הידעת?! - חשוב לי ממש שתקראו!אהבת ישראל!!

מתמודדי נפש זהו כינוי נפוץ

לאנשים מדהימים שמתמודדים עם מחלות נפשיות.

 

האנשים האלה אנשים באמת מדהימים!

יכולים להחזיק חיים שלמים של אנשים, ואף אחד לא יודע שהם חולים במחלה כרונית.

אף אחד גם לא מנחש!

זה לא דבר שרואים אותו.

אבל כשנמצאים במצב לא טוב וכשיש טריגרים, או אז היא מתפרצת. לפעמים בגדול ולפעמים בקטן.

ובכל מקרה- למתמודד הגיבור, והוא גיבור שבגיבורים! - יש גם משפחה. וגם היא מתמודדת.

מתמודדת עם מחלה נפשית.

 

יש הרבה סוגי מחלות. יש הרבה הרבה מצבים.

וכל אדם הוא אדם. וכל נפש היא נפש. ואצל כל אחד התופעות והתסמינים שונים מאצל השני.

 

גם בהתמודדות המשפחתית.

כל אדם הוא אדם אחר. וכל אחד מגיב אחרת.

הורה לא מגיב כמו אח. ובן זוג לא מגיב כמו הורה.

ואח אחד מגיב שונה מאחיו. ובכל זאת משהו אחד משותף יש.

משהו לא פשוט. משהו מורכב.

התמודדות.

והמון פעמים נוספת על ההתמודדות הזאת, שגם ככה היא לא פשוטה בכלל-

תוספת אחת קטנה במילים אך ענקית בכל מה שמעבר להן.

והמילים הן: מודעות של אחרים ודיבור.

 

כן. ככה.

מודעות. ודיבור.

אנשים לא יותר מדי מודעים. אם בצדק או לא- איני באה לשפוט חלילה. הלוואי וגם אני לא הייתי מודעת מקרוב כל כך למצבים שכאלו.

אבל בפועל אנשים לא מדי מודעים.

או שכן.

וכאן מגיעה אני לדבר הנוסף. לדיבור.

אין דיבור על העניין בשיח ציבורי.

אני לא מדברת על דיבור בערוצי תקשורת, בעיתונות וכו'.

אני מדברת על מודעות לדבר הזה שקוראים לו מחלת נפש.

כשאתה מסנן את הביטוי "חולה נפש" לאיזה אחד שעושה איזה משהו לא רגיל, או סתם כי זה הביטוי שעלה לך לראש- אתה יכול, ואפילו בלי לשים לב, לגרום לכמה אנשים מסביבך להתכווץ. כאילו הם עשו משהו לא בסדר.

 

תאמרו לי אתם-

האם מחלה פיזית כלשהי- תלויה באדם? האם הוא ביקש אותה? האם רצה וייחל שתהיה לו?

התשובה ברורה. לא.

אף אחד לא משתוקק בכל ליבו להיות חולה בשביל החולי. אף אחד.

ומחלה נפשית- האם אותה כן ביקשנו? האם רצינו שתהיה???

ההתמודדות איתה לא פחות מורכבת מהתמודדות עם מחלה פיזית.

אז למה זה כל כך שונה?????

 

למה, אם חלילה יש למישהו דלקת ריאות חריפה ביותר או כל מחלה אחרת- לא תהיה לו בעיה לומר-

"תתפללו לרפאות *********** " ולגמור את העניין גם בלי לפרט,

ואדם שמכיר מישהו במצב לא טוב מבחינת מחלה נפשית- יכול להרגיש לא בנוח ומובך, כשירצה לכתוב שם לרפואה??

 

התמודדות עם מחלה פיזית היא מוכרת יותר.

היא יותר רגילה. יותר נפוצה.

הכל נכון. לצערנו.

 

מחלות נפשיות גם נפוצות.

אינני יודעת כמה. אבל אני יודעת שהם נפוצות.

אבל מי שיודע עד כמה- כנראה זה הרבה אנשים שפשוט בודקים סטטיסטית.

ולא את זה אני מחפשת.

דיברתי על דיבור.

אני לא מחפשת אנשים שידברו על מחלות נפשיות כל חייהם.

אני גם לא מחפשת אנשים שיחפשו ויבלשו אחרי אנשים, כדי לדעת מה יש ואם אולי זה גם משהו נפשי.

ממש לא!

אני רוצה דבר אחד-

שתהיו קצת יותר מודעים.

שלא תסתכלו מוזר על אנשים, אם יגידו את צמד המילים "מחלת נפש".

אני לא מצפה לידע בכל התחומים הקטנים שבתוך הנושאים האלה.

אני רק רוצה שיהיה קצת יותר דיבור.

 

יודעים מה זה קבוצת תמיכה?

יש מקומות מדהימים שמרכזים אנשים עם רקע דומה, מתמודדים גם הם עם מחלה נפשית- הם / המשפחות. והדבר הזה מקל ועושה נפלאות.

אשריהם. מעריכה אותם מאוד. שימשיכו את המענה המצוין שהם נותנים.

 

אבל הלוואי שהשיח היה פתוח קצת יותר בציבור שאינו מכיר את הפרטים.

שתהיה מעט יותר הכלה לדבר "המוזר" הזה.

שלא נרגיש לפעמים כמו עוף מוזר בחברת אנשים.

 

כולם מכירים את הסיסמא "לקבל את השונה".

תמיד יש אנשים ששונים ממנו. תמיד. כל אחד הוא שונה.

וגם בנושא הזה.

כל דבר הוא שונה. וכל אחד הוא שונה.

וגם אדם חולה הוא שונה. גם אם המחלה שלו היא לא פיזית אלא נפשית.

וכן, גם המשפחה של המתמודד עצמו, ושאר האנשים הקרובים אליו מתמודדים עם משהו שונה.

 

הלוואי וננסה ובע"ה גם נצליח- להכיל קצת יותר.

זו עבודה שלנו.

אם לא נשנה את זה - זה לא ישתנה!

 

וכדי להוריד את זה לפסים מעשיים יותר יש לי בקשה אחת, התחלה מצוינת-

תנסו להפחית ולא להשתמש בביטוי "חולה נפש" כביטוי.

זה יעזור. תאמינו לי.

ואם אדם אחד ירגיש יותר בנוח ולא יתכווץ לו הלב למשמע ביטוי כזה בטון מזלזל- אדע שטוב שכבר כתבתי.

 

ברור שאני אשמח לשינוי גדול יותר.

לשינוי מהותי. שינוי מורגש.

אבל גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד.

וגם אווירה, צורת דיבור והרגשה-

מתחילה באדם אחד. בהכלה אחת. במילה אחת יותר או פחות.

האווירה עצמה, וגם רגש של אדם אחר,

גם זה תלוי-

בי.

 

הצעד הראשון שלי- הוא לכתוב את זה. מה הצעד שלכם?

 

 

 

 

 

 

 

פורום יקר.

אומנם ארוך, אך אשמח מאוד לתגובות!

אפילו רק שקראתם.

וכן. הייתי צריכה גם אומץ כדי לא ללכת לפתוח פצלש ולכתוב ממנו.

תעזרו לי לשמור את השרשור הזה למעלה.

לטובת חברה בריאה יותר וכזאת שמרגישה טוב יותר עם כלל התמודדויותיה.

בעצם זה לטובת כולנו.

מעריכה אתכם ממש!

אני.

קפיץ. אנשים...אהבת ישראל!!

כתבתי אתזה כאן ורק אחר כך בעוד מקומות...

תודה. יישר כוח!אהבת ישראל!!


קראתי, יפה ממש ממש.פוסעת

ולגבי מודעות- צריך גם להרים את המודעות בצורה נכונה.

לתת לגיטימציה לז- זו טעות.

לנהל מצעדי תועבה- זו טעות.

 

אבל גם כשאשה בדיכאון אחרי לידה ואנשים מתרחקים כי היא חולת נפש- זו טעות.

אני לא אומרת לעשות מצעד הדכאוניים, אבל בהחלט בהחלט בהחלט לדעת שזה קיים, והגיוני, ואנשים אלופים מתמודדים עם זה.

 

ותודה לך

תודה לך!אהבת ישראל!!

אני  מסכימה איתך ברוב הדברים.

אני חושבת שתלוי מה פירוש המילה לגיטימציה.

אם לגיטימציה פירושו לא לטפל במה שצריך- אז זו טעות. בהחלט. ואני מאוד מסכימה.

אבל אם לגיטימציה זה לתת מקום ולהכיל- אז אדרבה. למה לא?

 

ובכל זאת אני חושבת שאנחנו מסכימות על אותו דבר. אם אני מבינה אותך נכון.

תודה לך

..לגיטימציה- לא לטפל ואף לעודד את זה.פוסעת


אז אנחנו מסכימותאהבת ישראל!!


רק לומר שקראתי...שעות של אמת.


זה ממש נכון...בימאית דמיונות

וכתבת את זה כל כך טוב,

פשוט כתבת את מה שאני מרגישה.

 

וזה באמת עצוב,

איך שמתייחסים לזה.

איך שמתיחסים לאנשים כאלה.

 

 

 

ובאמת,הלוואי שלא הייתי מכירה את זה מקרוב.

 

אהבת ישראל!!

את יודעת, כיף לדעת שיש עוד אנשים שמכירים מצבים כאלה.

אולי זה נשמע רע, אבל כיף לדעת שאתה לא היחיד. תודה על השיתוף.

ובכלל תודה על התגובה.

בהצלחה ורפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל!

נכון.....בימאית דמיונותאחרונה

תודה ואמן!!

תודה לך.סתרי המדרגה
עבר עריכה על ידי ארטיקית בתאריך ט"ו באב תשע"ז 16:24
@פיתה פיתה הרבה ממה שרציתי לומר בשבת ההיא ולא הכל הספקתי, לא כי אני שתקנית מדופלמת אלא כי הביכנ"ס לא כלכך רחוק מעטרוס

(וגם אני זוכרת לך ולאמון שהיה דיבור על איזה כנרת פה שם שם פה)
קראתי.שיח סוד
כל מילה נכונה, כל מילה במקום.
חבל שאנשים חסומים מלהבין את זה, או להתייחס לזה.
בע"ה מקווים לשינוי...אהבת ישראל!!

בעזרתו יתברך.

ותודה! תודה! תודה!

כ"כ נכון וכואב.הללי~

מדהים בכלל האומץ שלך להעלות את הנושא.

ניסחת אתזה בצורה כ"כ מדויקת ויפה!

שמחה שהצלחתי. ב"ה.אהבת ישראל!!

תודה לך!

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך