שלום לכולם,
מהסיפור שלי אני חושב שיש לומדים שיכולים ללמוד ממנו מוסר השכל אז אניח לכם אותו כאן.
אני לומד נהיגה כבר כתשעה חודשים רישיון b ידני וסיימתי ללמוד באזור חודש אדר בערך, עברתי מאז שני טסטים שבשניהם נכשלתי על דברים פעוטים ממש.
היום יצאתי לבחינה, וכמה דקות אחרי תחילתה הגענו למקום ידוע שבו עושים זינוק בעלייה, מקום שתירגלתי בו פעמים רבות ועוד באותו היום עשיתי אותו לפני כן חלק חלק, ו... המנוע כבה. ועוד פעם. שלושה פעמים הייתי צריך להדליק תוך כדי שאני חש שהטסטרית מאבדת את הסבלנות וכשסוף סוף המשכתי בנסיעה היא כבר לא חסכה משבט לשונה והעירה ללא הרף, להגביר מהירות, סע זורם, תתקדם כבר. ברמזור ירוק, כשנסעתי לתומי, דרשה ממני להביט לצדדים שאף רכב לא נכנס...
אני כבר הייתי בטוח שהמבחן גמור, שקלתי לפתוח איתה בדברים ולנסות לבקש רחמים, אך כבר סיימנו.
לא ביקשה חנייה ברוורס, בסוף הנסיעה לקחה את ההגה, דרשה ממני לעזוב את הדוושות, ונכנסה בעצמה לחנייה.
יצאתי מבואס כולי למשך כל היום עד שמנהל בית הספר טילפן אליי והודיע לי שעברתי ב"ה.
מה המוסר השכל? שכשהכול נראה אבוד באמצע המבחן, לא להתייאש, לשדר ביטחון עצמי, והכי חשוב, לא לפנות לטסטר בדברים, על פי הנהלים זה אסור בתכלית האיסור.
אם עזרתי למישהו יהיה זה שכרי
