רק צריך להאמין ולהתאמץ להיות כלי לזה

רק כלכלית... זה מה שאני הבנתי מהשאלה.

שהיא הציגה..

כלומר יש להם את הרצון והיכולת הנפשית והפיזית ורק זה מה שחסר (הכלכלית)

יכול להיות שיש מאחורי זה גם קצת חשש או הססנות ...

טוב אפשר להתפלסף על זה שנים.

"ילדים מסכנים בלי כסף ברחובות ללא חינוך"....

הגזמה טוטאלית.

משפחה דלת אמצעים כספיים, ועשירה בחוסן פנימי, הילדים שלה לא יהיו "ברחובות", לא יהיו מסכנים, ובוודאי לא בלי חינוך. בוודאי לא במדינת ישראל, שיש בה חינוך חובה חינם.

ראינו משפחות "עשירות" עם ילדים ללאחינוך - ומשפחות "עניות" עם ילדים עשירים בכל טוב.

[אגב, ראיתי פעם שהרב אבינר שליט"א פוסק שזה לא שיקול למניעה]

ואם המצב הכלכלי לא משהו, אז הגיוני לנסות לחפש עוד שעות לעבוד, לא?? גם בלי קשר לעלות של המעון..

ואם לא עושים את זה, אז חבל..

זה חלק מההשתדלות שלנו

לחפש עוד מקורות הכנסה

אין סיבה להכניס למעון עד 16:00!

אפשר לקחת מטפלת פרטית לשעות העבודה,

יש מקומות שיש משפחתונים עד שעה מוקדמת יותר והם עולים פחות ממעון

יש מקומות שיש בהם הסדר עם המעון שאפשר להוציא ב13:30 ולשלם פחות

הכי הכי עדיף- לעבוד מספיק שעות ולקבל הנחה ולחיות קצת יותר בנחת... 

לא זכיתי עדיין...

אבל הבן שלי בבוגרים ויש לנו הסדר עד שעה מוקדמת..אז סבבה יחסית... (רק יחסית... גומר נתח נכבד מהמשכורת כי כאמור אני לא עובדת מספיק שעות).

אם עובדים עד 2-3 כל יום...זה אומר שכן אמורים לקבל הנחה במעון... לפי החישוב שלי שהוא חישוב כוללני מדי (6 שעות ביום כפול 5 ימים בשבוע...). 

אלא אם כן מתחילים לעבוד מאוחר ...ואז לא בהכרח...

הרי עניתי על מה שהוא כתב, "גדלים ללא חינוך"...

ומה שאת כותבת כעת, זה על משהו אחר - מעונות בגיל הצעיר, כשזה נצרך.

[לגבי הסכומים שהזכרת, צריך לבדוק האם אין הנחות במעונות שאינם פרטיים, לפי רמת הכנסה, מיקום בארץ]

מאוד מרגש לקרוא.

לעשות דברים בדרך שלך- זה בעצם להגיד: ה', אני רוצה שתעשה דברים בדרך שלי. ההנהגה שלך לא מוצאת חן בעיני.. (לא מתייחסת כרגע לעניין החובות. רק לעצם מה שאמרת..)

יש כ"כ הרבה משתנים

עד כמה כסף משפיע ביחס למשתנים אחרים?

תלוי כמה זה קיצוני, כמו כל דבר אחר.

מבחינת הילד, זה תלוי אם אני מדבר על צרכים בסיסים, או דברים מעבר לכך.
כמובן שיש עוד מלא משתנים, אבל לדעתי מעבר לצרכים בסיסים כסף הוא לא המשתנה כ"כ חשוב.

שאת\ה אומר\ת שאין אפשרות לפעוטון, זה אומר שזה פוגע בפרנסה שלך?

בס"ד

יקרה.

חשוב לומר לרב את כל השיקולים הרגשיים והשכליים לדעתי והוא יפסוק מה ראוי ותמיד תוכלי לבוא אליו שוב.

הנשמה טהורה אין ממה לחשוש כשיש רצון טהור אז יש סייעתא דשמייא.

באופן כללי צריך להבין שהסטרס הוא על הבעל בעניין הפרנסה אז יכול להיות שעוד כמה חודשים או עבודה חדשה וזה יאזן את מצב הרוח ,נדבך חשוב הוא שלומבית (לפעמים יותר מכסף)בשביל ילדים חבל שא אחד לא הזכיר את הנושא..

בהצלחה

צריך לדעת שהגבול הוא הגבלת ילדים.

ילדים זה לא עסק "כלכלי".

בעיני מזעזע שמישהו אחר יכנס לי לשיקולים של ילדים או לא...

זה רק ביני לבין בעלי וזהו!

אם לבעל התמיכה לא נאה- לא צריך, יש אלוקים שדואג וזן ומפרנס לכל.

איך כתוב, "פעמים שאתה מתעלם"....

