקי.

אבל אל תשכח שימות משיח לפי היהדות זה משהו נעלה 

זמן שיש בו בית מקדש וחיבור של האדם עם בוראו בתדר הרבה יותר עוצמתי מהיום ,

מה שבהכרח יגרום לאנשים להתעסק בדברים יותר רוחניים מאשר גשמיים ,

מכאן הפחד שלה , פשוט מאוד

(אגב , זו מחשבה משותפת להמון אנשים)

אתה מתאר דברים שהכרחיים לחיי היום יום של אותם אנשים באותה תקופה .

היום יש לך טכנולוגיה שמעורבבים בה הרבה דברים שלא כרוח ההלכה ,

בפלאפונים וגם בקניונים ,

ולכן המסקנה המתבקשת שכל אלא יוגדרו אחרת בזמן שבו דעת התורה תהפוך למרכזית,

להרבה אנשים יהיה קשה עם אותם הגבלות 

אולי הכוונה למשהו יותר עמוק ?

מהיכן אתה מסיק שזה אומר שלא יהיה שינוי בחיי היום יום של אנשים ?

משהו שכתב הרב יהודה פתיה זצ"ל 

ומכאן משמע שיש רובד אחר לאימרה הזו של חז"ל "אין בין העולם הזה.."

דהכי מוכח ממימרא דשמואל בברכות דף ל"ד ע"ב, דאמר,

אין בין העולם הזה לימות המשיח, אלא שעבוד מלכיות בלבד וכו'.

ומדקאמר אין בין העולם הזה, ולא קאמר אין בין הזמן הזה לימות המשיח וכו'.

נראה מזה שימות המשיח אינם מכלל עולם הזה.

אלו בדיוק הנגזרות של עולם ללא שיעבוד מלכויות.

ואפילו אם לא, זה צעד קדימה באי-השעבוד, שמכליל אותו לא רק על בני האדם אלא גם על בעלי החיים. 

אני חושבת שיש צורך בנס :

עובדה שזה לא קרה עד היום, והעולם קיים די הרבה זמן.

הרמבם כותב בסוף הלכות מלכים על ימות המשיח:

"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים."

יש בזה כמובן דרגות, ולא חושב שזה יגיע ביום אחד.

אבל לשם אנחנו שואפים.

אני בסה"כ ציטטתי אותו

כתבתי שזה לא יקרה בבת אחת, אבל לשם אנחנו שואפים ומייחלים.

עד הדרגה של "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"  ברור שיש הרבה דרגות,

אבל הרמבם כן כותב שהמשיח יכוף את כל ישראל אל דרך התורה, ולא בהכרח שזה שלב של אחרי המלחמות.

(לגבי הישיבות לא נכנס עכשיו לוויכוח הזה)

כך או כך הנשמות היהודיות הקדושות שיזכו ישמחו בזה ויהיה להם עונג שאין כדוגמתו עכשיו

שהדברים לא מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה.

וכן הוא מוסיף שאף אחד לא באמת יודע איך יתרחשו הדברים עד שיתרחשו.

המשיח יכול להגיע כל יום או לא?

ואם לא, אז מתי כן?

איך מאמינים שהמשיח *יכול* להגיע כל יום

זה ממש מעניין.

הלשון (בתרגום הרב קאפח): "והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין"

הסיבות:

א. היסוד הוא להאמין בביאתו, מעצם זה שלא מוזכר הזמן ברור שזה לא גדר מגדרי היסוד אלא האמונה שיבוא מתי שיבוא.

ב. הלשון היא "ואין לומר שנתאחר - אם יתמהמה חכה לו" כלומר שלא תאמר שכיוון שכבר נתאחר הוא כבר לא יבוא כמו שלא בא עד עכשיו אלא תאמין שלמרות שהוא יתמהמה (בלשון עתיד) בסופו של דבר הוא כן יבוא. זה גם משמעות הפסוק שהוא מקור האמירה הזו "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר".

ג. המשך המשפט הוא האיסור "ואין לקבוע לו זמן".

חוץ מזה לא כל כך הגיוני להמשיך אמין באמונה של ברור לך שהיא נכונה כי אף נביא לא הבטיח לך מתי יבוא המשיח, אלא ברור לך שלפחות לגבי כל יום שעבר עד היום האמנת בה שלא בצדק...
הקב''ה לא מצווה אותנו להאמין בפרדוקסים, להיפך.

תודה רבה.

- אנחנו רוצים להיות צדיקים אז כל יום אנחנו מחכים ומצפים למשיח....

- אני מאמינה שלעם ישראל יש נשמה טהורה וכל יום הוא יכול להתעורר לה' וכל יום יכול להיות משהו גדול כמו התרוממות למדריגה של ביאת משיח וגואל.

- יש גם ניסים וקיצורי דרך

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל