זוכרת איך הגבת כששמעת את המילים האלה לראשונה? את בטח לא זוכרת, כי אחרי שהטחת את מכסה הסיר בשוטר שבא לבשר לך את החדשות, זרקת את עצמך על הקיר והתמוטטת. אחרי כן התאוששת מעט, והחלטיות תפסה את מקום החורבן. אבל אם היה מישהו מסתכל פנימה, עמוק לתוכך, הוא היה מגלה שבתוך הבובה החלולה שהחלה לנהל מאבקים למציאת הנעדר, אין כלום. אני תוהה איך לפני היעלמותו הוא הספיק לקחת לך את הנשמה. איפה את? יותר מהגעגוע אליו, אלוהים, הכמיהה לראות אותך שוב חיה חזקה יותר.
את לא חיה, גופה מהלכת שלי. את ידים ורגליים מתנופפות וקול צועק. וזהו.
מי האדיוט המטומטם שהעז להיעלם ולקחת אותו איתך? כשימצאו אותו, אני אהרוג אותו בעצמי. אבל רק שיחזור כבר אלוהים. חתיכת מפגר הוא היה תסלחי לי כי מי כבר הרשה לו להיעלם לך
ויש אחד יותר יפה אבל חושף מדי
אני צריכה מוטיבציה
- לקראת נישואין וזוגיות