קשה לי.

נשברתי בשישי לכמה שירים שקטים.
ארר. לעזאזל.

הצלחתי בסוף.

אבל בהתחלה שמעתי.

גם מחר מקווה להצליח. 

עד מתי אסור לשמוע? רביעי עד חצות?

אני גם שמעתי עד ר"ח אב..

אין לי מושג למען האמת

עוד קצת וחוזרים לנשום.
עוד קצת ויש מי שיחבק את הכאב.

כל כך צריכה להכנס לכאב הזה פעם אחת רציני, ואז לצאת עם קצת כח להמשך.

שירים מחבקים אותי כשכואב לי.
שירים זה בעצם מקום מפלא כשכואב.
לכן כל כך קשה בלעדיהם.

הרעיון הוא לשאוב כח מהשיר ולא להכנס למרה שחורה עמוקה יותר.

אנחנו נצליח.

אני צריכה אבל שירים מספיק עוצמתיים בשביל זה.

יש לך רעיון לשירים כאלה?

במילים שלו.

אני אוהבת חוה אלברשטיין, רייכל, עילי בוטנר וילדי החוץ,
בנאי מומלץ ממש!!!

אבל שירים שאני אוהבת אז אני לומדת לשאוב כח מהמילים שלהם

אוף. קשה לי כל כך

אני באישי אם תרצי.


(את יודעת שאני מעריכה אותך?)

 

 

 

 

(לא.. למה? לא חושבת שיש מה להעריך בי..)

גם אני על סף ייאוש..

נשארו עוד שלושה ימים.
למרות ש..נכון שיהיה מותר..אבל עצוב שנחזור לשיגרה...כי אבא עדיין בלי בית

מחר בערב כבר מותר, לא?

הלוואי וזה יהפך לחג.
אבל בעע. האם אנחנו באמת מאמינים?

כי רוב השריפה הייתה אחרי ט באב.
אז נוהגים גם לחכות עם המנהגי אבלות עד חצות היום...

אמן..
אנחנו..אנחנו מאמינים.
אבל זה קלישאה בשבילנו, לפחות רובינו..לכן זה מרגיש כחוסר אמונה.
כי זה לא משהו שאנחנו יכולים לדמיין, או לרצות כמו דברים אחרים שיש ביום יום..
ככה אני מרגישה לפחות.
אני רוצה את זה נורא, אבל עדיין זה רחוק. רחוק מאד.
לצערינו.

נכון.
וזה ממש עצוב שככה.
לכן הרבי תמיד אמר ללמוד ענייני גאומש כדי ללבות את האהבה והרצון לגאולה..
שנזכה.

נראלי בגלל זה השבוע היה עוד יותר מעפן ממה שהוא היה אם היו לי שירים..