שלפעמים צריך להתעלם...

שכתוב בספר דברים, פרשת כי תצא (כ"ב, א) "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם..", אז הפירוש הפשוט, כמו שמביא רש"י, לא תראה אותו שתתעלם ממנו. ורבותינו דרשו במסכת בבא מציעא (דף ל), "והתעלמת", פעמים שאתה מתעלם. כגון, זקן ואינה לפי כבודו, או כהן והאבידה בבית הקברות, או שהיתה מלאכתו מרובה משל חבירו (יגרם לו הפסיד).

והשתמשתי בביטוי באופן מושאל, "פעמים שאתה מתעלם"... לפעמים צריך להתעלם; הערות לא נעימות, לא במקום, לא שייכות כלל אל מי שאומרם...

כמו שהוא אמר... ^^

שזה החשבון. אם המצב הנפשי של בני הזוג יציב ואיתן.

ילד, זה נצח..

פעוטון זה לא ברירת מחדל.

בכללי, אולי כדאי להתייעץ עם רב מבין ענין על כללות המצב.

עדיין זו לא ברירת מחדל. 

ואי אפשר לדעת כעת לעד שיקרה.

ומכל מקום, הרי מה שכותבים זו נתינת כיוון.

הרי הכותבת עצמה יודעת את המצב והדקויות של האפשרויות.

אם היתה במצב שפשוט לא יהיה לה איפה לשים ילד בשום אופן - יש להניח שלא בדיוק היתה שואלת.

בד"כ דברים כאלו זה לא ממש שחור לבן.

בשנים הראשונות, הרגשתי תקועה, בלי עבודה, וכל פעם שהעובר ושב היה מגיע כמעט לסוף, הייתה צצה לה עבודה.

עם כל ילד שנולד, הרגשתי איך אני מצליחה להתקדם- כששמרתי על ילדים, אז היו יותר ילדים.

אחכ מילאתי מקום- כמעט כל השנה, במשרה מלאה פלוס.

ואח"כ עברתי לעבודה קבועה, עם דירה בזול והכנסה נחמדת. וב"ה, גם בתחום אחר שאני מתעסקת איתו, עם הלידה של הרביעי, התחיל להפתח שם פתח וההכנסה שוב התחילה לגדול.

חייבת לציין- לקב"ה יש מגוון דרכים לעזור לנו להתפרנס, הוא דואג לנמלות ולכל החיות, צריך לסמוך עליו, ולהתנהל בצורה חכמה, שזו בעיניי ההשתדלות שלנו.

בהצלחה רבה,

שפע ילדים ושפע פרנסה

אם יש לך כמה ילדים במעון אז יש הנחה

יש הנחה אם עובדים מספיק שעות ... אולי תנסי להגדיל משרה איכשהו.

ותפילה לה' לפני הכל ואחרי הכל.

לא צריך להגזים כן? יש חובות ויש חובות... אני מניחה ומקווה שהם לא הסתבכו עם מיליונים...

מכירה אנשים שהגיעו לכלא, אנשים שהכריזו על פשיטת רגל, ואנשים שעשו טעות ורשמו את נכסיהם יחד עם נכסי העסק ונאלצו לברוח לחו"ל כשהעסק התמוטט, כדי לא להגיע לכלא. כמובן שעיקלו להם את כל רכושם.

לא אנשים רעים, דווקא אנשים טובים במיוחד שעשו טעויות כלכליות.

הכל ייתכן.

חובות גדולים (אני באמת לא נכנסת למספרים כי אני לא מבינה בזה וזה גם לא ענייננו) הם לא צורת חיים.

[וגם, אני חושב שלא הגון להיכנס לכך.

היא לא ביקשה עצה לגבי חובות, ונראים אנשים אחראיים.

גם אם מישהו "מזועזע" מחובות, לא חושב שזה השרשור המתאים להביע את זה]

הפותחת כבר שקלה והתלבטה והחליטה שזה ראוי לדיון.

אבל המגיבים -

חלק מהתשובות נראו כאילו הן לא מתייחסות לשאלה. יש סתם מצב כלכלי קשה ויש חובות ואלה שני דברים שונים. ולכן הערתי.

ברמה המעשית- צריך לבדוק:

האם יש אפשרות למצוא לתינוק שיוולד מסגרת זולה יותר?

האם יש אפשרות להורים להגדיל הכנסה?

האם ההוצאה הנוספת על פעוטון היא זו שתהיה משמעותית לגבי החובות?

האם יש מישהו שיכול לעזור ולהכווין בענין החובות?

כדאי לזכור שחובות גדולים לאורך זמן עלולים ליצור מצב לא פשוט. מתח, ויכוחים, חוסר נחת עם הילדים ועוד.

האם עוד ילד ישנה את המצב? או שכן או שלא.אתם תענו על זה. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות