שאלהעברי אנכי

שמעו.. אני שומע מלא דברים טובים על המור.. אבל אין לי מושג מה הולך שם.. אשמח אם קצת תעזרו לי להבין מה זו הישיבה הזו..:

 

מישהו יודע מה שיטת הלימוד בשם?

 

(ו... איזה ישיבות אתם מכירים שלומדים אליבא דהילכתא? כי.. לשם אני מכוון.)

 

ועוד משו... בהר המור כולם "קוקניקים" כאלה? אני לא מתחבר לכאלה שלומדים כזה ככ הרבה אמונה, ומצטטים את הרב קוק מלא כי הם חורשים על הספרים שלו (הערה: אין בזה שום בעיה! וזו מצווה גדולה וזה אחלה לימוד תורה וכו'... אבל.. אני פשוט לא מתחבר לזה.. אני יותר בקטע של לימוד גמרא מעמיק וכל זה..)

יש שם מיליון שעות הרב קוק?

 

ללכת לפי הרב עובדיה בישיבה כזו יגרום לכך שיסקלו אותיחושף שינייםליקוק??

למיטב ידיעתי הלא רחבה..הלהבה והברוש..

עיון ישיבתי קלאסי.

אנסה לענות בתור הרמורניקהנודד הבודד

אני בשיעורים הנמוכים, אז קח בחשבון.

קודם כל, הלימוד הוא לא אליבא דהלכתא.

הלימוד הוא ישיבתי-עיוני, בדגש גבוה על עיון.

הישיבה מנסה לגדל ת"ח גדולים. גדולים. ממש.

בשביל זה צריך קודם כל, לבנות שכל של תורה. 

לימוד אליבא דהלכתא, עם כל חשיבותו, מלמד אותנו

מה לעשות, אבל לא מפתח את ההבנה של עומק מחשבת

התורה. לפתוח סוגיה, לחשוב למה הדין הוא ככה, למה לא להגיד אחרת,

להתפלפל בהוויות אביי ורבא, לפתוח ראשונים, להתווכח על 

קוצו של קצות, לעיין בסברות ר' שמעון שקאפ, זה החדירה

לעומק התורה.

אחרי שהאדם קונה שכל של תורה, נעשה כמעיין המתגבר.

המטרה היא לא לדעת מה כתוב בשו"ע, אלא לחשוב כמו

השולחן ערוך.

בתחילת שנה התחלנו מסכת שבת, והר"מ שלנו אמר לנו,

שיהיה לנו ברור, שנצא מהשנה הזאת, עם אותה רמת 

ידיעה שלנו בהלכות שבת כמו שנכנסנו אליה.

שיטת הלימוד היא קלאסית, אע"פ שכמובן לכל ר"מ יש את

הניואנסים שלו, וכמובן הרב מרדכי שטרנברג שהוא פצצת אטום 

בעולם העיון, אבל בצורה כללית, הישיבה לומדת עיון קלאסי.

עיון קלאסי רציני, כן?

 

לגבי השאלה בסוגריים, כן. כולם קוקניקים שם.

שיטת הרב קוק זו השיטה שמנחים ראשי הישיבה והר"מים,

ושיעורי האמונה בונים את השיטה על פי תוכנית מסודרת.

 

אם תלמד ר' נחמן לדוגמא או סתם שיטות אחרות, אף אחד

לא יגיד לך שום דבר, ובאמת שלא חושבים שיש בעיה.

עצם זה שמלמדים שיטה מסויימת לא אומר שאין מלבדה.

תמיהה קטנה עליך - למה אתה מניח שלימוד הרב קוק 

סותר לימוד גמרא מעמיק?

 

לגבי הרב עובדיה - שום בעיה, ורבים מתלמידי הישיבה הספרדיים 

לומדים בספריו. שוב, לא כשיטת הלימוד, שזה עיון, אלא כלימוד 

הלכה, כי צריך לדעת מה לעשות. בשיעור א' הר"מ שלי אמר לנו

ללמוד לפחות חצי שעה ביום הלכה - משנ"ב, וספרדים הוא הפנה

לאחד הר"מים הספרדים בישיבה שמפנה לרב עובדיה.

אבל שוב, יש הבחנה בין הלימוד שלומדים בשביל להיות ת"ח, לבין

לימוד הלכה שפשוט לומדים כי צריך לדעת מה לעשות.

תודה רבה!עברי אנכי

ולגבי מה ששאלת, כן.. הרגשתי שהניסוח שלי לא היה משו..אז אסביר..

 

איך שמעתי פעם מישו אומר בצחוק "לא נוגעים בש"ס, עד שמסיימים את השס הלבן"

כאילו.. מאדירים את הספרים שלו לפעמים יותר מכמה שצריך.

זה כמו להגיד לאברך ללמוד כל היום תנך.. זה לא שיש בעיה, אבל..... קיצר.. הבנת..

 

עכשיו אני יודע שזה לא המציאות, ולא באמת לומדים כל היום הרב קוק, אבל סתם... כאילו..

אוףף איך אני מסביר אתזה?

הנקודה הובהרהחושף שיניים?

ועוד משועברי אנכי

אני לא ככ מסכים עם מה שאמרת על השיטת לימוד,

אבל זה כבר מחלוקת בין הגדולים.. דוס אז לא אנחנו נכריע

 

ושוב, תודה

מקווה שהבנתהנודד הבודד

לא התכוונתי לשכנע, אבל ניסיתי להבהיר.

ברכה והצלחה כט"ס

לא מכיר מקרוב, אבל עד כמה שידוע לי..אדם כל שהוא

1. בהר המור לומדים גמרא בעיון, ברצינות וברמה גבוהה.

2. הלימוד שם הוא לא אליבא דהלכתא, [לפחות בשלבים הראשונים, והשלבים הראשונים אצלם זה משהו ממושך למדי], ואם זה מה שאתה מחפש, חפש מקום אחר.

3. אם אתה לא מתחבר ללימוד של ספרי הרב קוק, זה גם שיקול לא ללכת לשם, כי זה בהחלט תפס מקום משמעותי [לא מבחינת פגיעה בלימוד גמרא].

4. לא חושב שאמורה להיות בעיה ללכת לפי פסקי הרב עובדיה בישיבת הר המור.

לא ראיתי הבדל בינך לבין מה שכתבתיהנודד הבודד


סליחה שאני מתערבכוסף

אני חושב שבאמת הרבה פעמים יש אנשים שקשה להם בגמרא אז הם בורחים ללימודי אמונה.

בכל מקרה בישיבות הרציניות זה לא כך

לא קשורהנודד הבודד

מה הקשר למה שדיברנו?

זה סוגיה אחרת, כואבת ונכונה, אבל לא קשורה...

היה נ"ל קשור לשירשור של תודה רבהכוסף

אבל אולי לא

קשה לקרוא לזה עיון ישיבתי קלאסיalezish

עיון חזק כן

שיטת לימוד קצת ייחודית (יש אותה בעוד ישיבות, אבל זה הכל הגיע מר' מרדכי)

---עריכה---

אחד ההבדלים בין השיטות לימוד העיוניות שבעוד שהשיטות האחרות כן פועלות במישור ההלכתי

רק יורדות לפרטי פרטים ופינות שפחות הלכתיות, וחוקרת את הסברא שבדעות הראשונים. (אם תלמד שנתיים שבת בעיון חזק, תוכל להבחן עליה ברבנות)

בשיטת לימוד של הרב מרדכי יותר סברתית, ופחות נכנסת לגוף שיטות הראשונים מה שמנתק יחסית בין העיון להלכה.

מה?הנודד הבודד

לא כ"כ הבנתי מה אתה אומר.

השיטה של ר מרדכי היא די ייחודיתalezish
וגם בהר המור יאמרו את זה
זה לקחת את כח הסברא ואת הסבר המושג עד הסוף, ולסדר את כל המחלוקות כדברים קטנים וניואנסים.
לכן תשמע גם אמירות שמי שלא לומד כמונו גמרא לא יודע ללמוד, ור מרדכי גדול המעניינים מאז ר שימען, כי זה באמת צורה נורא ייחודית שלא עוד הרבה לומדים בה.
בהתחלה זה לא ככה לגמרי, אבל בהמשך? חד וחלק
ברורהנודד הבודד

וציינתי את זה שהרב מרדכי הוא סוג של פצצת אטום בעניין הזה.

אבל הבסיס, היסוד, הוא העיון הרגיל. יש כאן חידוד והבנה יותר עמוקה לתוך עומק הסברא, אבל הכל בנוי על העיון הרגיל.

זה לא שאנשים יוצאים משיעורים בהר המור (וכן, גם אצל הרב מרדכי) ואומרים "תורה חדשה".

פשוט שהרב מרדכי הוא משהו מיוחד, אין חולק, אבל זה לא כמו, נגיד ניקח לדוגמה את הישיבה החדשה באשקלון (הרב ערן טמיר) - לומדים סוגיה מכל היבטיה- העיוניים, ההלכתיים והאמוניים. זה שיטה חדשה. לא לגמרי, כי כל חלק נלמד בצורה רגילה, אך השילוב הוא משהו חדש. כאן יותר קשה לשים את האצבע על משהו ספציפי ולהגיד- פה חידשת! בסברות תמיד יש משהו חדש כמו בכל ישיבה ב"ה. 

זה עדיין עיון ישיבתיalezish
קשה לקרוא לזה העיון הקלאסי

ובעריכה הבהרתי את זה
שעיקר כוונתי היתה ליחס עיון מול אליבא דהלכתא שאם העיון הוא שונה מהאליבא דהלכתא אז אצלכם זה עוד יותר שונה
אז מה זה עיון קלאסי?נקדימון
לשיטתך..
לימוד לגופה של שיטה ולא לגופה של סבראalezish

קודם לראות את הגדרים שקובעים הראשונים, ומתוכם או במקביל אליהם להבין מה הסברות שלהם, ועל גביהם לנסות להבין במה נחלקו ומה כל אחד אומר

ולא למצוא סברא יסודית יחידה בסוגיא שאי אפשר להסביר אחרת את הגמרא ועל פיה ל"יישר" את כל הראשונים לעיתים גם בניגוד גמור ללשונם ולמה שהם אומרים

וככה זה בהר המור??נקדימון

לא הבנתי, בשיטה השנייה שהצגת בעצם מתעלמים משאר הסברות שקיימות ומתקבעים על צד אחד ועל פיו רצים על כל הסוגיא??

תוכל לפרט עוד קצת? אני אשמח מאוד.

ככה זה שםalezishאחרונה
זה פחות התקבעות על צד בסוגיא.
קשה להגדיר
אבל זה ניואנסים שמבין רק מי שנמצא בתוך הלימוד כמה שנים.
תורת החחים ויצהר הם אליבה דהילכתאאוהב אותך ה


כן.. אבל בתורת החיים השיטת לימוד שם לא מחוייבת לבית יוסף..עברי אנכי

נקרא לזה ככה ה"חופש ההלכתי" יותר פתוח כי זה פחות מחוייב לבית יוסף..

אלא לכל הראשונים...

 

יצהר לא מכיר..

אף אחד לא אמר שאנו מחויבים לבית יוסף. גם הרב עובדיה זצ"לי.

פוסק שלא כבית יוסף בהלכות תפילה, ברכות השחר, וכן כאשר המנהג שלא כבית יוסף, וכן הוא עושה "ספק ספיקא" נגד הבית יוסף, וכן לפעמים הוא כותב "שאילו ראה הבית יוסף את הראשונים החולקים, היה פוסק אחרת".

לכן אתה יכול ללמוד בתורת החיים בשקט..

זה מאוד שונה. הרב עובדיה לא יחלוק על הבית יוסף מסבראאביחי מנחם
הרב טל כן. כל הדוגמאות שהבאת זה כללים בתוך כללי ההכרעה
הוצאת לי את המילים מהפהעברי אנכי


הבנת למה התכוונתיעברי אנכי

לא שיש חלילה עם הדרך, כן.

יש רשימה מטורפת של רבנים שמעריכה ומכבדת את הישיבה שאני מודע אליהם וכו וכו

ואני גם מכיר בוגר מהישיבה ואני רואה איזה יופי.. כן.

שלא יחשבו שיש לי בעיה עם זה!!!

 

אבל כן, יש בישיבה שם פחות מחוייבות לבית יוסף מאשר כמו אצל הרב עובדיה..

אני יכול לומר לךאביחי מנחם
שיש הרבה בחורים ואברכים שכן רואים את עצמם מחויבים לבית יוסף ופוסקים לפי הרב עובדיה/ הרב אליהו (אני אישית לפי הרב משאש, אבל נראלי שאני היחיד שם..) ומסתדרים יפה וגודלים בתורה בתורת החיים. גם לי בשמינית זה היה שיקול אם לעבור לשם, אבל ברוך ה' אני לומד שם היום וטוב לי מאוד .

בקיצור, אם באופן עקרוני אתה מאמין שצריך ללמוד אליבא דהלכתא, ואתה לא הולך לכסא רחמים כמו שכתבת באחד השרשורים, כדאי לך לבוא לבדוק.
בהצלחה אחי!
כן..אני בודק למקרה שבאמת אנ'לא אוכל להיות שם חח בעה שנזכהעברי אנכי


מה אומר על ישיבת אור וישועה בחיפה?נגרינסקי
הלימוד הוא אליבא דהלכתא ובכלל הסגנון בישיבה הוא יותר ספרדי...
עוד ישיבות בסגנון אליבא דהלכתא שעכשיו נמצאות לי בראש: הר ברכה, קרנ"ש, שבי שומרון...
שמעתי עליה. הם לומדים בין היתר ביקורת המקרא (לפי ויקיפדיה..)עברי אנכי


מצטט מהויקיפדיה:נגרינסקי

"בנוסף לרמי"ם, גם ראש הישיבה מלמד שעורים כלליים בתחומים שונים, כמו סוגיות בתלמוד, שעורי הגות החל מתקופת חז"ל והוגי דעות בני זמנינו. שעורים בהתמודדות עם שאלות בפילוסופיה כללית, תורה ומדע,פוסט מודרניזםביקורת המקרא וביקורת התלמוד. נושאים נוספים הנלמדים בישיבה הם תנ"ך, הגות ומחשבה ולימודי רשות להסמכה לרבנות."

 

שים לב - "שעורים בהתמודדות עם שאלות ב... ...ביקורת המקרא וביקורת התלמוד."

ביקורת המקרא זה דבר נורא ואיום... חשוב מאוד לתמודד עם זה וזה מה שהישיבה עושה... אני אישית דוגל בזה...

הם לא לומדים ביקורת המקרא כביקורת המקרא...

 

אני לא נציג שלישיבה, אני לא מכיר אותה גם מבפנים... מה שצטטתי וההבנה שלי זה רק על פי ויקיפדיה...

אם אתה רוצה בירור אמיתי על הישיבה, חפש תלמידים שם או מקורות אחרים יותר מהימנים ממני...

טוב.. אם.. אני לא ככ תומך בזה.עברי אנכי

זה נראה לי שטחי למקד זמן מסויים (או בכללי - לחרוט את זה על הדגל שלך) איך אני מפריך את הטעות.

לא, אני צריך להצדיק את הלימוד שלי. ופעם ב-לעשות משו כזה. כשצריך או משו.

 

לא ללמוד איך להפריך אתזה. ממש לא.

אבל זה רק אני... ומי אני שאגיד משו כלפי הגדולים. אבל זה משפיע על השיקולים שלי...

כן... בהחלט בחירה שלך וגישה שלך...נגרינסקי

בהצלחה...

יש לך כיוון לכמה שנים בערך אתה הולך לישיבה?אדם כל שהוא

זה משפיע על השאלה האם הגיוני להתחיל ללמוד בישיבה עיון לא אליבא דהלכתא, מתוך מגמה להצטרף בהמשך ל'תכנית הלכה' או משהו דומה.

ישיבות שאני מכיר שלומדות "אליבא"י-מי
שדרות, קרני שומרון, אולגה(עד כמה שאני זוכר).

אבל לעניות דעתי כדאי בשיעורים הראשונים א,ב (אולי גם ג) ללמוד עיון ישיבתו רגיל עם קצת "אליבא" וסדר הלכה ואח"כ לעבור ללמוד יותר הלכתי \הלכה\פוסקים, ככה הלימוד הלכה שלך הוא ברמה יותר גבוהה ואתה לומד לעיין כמו שצריך ולא רק לקרוא מה הראשון\אחרון אומר.

בהצלחה
למיטב ידיעתי...יונתן 747

מתוך הישיבות שציינת רק בקרנ"ש לומדים אליבא דהילכתא כאשר ישנו עיון מאוד מעמיק ( למי שמחפש) עד להלכה, אמנם לא פותחים שם ר' שמעון שקאפ, אבל בהחלט מלבד לימוד שיטות הראשונים בצורה מעמיקה ובדקדוק בעומק סברתם לומדים גם חזו"א, רעק"א, צל"ח, פני יהושע וכו' (תלוי סוגייא) ולפעמים רואים גם קצות...

למיטב ידיעתי יש חלוקה בכיתות ( לפחות בשיעורים הנמוכים) אז זה גם תלוי באיזה כיתה אתה נמצא...

👍👍י-מי
מקווה אני לא חוזר על אחריםכוסף

תלך לפי הרב עובדיה בהלכה סבבה בהשקפה יש שתי אפשריות 1- תלך משם מהר פשוט לא שייך  2- מה שיותר הגיוני, תישרף ותהיה כמוהם.

אליבא דאילכתא ממש לא שם זה המקום האחרון ששיך

שמעת הרבה דברים טובים? אז אני חושב ממש הפוך אבל לא אלכלך ובמיוחד כאן, רק שתדע לא כל הנוצץ זהב.

והערה אחרונה אבל ממש חשובה 'קוקניקים' זה לא רק שם יש עוד הרבה ישיבות שאינם בקו שלהם ובכול זאת לומדים ברצינות את הרב קוק לא פחות ואפילו יותר, ולדעתי גם מכוונים לדעתו יותר

סבבה, אז איפה כן?עברי אנכי


איפה כן מה? תגדיר לי שוב מה אתה מחפשכוסף


כמה שיותר קרוב לפורת יוסף/כסא רחמים ושאר הישיבות הטובותעברי אנכי

כי לשם אני מכוון. ואם ח"ו ההורים לא מסכימים לי (דבר סביר..עצוב) אני רוצה את הכי קרוב.

את מי אתה שואל?חג'דומט

הם יחליטו  גם עם מי תתחתן?

ממממכוסף

עם זה לא ישיבות חרדיות לא מכיר.

אבל אתה יכול ללכת לישיבות שמכוונות למסלולים של רבנות וזה

אתה מחפש ישיבה בסגנון ספרדי מבחינת אווירה?אדם כל שהוא


מבחינת הכל. לימוד אווירה אפילו תפילה... הכל.עברי אנכי


יש ישיבות דת"ל עם אופי יותר "ספרדי" ברמה כזו או אחרת..אדם כל שהוא

כמדומני אורות התורה בבת ים, ישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב, אולי גם מצפה יריחו, ומן הסתם יוכלו להוסיף עוד ישיבות.

כן.. אבל לומדים שם אליבא דהלכתא? שזה בעצם "עיון ספרדי"?עברי אנכי


לא מכיר מקרוב, מהאתר של ישיבת מצפה יריחו נראה..אדם כל שהוא

שבשיעורים הנמוכים לא לומדים אליבא דהלכתא, ובשיעורים הגבוהים יש מסלול לימוד אליבא דהלכתא. 

 [ואגב, לא נראה לי שהמושגים עיון ספרדי ואליבא דהלכתא זהים. לא בכל מקום אצל הספרדים למדו אליבא דהלכתא, לא כל הספרדים למדו בשיטת לימוד אחת, יש מאפיינים נוספים של שיטות "ספרדיות" מלבד לימוד אליבא דהלכתא, ואפשר ללמוד אליבא דהלכתא בדרך לא "ספרדית"] 

 

אני מעתיק מהאתר של מצפה יריחו

 השיעורים השונים

עיון - שיעורי עיון יסודיים במספר מסלולים ע"י הרמי"ם המיוחדים לכל שיעור, הרמי"ם נושאים, נותנים ומלווים את הבחורים תוך מתן יחס אישי וחם. ראש הישיבה והרב חיים סבתו מוסרים שיעורים שבועיים כלליים המקיפים ומנתחים ביסודיות את סוגיית הגמרא השבועית. בשיעורים הגבוהים יותר - מסלול לימוד עיון מעמיק עד פסיקת ההלכה (אליבא דהלכתא) המבוסס על הכלים בלימוד שנקנו בשיעורים הנמוכים.
בקיאות - תוכנית בקיאות ללימוד כל הש"ס ב-3 שנים. הלימוד קבוצתי דינמי בליווי ר"מ צמוד לקניית יסודיות בלימוד ובחזרות.
הלכה – כולל אברכים ללימוד הלכה, לימוד מעמיק, בשיטת הרב שמואל קידר זצ"ל מתוך מגמה לסיים את מבחני ההסמכה לרבנות ב-5 שנים.
אמונה, מוסר וחסידות - שיעורי אמונה יסודיים בתנ"ך, ראשונים, הרב קוק זצ"ל, חסידות ועוד. השיעורים ניתנים ע"י ראש הישיבה, הרמי"ם, וכן ע"י הרבנים: הרב נחום רכל, הרב גד וינקרט, הרב ראובן פיירמן , הרב חן חלמיש, הרב עוזי שרבף ועוד. 
במקביל לשיעורים, שיח אמוני עמוק ורחב במכלול מגוון של סופרים וספרים. פעם בשבוע מתאספים החבר'ה בבתי האברכים לליבון הסוגיות היומיומיות

 

 

 

 

ככה הרב עובדיה כותבעברי אנכי

שעיון ספרדי זה אליבא דהלכתא. ואני יכול לתת לך מאמר של אחד מהרבנים (או שהוא בוגר..לא יודע) של כסא רחמים על מעלת ה'עיון הספרדי' וזה זה.

לפי הרב מאזוזasd100

עיון ספרדי הוא לא אליבא דהילכתא בכלל... אלא גפ''ת, עם הבנה עמוקה (לא עם עשרים ראשונים ואחרונים)

ההבדל הוא לא כזה גדולעברי אנכי

בכסא רחמים לומדים אליבא דהלכתא.

רק מה שהו עושים בנוסף הם מקדקים בלשון רשי וכל המפרשים למה דווקא בלשון הזה. הרי הוא יכל לכתוב בצורה אחרת.

קרנ"ש...יונתן 747

ראה 3 הודעות למעלה...

רק שים לב שאתה לא עושה להם את מה שאתה מאשיםחג'דומט

אותם בו.

 

אופייני מאד להרבה אנשים שמתנגדים להר המור.

 

שויין.

הסברכוסף


הנהחג'דומט

"יש שתי אפשריות 1- תלך משם מהר פשוט לא שייך  2- מה שיותר הגיוני, תישרף ותהיה כמוהם..

שמעת הרבה דברים טובים? אז אני חושב ממש הפוך אבל לא אלכלך ובמיוחד כאן, רק שתדע לא כל הנוצץ זהב."

 

 

אני, בתור תלמיד בסגנון של הר המור של מפחד לומר את דעותיו-

                                                                                         בחיים

                                                                                         לא  אדבר ככה על שום ישיבה.                       למרות שמאשימים אותנו בזה כל הזמן.

טוב כתבתי שאני לא רוצה להאריך בנושאכוסף


קפץ לי שניהכוסף


בקיצורכוסף

אם אתה רוצה עדיף שנדבר באישי

אבל בא נגיד את זה ככה גם אני לא אדבר ככה על אף ישיבה אחרת, עליהם אני חושב שכן.

וכן הם שונים מאוד בגישה שלהם מישיבות אחרות

ועוד כלל אחד מי שחושב שהוא על כולם שלא יתפלא שכולם נגדו ולא יגיד שכולם עושים לו את מה שמאשימים אותו בו כי זה בדיוק ההבדל

קיצרתי וכתבתי קצת בקודים כי באמת שאין לי עניין לכתוב נגדם פה. מקווה שהצלחתי

עד כאן מה שרציתי להוכיח.חג'דומט

ערב טוב לכולם.

אדייק כדי שלא ישמע לא נכון.חג'דומט

אני שומע ממך בדיוק הטענה שאמרתי, וזה מה שמטריד אותי במקרה הזה ובמקרים רבים אחרים.

 

 

שיניתי את הניסוח כדי שלא יראה כאילו השתמשתי בך כדי להשיג משהו תוך כדי שאני מוציא אותך לא טוב.

 

 

אני מתנצל על הניסוח הפוגע קצת שכתבתי בו.חג'דומט


ישיבת הסדר בסגנון מכינהSnoopy821

הי

 

מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.

 

תודה

לא עולה לי מקום כזהפתית שלג

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

 

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

יש בברוכין "ישיבה קדם צבאית"ברגוע

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

עד כמה שידוע לי זה בדיוק להפךהסטורי
(גם לא מכיר מבפנים) מבחינת המסלול זה מכינה, מבחינת התוכן - ישיבה.
מנסה להבין מה בדיוק ולמההסטורי

ומה הוא רוצה?


אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)


כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

תגובהSnoopy821

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

ומה הוא מעדיף?הסטורי

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

 

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

 

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

 

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

 

תגובהSnoopy821

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

אז כדאי שיתייעץ עם הר"מ הנוכחי שלוהסטורי
בד"כ יש להם מושג.


ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.


אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

ממה שאני מכיר0IQ4U

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש בדבריך לא מעט אי דיוקים ואולי אפילו הוצאת שם רעהסטורי

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.


(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

מה שתגיד .0IQ4Uאחרונה

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

ביינישיםהרשפון הנודד

אשמח לדעת מה נותן לכם מוטיבציה ללימוד גמרא בישיבה?-בתוך אחד שקשה לו ממש ללמוד לימודי גמרא והלכה בגלל שזה מרגיש לי קצת מנותק ממני

היעדים הקבועים, האפשרות להעמיק, החברותאפתית שלגאחרונה
החייאה?טעמי🍫
בס"ד


אז מנסים להחיות את המקום?

יופיטעמי🍫
בהצלחה לנו✨️
איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
באזור ירושליםטעמי🍫

מעדיף לא לפרט

 

אתה?

גם באיזורשמיניסט באמ"ש
לא מפרט
גם באזוראיגנוטוס פברלאחרונה

לא מפרט

למה לא?פתית שלג

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יש כזה, אני יודע איך מתקינים לטלפוןשמיניסט באמ"ש
אגב, איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
זה נראה פורום מענייןמקפיצים נטושים

אולי נחייה אותו?

אני בעדשלג דאשתקד
יאללה לעבודה, תעלה דברים מעניינים ונגיב לך
אני במשבר. עמוק.מקפיצים נטושים

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

לפי ההקפצות שלךשלג דאשתקד

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

לאלא סד"ב לא הייתי פהמקפיצים נטושים
בלאגן, צריך לחשוב..מקפיצים נטושים

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

סחתן עליך!שלג דאשתקד

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

לכבודך פתחתי את הגמרא בפנים שלג דאשתקד

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.


ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

וואו, רצינימקפיצים נטושים

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

לא נראה לי שחכמים כזה סבבהשלג דאשתקד

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?


(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אשריך אתהשלג דאשתקד
יאללה תשתף מחר בחידושי סדר בוקר!!
אח... היה שיעור, עם המון חידושיםמקפיצים נטושים

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

 

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

תקשיב נשמה טהורהשלג דאשתקדאחרונה

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

חברים, אני בסגנון של ישיבות ברמה משכלית מאוד גבוההיונתןzxcv
עבר עריכה על ידי שדמות בחולות בתאריך כ' בשבט תשפ"ה 11:58

אני בן 25 מחפש עכשין ישיבה ברמה גבוהה כמו שיח יצחק באפרת למי שמכיר, 

כרגע מחפש באזור הצפון.

מבקש לא להכנס לדיונים על ישיבות ומה טוב ומה פחות 

אלא לגופו של עניין אם משהו יכול לעזור לי 

תודה רבה לכולם

למנהל היקר שמחק את התגובה שליפשוט אני..

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 16:38

..

אתה מחפש ישיבה בסגנון של שיח?קעלעברימבאר
אם הדגש העיקרי הוא על הרמה ההשכלתית הגבוההקעלעברימבאר

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

יש לך עוד פרטים על מעלה גלבוע?יונתןzxcv

וכן מחנים

לא יודע עוד. אפשר לבדוק באתר שלהם. אני יכול לשאולקעלעברימבאר

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או שיש כאן מישהו שמכיר את ישיבת מחנים טוב?קעלעברימבאר

או מעלה גלבוע?

בסגנון שיח יצחק יש את מעלה גלבועפתית שלג
מעלה גלבוע הם בסגנון הרב שגר?קעלעברימבאר
נשמע לי שכןפתית שלג

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

אגב ברוח השכלתית רוחנית ויותר שמרניתפתית שלג

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

דוד שלי שם, כדאי לךימח שם עראפת
הצלחת לברר על ישיבה?קעלעברימבאר
מגדל העמקyys

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

למה אתה מתכוון רמה משכלית גבוהה?קעלעברימבאראחרונה

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

ויתוראנונימי404

מישהו יודע אם אני חותם ויתור ואני באמצע מיונים (ספציפית עתודה) אז יגייסו אותי ישר או שהצבא נותן להמשיך להתמיין?

לימוד בשפת אמתפלוני אלמונ

מי שבקיא יודע בכתבי בעל ה"שפת אמת" על התורה והמועדים(ואולי גם בספרים אחרים) ויכול להמליץ על בין 3-4 קטעים יסודיים וחשובים בלימוד תורתו לכבוד יום פטירתו ב-ה בשבט אשמח שישלח בהודעת וואטסאפ(ואם אין אז סמס) למספר 050-220-3441

רלוונטי עד ראש חודש שבט תשפ"ה, תודה מראש

דיכאוןאנונימי404
אני שנה א ואני ממש לא מתחבר להסדר, זה עושה לי דיכאון... מה לעשות? אם אני חותם וויתור ישר מגייסים לצבא?
אם זה עושה לך רע, כדאי לעבורארץ השוקולד
אולי לצבא ואולי לישיבה אחרת, תלוי מה עושה לך רע.


אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

^^פתית שלג

ואולי למכינה

כדאי להתייעץ עם דמות בעולם האמיתי ..אגוז16
בהצלחה
דרוש כובד ראשנקדימון

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.


כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.


2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.


3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.


ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.


בהצלחה רבה!

^^^ אם כי ההחלטה בסוף שלךארץ השוקולד
תתייעץ עם דמויות שמכירות אותך ואת המקומות אבל ההחלטה שלך
תמיד ההחלטה בסוף היא של האדםנקדימון
אבל מכיוון שמדובר בהחלטה שיכולה להיות בלתי הפיכה ויש לה משמעויות לשנים קדימה אז כדאי לעשות את זה בחוכמה, בשיקול דעת, ועד כמה שאפשר מתוך יישוב הדעת.
מסכיםארץ השוקולדאחרונה

אולי יעניין אותך