כלום.
אסור לי להגיד לעצמי שקרים.
תוך יום יומיים הוא שוכח שוב.
ורק אני.
תקועה באיזה בור.
לא שוכחת כלום.
מנסה להמשיך.
מנסה לשכוח.
מנסה לשמוח.
להדחיק.
ולא.
לא עובד.
אולי היינו יכולים להיות סתם שני אנשים.
אם הוא לא היה דואג להכאיב כל פעם מחדש.
בכוונה.
או לא.
עוד פעם אחת.
ואני כבר לא יעמוד בזה.
אתה מוכן כבר להגיד למה?
למה אתה עושה אתזה?
מה עשיתי לך?
מצטער?
אתה בטוח?
או ששוב אתה אומר שזה באמת.
ובעצם.
זה לא.

