אני בשיעורים הנמוכים, אז קח בחשבון.
קודם כל, הלימוד הוא לא אליבא דהלכתא.
הלימוד הוא ישיבתי-עיוני, בדגש גבוה על עיון.
הישיבה מנסה לגדל ת"ח גדולים. גדולים. ממש.
בשביל זה צריך קודם כל, לבנות שכל של תורה.
לימוד אליבא דהלכתא, עם כל חשיבותו, מלמד אותנו
מה לעשות, אבל לא מפתח את ההבנה של עומק מחשבת
התורה. לפתוח סוגיה, לחשוב למה הדין הוא ככה, למה לא להגיד אחרת,
להתפלפל בהוויות אביי ורבא, לפתוח ראשונים, להתווכח על
קוצו של קצות, לעיין בסברות ר' שמעון שקאפ, זה החדירה
לעומק התורה.
אחרי שהאדם קונה שכל של תורה, נעשה כמעיין המתגבר.
המטרה היא לא לדעת מה כתוב בשו"ע, אלא לחשוב כמו
השולחן ערוך.
בתחילת שנה התחלנו מסכת שבת, והר"מ שלנו אמר לנו,
שיהיה לנו ברור, שנצא מהשנה הזאת, עם אותה רמת
ידיעה שלנו בהלכות שבת כמו שנכנסנו אליה.
שיטת הלימוד היא קלאסית, אע"פ שכמובן לכל ר"מ יש את
הניואנסים שלו, וכמובן הרב מרדכי שטרנברג שהוא פצצת אטום
בעולם העיון, אבל בצורה כללית, הישיבה לומדת עיון קלאסי.
עיון קלאסי רציני, כן?
לגבי השאלה בסוגריים, כן. כולם קוקניקים שם.
שיטת הרב קוק זו השיטה שמנחים ראשי הישיבה והר"מים,
ושיעורי האמונה בונים את השיטה על פי תוכנית מסודרת.
אם תלמד ר' נחמן לדוגמא או סתם שיטות אחרות, אף אחד
לא יגיד לך שום דבר, ובאמת שלא חושבים שיש בעיה.
עצם זה שמלמדים שיטה מסויימת לא אומר שאין מלבדה.
תמיהה קטנה עליך - למה אתה מניח שלימוד הרב קוק
סותר לימוד גמרא מעמיק?
לגבי הרב עובדיה - שום בעיה, ורבים מתלמידי הישיבה הספרדיים
לומדים בספריו. שוב, לא כשיטת הלימוד, שזה עיון, אלא כלימוד
הלכה, כי צריך לדעת מה לעשות. בשיעור א' הר"מ שלי אמר לנו
ללמוד לפחות חצי שעה ביום הלכה - משנ"ב, וספרדים הוא הפנה
לאחד הר"מים הספרדים בישיבה שמפנה לרב עובדיה.
אבל שוב, יש הבחנה בין הלימוד שלומדים בשביל להיות ת"ח, לבין
לימוד הלכה שפשוט לומדים כי צריך לדעת מה לעשות.