ויש לי דברים יותר רדיקלים להגיד, לבי הפרדת דת ממדינה.

המדינה שלנו לא יהודית והשלטון לא דתי אבל אנחנו מאוד מנסים להפוך אותו לכזה, ובדרך גרועה מאוד בעיני ומשניאה על הציבור את היהדות.

אחת התגובות היפות שקראתי

לוקחים מושג ידוע ומקובל מדורי דורות, מחליטים על דעת עצמם להרחיב את המשמעות שלו ומשום מה מצפים שכולם יכירו בזה.

אני לא יודעת מה לחשוב כי יש כל כך הרבה צדדים לדבר.

 

 

וכן, אני יודעת שנדחפתי. סליחה.

ואדם ממש מפריע לך מבחינה דתית. הוא כופר, הוא חוטא בכוונה. מה תעשה לו?

זה משנה מה ההלכה אומרת לעשות בנידון למה שהוא עשה. אני אישית לא אעשה כלום, לא למדתי את הנושא הזה בכלל.  וזה מאוד תלוי כל מקרה לגופו, ובכל מקרה אני אישית לא למדתי מעולם את הנושא, אשמע להוראת רבותי.

או 40 מלקות...

ואחת בטעות

שיהנה עד שיגיעו סנהדרין ...
וגם אז כל עוד לא יותר מאחד או מכמה נשים עדין הוא יהיה פטור ממלקות


במרחב הציבורי עצם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה לאומית יהודית עליה להיות כפופה למסורת ישראל

הוא אמר דבר שאני מסכימה איתו.

אבל יגידו לך שחלק מהמסורת זה להיות חילונים בארץ

אני בעד שבצורה דמוקרטית יחליטו לכפות..
אגב, הרב קוק היה בתנועה נגד כפייה דתית

עקרונית ברור שכן. השאלה היא רק מידת התועלת שבזה

אבל בשביל זה צריך שהכפיה הזו תהיה מקובלת על העם, כמו שבשביל לעגן בחוק כפיה מוסרית (שזה המצב כיום) צריך שהמוסר הזה יהיה מקובל על העם.
כמובן שהמצב האידיאלי הוא שהעם קיבל על עצמו את הכפיה הזו.

מסכימה עם מה שכתב @חוני המעגל פינות

במישור הפרטי לא מתפקידי לחנך אף אדם ולכפות עליו את דעותיי, וחוסר הסכמה לא תוביל אותי חלילה לשנאה או לכפיה של העמדה שלי. במישור הציבורי-לאומי העניין הוא שלא מדובר בדעה אישית שלי. הדת לענ"ד היא הרבה מעבר לסך חוקים של תרי"ג מצוות. היא מצפן ומגדלור מוסרי שאמור להתוות דרך. כמובן שהשאיפה שלי היא מדינת הלכה אבל כרגע אנחנו עוד לא שם. ב"ה מדינת ישראל מוגדרת כיהודית ודמוקרטית, הסוגיה של כפיה דתית (והחוק הנ"ל שהעלית) בעצם גורמת להתנגשות של ערכי הדמוקרטיה וערכי היהדות. כיוון שלי באופן אישי ברור שערכי היהדות עולים בחשיבותם ובאמיתותם על ערכי הדמוקרטיה, אני תומכת בכפיה דתית ציבורית מעוגנת בחקיקה. כל זאת מתוך כבוד לערכי היהדות ולא מתוך זילזול באדם שמולי, ללא ספק במישור הפרטי נדרשת הכלה אך במישור הלאומי נדרשת אמירה חזקה וברורה שמכתיבה מהם הערכים הציבוריים המוסכמים.
(וברור שכפיה זה רק כשממש צריך, לרצון יש מעלה עצומה וניתן לדבר וללמוד בדרכי נועם. המילה "כפיה" היא קשה וצורמת לא סתם, ובעיני היא ברירת מחדל אחרונה... לכן גם כשכפיה דתית מעוגנת ב"ה בחוק הייתי שמחה שיהיה שיח ציבורי ודיון בנושא ע"מ להבין את המהות ולא ליצור אנטי).