רק צריך להאמין ולהתאמץ להיות כלי לזה

רק כלכלית... זה מה שאני הבנתי מהשאלה.

שהיא הציגה..

כלומר יש להם את הרצון והיכולת הנפשית והפיזית ורק זה מה שחסר (הכלכלית)

יכול להיות שיש מאחורי זה גם קצת חשש או הססנות ...

טוב אפשר להתפלסף על זה שנים.

"ילדים מסכנים בלי כסף ברחובות ללא חינוך"....

הגזמה טוטאלית.

משפחה דלת אמצעים כספיים, ועשירה בחוסן פנימי, הילדים שלה לא יהיו "ברחובות", לא יהיו מסכנים, ובוודאי לא בלי חינוך. בוודאי לא במדינת ישראל, שיש בה חינוך חובה חינם.

ראינו משפחות "עשירות" עם ילדים ללאחינוך - ומשפחות "עניות" עם ילדים עשירים בכל טוב.

[אגב, ראיתי פעם שהרב אבינר שליט"א פוסק שזה לא שיקול למניעה]

ואם המצב הכלכלי לא משהו, אז הגיוני לנסות לחפש עוד שעות לעבוד, לא?? גם בלי קשר לעלות של המעון..

ואם לא עושים את זה, אז חבל..

זה חלק מההשתדלות שלנו

לחפש עוד מקורות הכנסה

אין סיבה להכניס למעון עד 16:00!

אפשר לקחת מטפלת פרטית לשעות העבודה,

יש מקומות שיש משפחתונים עד שעה מוקדמת יותר והם עולים פחות ממעון

יש מקומות שיש בהם הסדר עם המעון שאפשר להוציא ב13:30 ולשלם פחות

הכי הכי עדיף- לעבוד מספיק שעות ולקבל הנחה ולחיות קצת יותר בנחת... 

לא זכיתי עדיין...

אבל הבן שלי בבוגרים ויש לנו הסדר עד שעה מוקדמת..אז סבבה יחסית... (רק יחסית... גומר נתח נכבד מהמשכורת כי כאמור אני לא עובדת מספיק שעות).

אם עובדים עד 2-3 כל יום...זה אומר שכן אמורים לקבל הנחה במעון... לפי החישוב שלי שהוא חישוב כוללני מדי (6 שעות ביום כפול 5 ימים בשבוע...). 

אלא אם כן מתחילים לעבוד מאוחר ...ואז לא בהכרח...

הרי עניתי על מה שהוא כתב, "גדלים ללא חינוך"...

ומה שאת כותבת כעת, זה על משהו אחר - מעונות בגיל הצעיר, כשזה נצרך.

[לגבי הסכומים שהזכרת, צריך לבדוק האם אין הנחות במעונות שאינם פרטיים, לפי רמת הכנסה, מיקום בארץ]

מאוד מרגש לקרוא.

לעשות דברים בדרך שלך- זה בעצם להגיד: ה', אני רוצה שתעשה דברים בדרך שלי. ההנהגה שלך לא מוצאת חן בעיני.. (לא מתייחסת כרגע לעניין החובות. רק לעצם מה שאמרת..)

יש כ"כ הרבה משתנים

עד כמה כסף משפיע ביחס למשתנים אחרים?

תלוי כמה זה קיצוני, כמו כל דבר אחר.

מבחינת הילד, זה תלוי אם אני מדבר על צרכים בסיסים, או דברים מעבר לכך.
כמובן שיש עוד מלא משתנים, אבל לדעתי מעבר לצרכים בסיסים כסף הוא לא המשתנה כ"כ חשוב.

שאת\ה אומר\ת שאין אפשרות לפעוטון, זה אומר שזה פוגע בפרנסה שלך?

בס"ד

יקרה.

חשוב לומר לרב את כל השיקולים הרגשיים והשכליים לדעתי והוא יפסוק מה ראוי ותמיד תוכלי לבוא אליו שוב.

הנשמה טהורה אין ממה לחשוש כשיש רצון טהור אז יש סייעתא דשמייא.

באופן כללי צריך להבין שהסטרס הוא על הבעל בעניין הפרנסה אז יכול להיות שעוד כמה חודשים או עבודה חדשה וזה יאזן את מצב הרוח ,נדבך חשוב הוא שלומבית (לפעמים יותר מכסף)בשביל ילדים חבל שא אחד לא הזכיר את הנושא..

בהצלחה

צריך לדעת שהגבול הוא הגבלת ילדים.

ילדים זה לא עסק "כלכלי".

בעיני מזעזע שמישהו אחר יכנס לי לשיקולים של ילדים או לא...

זה רק ביני לבין בעלי וזהו!

אם לבעל התמיכה לא נאה- לא צריך, יש אלוקים שדואג וזן ומפרנס לכל.

איך כתוב, "פעמים שאתה מתעלם"....

שלפעמים צריך להתעלם...

שכתוב בספר דברים, פרשת כי תצא (כ"ב, א) "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם..", אז הפירוש הפשוט, כמו שמביא רש"י, לא תראה אותו שתתעלם ממנו. ורבותינו דרשו במסכת בבא מציעא (דף ל), "והתעלמת", פעמים שאתה מתעלם. כגון, זקן ואינה לפי כבודו, או כהן והאבידה בבית הקברות, או שהיתה מלאכתו מרובה משל חבירו (יגרם לו הפסיד).

והשתמשתי בביטוי באופן מושאל, "פעמים שאתה מתעלם"... לפעמים צריך להתעלם; הערות לא נעימות, לא במקום, לא שייכות כלל אל מי שאומרם...

כמו שהוא אמר... ^^

שזה החשבון. אם המצב הנפשי של בני הזוג יציב ואיתן.

ילד, זה נצח..

פעוטון זה לא ברירת מחדל.

בכללי, אולי כדאי להתייעץ עם רב מבין ענין על כללות המצב.

עדיין זו לא ברירת מחדל. 

ואי אפשר לדעת כעת לעד שיקרה.

ומכל מקום, הרי מה שכותבים זו נתינת כיוון.

הרי הכותבת עצמה יודעת את המצב והדקויות של האפשרויות.

אם היתה במצב שפשוט לא יהיה לה איפה לשים ילד בשום אופן - יש להניח שלא בדיוק היתה שואלת.

בד"כ דברים כאלו זה לא ממש שחור לבן.

בשנים הראשונות, הרגשתי תקועה, בלי עבודה, וכל פעם שהעובר ושב היה מגיע כמעט לסוף, הייתה צצה לה עבודה.

עם כל ילד שנולד, הרגשתי איך אני מצליחה להתקדם- כששמרתי על ילדים, אז היו יותר ילדים.

אחכ מילאתי מקום- כמעט כל השנה, במשרה מלאה פלוס.

ואח"כ עברתי לעבודה קבועה, עם דירה בזול והכנסה נחמדת. וב"ה, גם בתחום אחר שאני מתעסקת איתו, עם הלידה של הרביעי, התחיל להפתח שם פתח וההכנסה שוב התחילה לגדול.

חייבת לציין- לקב"ה יש מגוון דרכים לעזור לנו להתפרנס, הוא דואג לנמלות ולכל החיות, צריך לסמוך עליו, ולהתנהל בצורה חכמה, שזו בעיניי ההשתדלות שלנו.

בהצלחה רבה,

שפע ילדים ושפע פרנסה

אם יש לך כמה ילדים במעון אז יש הנחה

יש הנחה אם עובדים מספיק שעות ... אולי תנסי להגדיל משרה איכשהו.

ותפילה לה' לפני הכל ואחרי הכל.

לא צריך להגזים כן? יש חובות ויש חובות... אני מניחה ומקווה שהם לא הסתבכו עם מיליונים...

מכירה אנשים שהגיעו לכלא, אנשים שהכריזו על פשיטת רגל, ואנשים שעשו טעות ורשמו את נכסיהם יחד עם נכסי העסק ונאלצו לברוח לחו"ל כשהעסק התמוטט, כדי לא להגיע לכלא. כמובן שעיקלו להם את כל רכושם.

לא אנשים רעים, דווקא אנשים טובים במיוחד שעשו טעויות כלכליות.

הכל ייתכן.

חובות גדולים (אני באמת לא נכנסת למספרים כי אני לא מבינה בזה וזה גם לא ענייננו) הם לא צורת חיים.

[וגם, אני חושב שלא הגון להיכנס לכך.

היא לא ביקשה עצה לגבי חובות, ונראים אנשים אחראיים.

גם אם מישהו "מזועזע" מחובות, לא חושב שזה השרשור המתאים להביע את זה]

הפותחת כבר שקלה והתלבטה והחליטה שזה ראוי לדיון.

אבל המגיבים -

חלק מהתשובות נראו כאילו הן לא מתייחסות לשאלה. יש סתם מצב כלכלי קשה ויש חובות ואלה שני דברים שונים. ולכן הערתי.

ברמה המעשית- צריך לבדוק:

האם יש אפשרות למצוא לתינוק שיוולד מסגרת זולה יותר?

האם יש אפשרות להורים להגדיל הכנסה?

האם ההוצאה הנוספת על פעוטון היא זו שתהיה משמעותית לגבי החובות?

האם יש מישהו שיכול לעזור ולהכווין בענין החובות?

כדאי לזכור שחובות גדולים לאורך זמן עלולים ליצור מצב לא פשוט. מתח, ויכוחים, חוסר נחת עם הילדים ועוד.

האם עוד ילד ישנה את המצב? או שכן או שלא.אתם תענו על זה. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...