לא בא לי לחזור לעבודהתאומים
אני פשוט לא מאמינה על עצמי.

אם הייתן שואלות אותי לפני 3 שנים אם אני רוצה עוד ילד הייתי אומרת שאין על מה לדבר.

היה לי מאד קשה להחליט על עוד הריון אבל ידעתי שאני רוצה עוד ילדים ועדיף בגיל יותר מוקדם.

בסופו של דבר ארך לי שנה וחצי להיקלט, מה שגרם לי מאד לרצות כבר.

והגידול היום כזה מהמם אני פשוט נהנת מכל רגע! הם פשוט מהממים בני 3 חודשים מחזירים כבר אהבה.

אני עובדת משרה מלאה, למה שאתן למישהי אחרת לגדל אותם?

אני פשוט אפסיד את כל הכיף.

אין לנו אפשרות כספית שלא אעבוד כרגע או אוריד למשרה קטנה יותר.

האפשרות היחידה זה להתפטר ולחתום אבטלה חצי שנה ואחר כך לחפש משהו אחר.

החלטה קשה.
מה הייתן עושות?
לגבי השיקול הכלכלידבורית
עונה רגע רק על החלק הכלכלי:
גם מסגרת עולה הרבה בגיל הזה
את תרוויחי הרבה יותר? עדיין משתלם לך לצאת?
זה נכון.תאומים
אבטלה מקבלים 70%-75% לא זוכרת מדוייק.

יצא לי בערך אותו כסף לשבת בבית ולקבל אבטלה.

או לצאת ל 8 שעות מהבית ולשלוח אותם.

רק חבל לי כי העבודה מאד קרובה לבית 5 דקות הליכה.
לא הייתי מוותרת על עבודה 5 דקות מהביתמסגרות
אולי אם אפשרי תאריכי בחודש ואז תחזרי לעבודה?
א את יכולה להישאר בית עוד חצי שנה זה מצוייןאני לי
גם לך וגם במיוחד להם. אף אחת לא תטפל בהם כמו אמא ורק את תהני מהם באמת ותחווי את הגדילה בהנאה
גם אם זה תמ״ת?שירקי
חברה שלי מעון או משפחתון תמ״ת לשתי בנות משלמת1200 שקל אבל זה בדרום אני לא יודעת מה הולך בשאר חלקי הארץ
אם זה המחיר אז נראלי לא כדאי לוותר על עבודה אבל אם נותנים למטפלת אז זה ממש יקר ובאמת לא שווה...
למה להניח שהיא מרוויחה לא מספיק?מסגרות
אולי היא מרוויחה 20,000 ובכל מקרה שווה לה לצאת לעבוד??
גם אפ צריך לשלם 5000 שח בחודש למעון.
אולי כן ו אולי לא .אפשר לענות בכבוד תשעהאני לי
באב רק יצא
א. הגבתי בכבודמסגרות
ב זו בעיה נשית כללית שנשים מעריכות את עצמן פחות
מידי. צריך ניעור פה
אף אחת לא כתבה שהיא מרוויחה פחות. נשאלה שאלהדבורית
של רווח לאחר ניכוי מסגרת
מי שיש לה רגשי נחיתות משליכה אותם על אחרים
טוב אמנע מדיון של ירידותמסגרות
אבל כתוב- אם נותנים למטפלת באמת לא שווה.
חבל שאת יורדת לגמרי לפסים אישיים
כי היא כתבה בעצמה למעלה שלא ישתלם להדבורית
תקראי למעלה היא כתבה שלהישאר בבית עם אבטלה ישתלם לה יותר מלשלוח למסגרת
את זו שכתבת שאנחנו צריכות ניעור. מי שמך?
השיקול הכלכלי הוא משמעותיתאומים
והמשכורת שלי היא ממש לא גבוהה.

קשה לי נפשית להשאיר אותם.

איך עושים את זה
ברור שזה משמעותי.בלדרית
אבל אי אפשר לשים משוואה כמה עולה מטפלת מול כמה את מרוויחה- השיקול של הזמן איכות יחד והתועלת שזה נותן לילדים... חיכית להם כל כך הרבה ועכשיו מישהי אחרת תגדל, ואת תפספסי?
אפשר לחסוך במקומות אחרים, אולי לצמצם הוצאות, לקנות יד שניה ולקבל ממשפחה בגדים ומשחקים. אפשר לעבור לדירה זולה או קטנה יותר, העיקר להיות עם הילדים- זו דעתי.
וכן כמובן יש את השיקול של מטפלת לתאומים שעולה, וזה שכשאת בבית את חוסכת הרבה הוצאות של אוכל ונסיעות ומנקה.
וכמובן זה קשה ומאתגר אבל זה גם הכי הכי כיף בעולם וזו באמת תקופה שלא חוזרת.
גם אני הייתי במצבךבלהה
בטעות קפץבלהה
אחרי התלבטות ארוכה ,הארכתי את החופשת לידה וחזרתי לעבוד כשהם היו בני שנה ,כך שהרווחתי את הגידול שלהם ונהנתי מזמן השהות איתם
נראה לי שחבל להפסיד את מקום ההעבודה ,אם האפשרות שהצעתי אפשרית אז זה עדיף לך .
קחי בחשבון שגם אחרי שנה בערך (לפחות אצלי..)הרגשתי שמיציתי את השהות איתם זה פחות או יותר גיל שצריך לרדוף אחריהם והתחיל להיות לי קשה ולהם קצת משעמם
בהצלחה באמת לא פשוט להחליט
שימי לב שאם את מתפטרתכבת שבעים
את לא זכאית לדמי אבטלה ב90 הימים הראשונים. חבל על 3 חודשים...
אני חושבת שזה לא נכוןחלום הזדמנויות
לאחר חופשת לידה אם אני לא טועה היא זכאית לאבטלה מיד. וגם אם במכתב התפטרות היא רושמת שזה ע'מ לטפל בתינוק אז היא אפילו זכאית לפיצויים..
לא תמיד דווה להוציא פיצויים זה פוגע בפנסיה...אני84
^^^+mp8
לא אמרתי מה שווה. זה שיקול שלה..חלום הזדמנויות
אבל זה נתון
מה הכוונה?כבת שבעים
הענין שאם היא מוציאה פיצויים אז זה נוגסאני84
מהפנסיה והפנסיה להיה פחותה יותר.
צר לי, אבל זה מה שכתוב באתר:כבת שבעים
התפטרות של עובדת לאחר לידה, במקרים הבאים בלבד:
המעסיק אישר שהיולדת נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה.
המעסיק אישר שהיולדת נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע.
היולדת גרה במרחק 40 ק"מ ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר יותר, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך.
בקשי חלת- חופשה ללא תשלוםרפואה שלמה
מגיעה לך שנה
שבי תעשי רשימות של הוצאות ותמצאי דרך לצמצם.
אפשר שנה לא לקנות בגדים, לא לאכול בחוץ, לצמצם הוצאות למיסים אוכל שכ"ד
בגדים למתוקים תקבלי אם צריך מחברות
*אל תוותרי על השנה הזאת*!!!
אני לא מבינה בזה כי עדיין סטודנטיתחדשה.
אבל נשמע שבאמת שווה לבדוק כמה זמן את יכולה להישאר בבית בלי לאבד את המשרה.
בטווח הארוך כנראה שלא שווה לוותר עליה
חושבת גם ככה אם ניתן ^^דבורית
יש אפשרות להאריך חופשת לידהרק אמונה


ו..גיל 3 חודשים הגיל הכי יפה שישרק אמונה


תשאלי את המעסיק אם את יכולה להאריך את החופשהירושלמית טרייה
נדמה לי שלפי החוק הוא מחויב לאשר לך עוד חצי שנה של חופשה ללא תשלום, בלי שתאבדי את מקום העבודה.
יש בזה סיכון, הוא תמיד יכול להחליט לפטר אותך ברגע שאת חוזרת, אבל בכל מקרה תמיד יש סיכון לפיטורים בחיים..
אז בהחלט כדאי לשאול. זה מאד נפוץ שמאריכים.
תנסו לתכנן כלכלית איך אתם מסתדרים חצי שנה בלי המשכורת שלך. אולי תוכלי לעשות משהו קטן מהבית בערב, אפילו שיעורים פרטיים אם זה קשור לתחום שלך איכשהו.
קודם כל מזל טוב פעמייםביסקוטי

ממש מבינה אותך, אני הארכתי עד שהקטנה הייתה בת חצי שנה...

אם יש לך אופציה להאריך, לדעתי זה הדבר הכי טוב במצב שאת נמצאת בו...

 

בגיל חצי שנה כבר מתחילים לזחול קצת טעימות ולונורא שיהיה להם עוד חברה...

 

גם לי אישית כבר די נמאס להיות בבית ורציתי לצאת לעבוד... דברים יכולים להשתנות גם אצלך... ואם לא תמיד תוכלי להתפטר אחר כך, חבל לפספס מקום עבודה קל"ב.

יש לי רעיון בשבילךשירה515
אפשר לעבוד מהבית, עם הילדים, ולהרוויח אלפי שקלים בחודש.
לפרטים מוזמנת ליצור קשר, שירה 0528868229.

זה לא מתאים לכולם, אבל למי שכן- זו הצלה ויציאה מעבדות לחירות כלכלית!
וואו, שאלה לא פשוטה.מטרי
לא באה ח״ו להחליט את ההחלטה בשבילך, אבל אני מניחה שכתבת כדי לשמוע דיעות שונות, אז רק אכתוב את דעתי...
לדעתי, שווה להשאר בבית כמה שיותר שאפשר. הזמן הזה עם הילדים לא חוזר, ובעיניי הבית והילדים הם בסדר עדיפות עליון.
אני חושבת שאם אפשר להצטמצם, או לנסות להרוויח כסף ע״י עבודה מהבית וכד׳ וכן להתאמץ קצת בשביל הערך היקר הזה- זה שווה את זה. כמובן, בגבול הסביר, אם הנטל הכלכלי מכביד מאוד וכבר אין את השמחה אז ברור שלא שייך ועדיף לצאת ולשים אותם במסגרת, אבל לשמור על בריאות נפשית, אישית ומשפחתית.
אישית, מגיל 7 חד׳ מתחיל להיות לי קשה יותר ואז קל לי יותר רגשית לצאת מהבית וגם לשים אצל מטפלת, כשהילד כבר יותר גדול. עם הבכור שלי פספסתי את כל ההתחלה(בהרגשה שלי) ולקח לי המון המון זמן להתגבר על זה(הייתי אז סטודנטית ונאלצתי לחזור אחרי חודש(!!) ללימודים...)

המון בהצלחה בכל החלטה, ובכל מקרה תזכרי ותזכירי לעצמך תמיד שאת אמא מדהימה וטובה וכל מה שאת עושה את עושה רק לטובתם של הילדים היקרים שלך, כל החלטה שתחליטי אני בטוחה שתחשבי עליהם. בהצלחה רבה!!
תודה על כל התשובותתאומים
זה ממש עוזר לסיעור מוחות שלי.

כי אני מאד מבולבלת.

כמו שכתבו, אם יש וותק את זכאית לשנה ללא תשלום.מסגרות
אמנם קוסם יותר לקחת אבטלה, אבל לטווח הארוך לא כדאי לוותר על עבודה טובה.
בהצלחה
גידול ילדיך זו חוויה לך ולילדיך שאין לה דומה. פני למקום העבואמא8
בסגנון דומה למכתב שכתבת פה, ובקשי להאריך את חופשת הלידה.
באמת אני לא שייךלא שייך

אבל ראיתי את הנושא...

לא כדאי לבנות על אבטלה, זה לא ודאי, ויכולים להציע עבודה ואם לא לוקחים לא מקבלים דמי אבטלה (מה גם שתצטרכי לחתום כמה חודשים כדי להתחיל לקבל, אלא אם כן פיטרו אותך, אם את מתפטרת לא מתחילים לקבל מייד, בדוק!).

וואו באמת דילמהאדל34אחרונה

יש לי שניים קטנים בבית ועברתי משהו דומה.

לדעתי, כמה שיותר בהתחלה שלילדים תהיה אמא שמטפלת בהם רוב הזמן, זה הכי טוב.

 

אם אפשר להצטמצם בהוצאות, ולהאריך חופשת לידה, הייתי מאריכה. אני גם שמעתי שעד גיל שנה אסור לפטר אשה בחופשת לידה.

במיוחד אם העבודה נותנת לך סיפוק, לא הייתי מתפטרת כל כך מהר, זה לא פשוט למצוא.

 

וכשאמא בבית עם הילדים, הילדים מרגישים חשובים ומיוחדים ואהובים יותר.

 

בקיצור, אם זה אפשרי, אני לפחות עד גיל שנה הייתי נשארת איתם בבית.

 

המון בהצלחה בהחלטה! באמת לא פשוט.

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך