אַדְּרַבָּא,
יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל כָּזֶה -
שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ הִיא נֶפֶשׁ יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד בְּשָׁרְשָׁהּ,
וְעַל-כֵּן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כַּךְ,
כִּי כָּל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה וְגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר -
מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּיוֹתֵר,
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (סֻכָּה נ"ב) "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ - יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ".
(ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג', אות ד')



