אז החיים הם לא בדוחק.

ותמיד אפשר להסתדר.

אתחיל

דבר מדהים, מיוחד, שלא מתאים לכל אחד.

לא תמיד הסביבה תומכת וזו דרך לחזק את הזוגיות בניגוד למה ש"כולם" חושבים

לא יכול להגיע מכפייה אלא רק מרצון שנמשך כל הזמן, צריך לדעת לעשות כל תקופה חושבים וחישוב מסלול מחדש כדי לבדוק אם עדיין מתאים המסלול הזה.

יש עוד הרבה דברים, מוזמנת לפרטי

אני רק יכולה לאמר לכולם איך שכשמוסרים נפש על התורה רואים ניסים בלי סוף!

איך שחודש אחד היינו על גבול האפס בבנק ועמדה לצאת משכנתא גדולה מהחשבון ולא היה מאיפה. ופתאום חברה התקשרה ואמרה שיש לה הצטברות של מעשרות ואולי אני רוצה את זה, ועבודה לשעבר שהיו חייבים לי כסף פתאום שחררו אותו. 

רק לפקוח את העיניים ולחוש את הניסים הסובבים את האברכים זה פשוט חלום!!

חיי אברכות זה לפעמים קשה, לפעמים זו הקרבה אבל כל הזמן זה משתלם!!!

ספר די חדש שכתבה הרבנית מיכל פלהיימר.

מרגש ומדויק ומתאר את חיי האברכות בשנים הראשונות, ההתמודדויות וכו.

נראה לי שראיתי בדברי שיר.

לא קראתי את רוב התגובות פה. חיינו חיי אברכות במשך 11 שנה,אחרי11 שנה בעלי יצא לעבודה.

מלבד הצד הכספי יש עניין שצריך לקחת בחשבון, לימוד תורה זה מסירות נפש.

אם זוג מחליט לחיות כך את חייו אף אחד לא צריך לממן אותו!!

מלבד הצד הכספי יש בחיים סדר עדיפות ,למשל אם הבעל לומד 3 סדרים או 2,אז יש לזה הכשלה לזמן הזוגי.

למטלות השוטפות של הבית.

לזמן שאבא מקדיש לחינוך הילדים.

שני הגדולים שלנו נולדו כשבעלי למד, קראתי לו אבא של שבת, הוא היה חוזר אחרי שהם ישנו.

השלישית נולדה כשהוא עבד וזה ממש הורות אחרת.

צריך גם לחשוב מה יהיה אחרי תקופת הלימודים, מה יהיה המקצוע של הבעל אחרי הלימודים.

התכוונתי למקצוע או לעבודה של הבעל אחרי הלימודים בישיבה.

יש כאלה שמתאימים להיות מחנכים רמ"ים רבני קהילות וכו'.

יש כאלה שצריכים לפנות למקצוע אחר כדאי לעשות חושבים לפני שמשקיעים בלימודי מקצוע שלא מתאים או שיש בו הצף של עובדים כמו הוראה באזורים מסוימים.

כאילו חסרים זוגות אברכים שהאישה היא מפרנסת עיקרית והם חיים על חשבון הבנק הפרטי שלהם....

אשמח ובטוחה שאחרים גם ישמחו לשמוע מה הכוונה בלחיות על חשבון אחרים. 

הסברים יתקבלו בברכה 

שזה על חשבון משלם המסים....  כבר פגשתי כמה אנשים בחיי שהיו משוכנעים לחלוטין שכל אברך = הבטחת הכנסה....

ואו אתה ממש מכעיס אותי!!!

אתה יודע שאתה חי ונושם בזכות לומדי התורה!!!!!!

יש לך מושג איך העולם היה נראה ללא לימוד תורה??? לא היה פה עולם בכלל!!! אז במקום ליפול על הרצפה ולהודות ללומדי התורה אתה מלכלך????

שים לב כמה צרות יש בבין הזמנים- שאז רוב לומדי התורה יוצאים לנפוש מעט מעמל התורה!!

ודבר נוסף- החלום של חיי זה שבעלי ישב וילמד כל חייו, והלוואי ויהיה לי הכוח להמשיך לעבוד כל החיים שלי בשביל זה!!!

ובחיים לא עולה לי מחשבה לראש שבעלי חי על חשבוני! 

אתה ואני ובעלי וכולם באנו לעולם עם מטרה!! אחת ויחידה!!!! לקיים את התורה שאלוקים נתן!! בשביל זה אתה יהודי! בשביל זה עמדת בהר סיני!!!!

אלוקים ברא את העולם כדי שילמדו את תורתו, ואתה מדבר איתי על קטיף עגבניות?????????????

אז נכון, לא כולם בנויים ללמוד את התורה, לא כולם בדרגה הגבוהה(!!!) ששמה אברכות, אבל התפקיד שלהם לא השתנה!! לפחות שיעריצו את מי שמקיים את העולם!!!!!!!!!!!!

ובקשר לכספים שאתה אומר שהמוסדות מקבלים מהמדינה- יקירי, אמא שלי מנהלת מוסד גדול מאוד בירושלים, אני יודעת טוב מאוד מהי כמות התקציבים שהיא מקבלת בשביל הוצאות המזגנים שלו. וזה כאין וכאפס לעומת מה שכל מוסד חילוני מקבל!!! עשרות מיליוני שקלים מידי שנה!!!!

ועוד דבר שכדאי שתדע שמי ש"המציא" כביכול את המצב הזה שהבעלים יושבים ולומדים והנשים יעבדו בשביל זה, הם אנשים מורמים מעם שאין לך שום זכות להרהר אחריהם!!!

אחרי פריקת כל הכעסים, וההלם, והתדהמה שתקפה אותי בעקבות דבריך, יש מסקנה אחת:

התורה היא מה שבן אדם יהודי צריך לשאוף אליו. אתה חושב שאתה לא מסוגל ללמוד אותה? תתרום להתפתחות מטע העגבניות, אבל חס וחלילה אל תעז ללכלך על ציבור לומדי התורה הקדושים שבזכותם העולם ברגע זה עומד על צירו!

אשרי מי שזוכה ללמוד את התורה! ואשרי הנשים הקדושות(!) שזוכות ועובדות קשה לפרנסת הבית בשביל שהבעל ילמד!

אתה יודע, 

אתמול בערב חשבתי לעצמי, עכשיו אלול, עוד פחות מחודש נגזר דיני לשנה הבאה, אם אני אחיה, אם יהיו לי עוד ילדים, אם אני אהיה מאושרת בחיים שלי, ועם בעלי.

ולא כ"כ הרגשתי טוב עם עצמי, יש לי על מה לחזור בתשובה, אני עסוקה בעבודה וכמעט ולא מצליחה לחשוב על ראש השנה שמתקרב בצעדי ענק. ואני קצת פוחדת, כן, פוחדת כי יש כ"כ הרבה צרות בעולם, ומי ערב לי ששנה הבאה יהיו לי חיים מאושרים? אולי אין לי מספיק זכויות כדי לזכות בדין??

אבל עכשיו, אחרי שקראתי את דבריך וישבתי לכתוב לך תשובה אמיתית מתוך הלב שלי- מה אני אגיד לך, הרגעת אותי. כן. הרגעת אותי מאוד בנוגע לראש השנה, 

כי עכשיו אני יודעת שיש לי זכויות. והרבה מאוד!! אני- שכל בוקר קורעת את עצמי מהמיטה כדי לרוץ לעבוה, ולהיות שם בזמן, ולמלא מכסת שעות חודשית, ולחזור הביתה מוקדם לקחת את הבת שלי- אחרי יום עבודה מלא, ולהיות איתה. ולטפל בה, ולשחק איתה, ולהכין אוכל לבעלי הטהור שחוזר לאחר יום שלם של לימוד תורה לשמה. ולהיות איתו, ולחייך אליו אפילו שמה שעומד לי מול העיניים היא מיטתי הנוחה! וככה כל יום!!! כל חודש! כל שנה! כל השנה!!!

וזה לא קל! בכלל!! שלא תחשבו שאני יש לי כוחות על. ממש לא. אני נקרעת מאוד!

אבל אני יודעת. ברגע זה. שכשהשם שלי יעמוד לדין בראש השנה. אני אזכה בשנה טובה!!

כי ה' בשמיים יודע כמה אני מתאמצת בשביל התורה הקדושה. והוא מתגמל אותי, והוא יתגמל אותי.

ואני יודעת שאחרי 120 שנה אני אעלה לשמיים ואלוקים ישאל אותי קבעת עיתים לתורה. אני אשיב לו בגאווה. כן!!! אני! למדתי תורה!! הרבה!! בעלי הקדוש למד בזכותי!! והזכות האדירה הזאת משותפת לשתינו!

ושתדע, שעכשיו יורדות לי דמעות. כן, דמעות של צער ועלבון על הדברים שכתבת. על הביזין שחוויתי בשביל התורה.

והלוואי ותבין את הדברים שכתבתי. ושיכנסו לך ללב וללב כל הקוראים בפורום הזה.

ותודה ענקית על העידוד לגבי ראש השנה!!- לא בציניות! באמת!! תודה!!

ומעריכה את האומץ.

גם מגדלי העגבניות תורמים לעמ"י.

וגם חיילי הקבע.

וגם ההייטקיסטים,

וגם האדריכלים,

וגם פועלי הניקיון.

ואפילו אפילו- שחקני התיאטרון. כן כן, גם הם.

והיופי זה לראות את זה כהרמוניה ולא כמדרג שבו לומדי התורה הם הטופ והחקלאים הם בתחתית. 

זה בדיוק למה ר' עקיבא שנא תלמידי חכמים בהתחלה. בגלל התנשאותם על העם הפשוט.

לא חושבת שיש לי יותר זכויות כי בעלי אברך.

אגב, אני גם התווכחתי אתו לא אחת על זה, כי אני חושבת כמו 'משוטט' שזה לא אידאלי שאישה תפרנס גבר. זה נגד העולם.

בתורה כתוב שקללת האדם היא "בזעת אפך" וכמו"כ הוא זה שהתחייב לכתובה. רבנו גרשום היה מספיק חכם כדי להבין שאם גבר התחייב בסכום כספי- אזי הוא חייב לעמוד בו וללכת לעבוד.

גם הסכמתי עם מה שכתבת לגבי עדות המזרח. זה בהחלט נכון. יש שם תפיסה יותר טבעית ולא דיכוטומית של החיים. החיים מורכבים גם מחיי רוח וגם מחיי מעשה. אני לא אוהבת את מה שנעשה היום עם חיי האברכות, כי זה נראה לי לא הגיוני שבית צריך להישען על משכורת של אישה ולא של גבר, או של שניהם. זה עולם הפוך לדעתי.

מעל השאר. לכן תלמיד חכם צריך להיות המכובד בעליה לתורה קודם, וגם בזימון , וכן בכל כיבוד. חז"ל הוסיפו ואמרו שתלמיד חכם שנותן לעם הארץ לברך לפניו- חייב מיתה!. כי הוא גורם לזלזול בחשיבות התורה אצל ההמון. לכן מבחינה ציבורית חשוב מאד לכבד את לומדי התורה, ובמיוחד את אלה שהם כבר בגדר תלמיד חכם. 

(יחד עם זאת חז"ל הדריכו את התלמיד חכם לא להתגאות, "אני מלאכתי בעיר, הוא מלאכתו בשדה וכו' ".)

והאברך לא חי על חשבון אף אחד...

נתחיל בכך שבישראל ישנם כ- 650,000 חרדים, ומתוכם רק 80,000 הם אברכים. לפי נתון זה ניתן לראות, שביחס לציבור החרדי - כמות האברכים אינה רבה, ובטח שלא ביחס לכל מיליוני האזרחים במדינה.

למרות זאת, מצב האברכים מבחינה כלכלית הינו מחפיר (בניגוד למה שרבים חושבים). ידעת שאברך שלומד כל היום תורה, מקבל סה"כ בין 1,000 ל- 1,500 ש"ח בחודש? פחות ממשכורת מינימום על לימוד של יום שלם, ולשם כך גם נאסר עליו לעבוד. לא נתפס שכל הויכוחים והדיונים הארוכים נעשים בגלל אותו אברך עני שחי בצמצום רב, כדי שיוכל ללמוד תורה, ומקבל על כך הרבה פחות ממשכורת מינימום.

ידיעה זו התפרסמה בכתבה שהופיעה בידיעות אחרונות: "55% מהגברים החרדים עובדים, 6% מהם בהיי-טק". עורך הסקר מסביר: "יש עליהום על החרדים. רבים מהם עובדים, ואלו שאינם עובדים חיים יותר מגמ"חים מאשר על חשבון המדינה... לפי הסקר, ב- 82% מהמשפחות החרדיות, אחד מבני הזוג עובד ומפרנס את המשפחה. בכ- 40%  המשפחות - שני בני הזוג עובדים, וב- 7% גם אחד מהילדים עובד ומסייע בפרנסה" (מקור: "ynet", "סקר: רוב הגברים החרדים דווקא עובדים", פורסם: 21.09.10).

בנוסף, חשוב להזכיר, שכח הקנייה של הציבור החרדי הוא אדיר, וכל החברות הגדולות בישראל משווקות בו. הדבר אומר שהחרדים משלמים הרבה מאד מיסים בחודש על מוצרי מזון וביגוד, כמו גם מיסים גדולים מאוד על קניית דירות בארץ.

אך, מלבד העובדה, שרוב החרדים עובדים ומשלמים כמות גדולה של מיסים למדינה על מוצרי מזון ודירות, חלק נכבד מהציבור החרדי עוסק בסיוע לנזקקים, הכוללים את הציבור החרדי והחילוני כאחד. אין זה סוד שהמגזר החרדי מפעיל ארגונים ארציים החוסכים למדינה מאות מיליוני שקלים. ארגונים אלו מסייעים ליתומים ולאלמנות, לפגועי מח ולנכים, לחולים, לעניים ולנזקקים, והם מציעים עזרה ראשונה לפצועים, מתנדבים לחלק מצרכי מזון, ומציעים סיוע רפואי והשאלת ציוד יקר.

התקשורת נוטה להתעלם מעובדות אלו, המוכיחות כי חרדים רבים מתנדבים ועוזרים לחילונים בכל רחבי הארץ. כמעט כל חילוני נעזר בשלב זה או אחר בחייו בסיוע של ארגון חרדי, אם זה במקרה של עזרה ראשונה, במוצרי מזון בבית חולים, או בסיוע כספי למשפחה נזקקת באיזור מגוריו. החרדים דואגים לכל תושבי המדינה, ועוזרים לחילונים בכל רחבי הארץ, מרצונם החופשי, ובהתנדבות מלאה.

מכאן שמלבד כספי המיסים שכל חרדי משלם בקניית מוצרי מזון ודירות, ומלבד תנאי המחייה הדלים של לומדי התורה - דווקא החרדים עוסקים יותר מכולם בסיוע ועזרה לתושבי המדינה, חילונים ודתיים כאחד.

ועכשיו לגבי מה שאתה אומר שהמדינה ממנת את האברכים- הישיבות והכוללים ממומנים ברובם הגדול מכספי תורמים עשירים מחו"ל ולא מכספי המדינה.

המדינה כמעט ולא עוזרת לאברכים (במיוחד מאז שקיצצו את קצבאות הילדים). ראשי הישיבות נוסעים לעיתים קרובות לחו"ל לבקש עזרה מתורמים.

תאר לעצמך מצב בו מורים ופרופסורים נוסעים לאמריקה כדי לבקש תרומות להחזקת האוניברסיטה והתיכון... ולכן תנאי המחייה והלימוד בישיבות ובכוללים קשים בהרבה מאצל מוסדות לא דתיים המקבלים תקציב מלא מהמדינה. ובישיבות אין שביתות, כמו במוסדות לימוד אחרים, משום שלא ניתן לוותר על הנכס הרוחני האמיתי של עם ישראל גם בשעת מצוקה.

נתון מעניין, שלא כל הציבור יודע, הוא שהמדינה משלמת על כל אסיר יותר מ- 6,000 ₪ בחודש, ואם לאותו אסיר ישנם ילדים, משפחתו מקבלת קצבה חודשית כמו אצל כל אם חד הורית. בישראל כלואים יותר מ- 10,000 אסירים, וקשה שלא לתהות, האם לאסיר שפשע מגיע לקבל יותר כסף מאברך ישר?? המקדיש את כל יומו כדי ללמוד את המסורת היהודית העומדת מאחורי זהותנו כעם ישראל?

בנוסף, למרות שרובם המוחלט של תושבי המדינה כלל לא מתעניין בתיאטרון, וחלקם אינם מתעניינים בספורט, המדינה מממנת אותו תיקצוב מלא במשך עשרות שנים(!), ואיש אינו מתלונן על כך. על פי אגף התקציבים: "הצעת תקציב משרד התרבות והספורט לשנות הכספים 2012-2011 מסתכמת בכ- 778 מיליון ש"ח ובכ- 832 מיליון ש"ח בהתאמה".

יוצא, איפוא, שהמסים אותם משלמים החרדים על מוצרי מזון ודירות, מממן, בין השאר, גם את מוסדות הטלוויזיה, הכדורגל והתיאטרון, המאוד לא דתיים בישראל. ונשאלת השאלה: האם לא מגיע למגזר החרדי תיקצוב דומה על התרבות הרוחנית של לימוד התורה, שזהו, למעשה, הנכס הרוחני של כל עם ישראל? חשוב על כך, במה יותר חשוב שהמדינה "היהודית" היחידה בעולם תשקיע – בכדורגל ובתיאטרון, או בלימוד התורה?

אנו חיים במדינה המתגאה לכנות את עצמה "יהודית", אך מה שמגדיר מדינה הוא לא הספורט והבידור שהיא מציעה, אלא המורשת ההיסטורית והתרבותית שלה. לימוד התורה הינו העיסוק הרוחני ביצירה ההלכתית ההיסטורית והתרבותית הגדולה ביותר שהפיק העם היהודי מזה אלפי שנים.

ואם המדינה משלמת מידי שנה מאות מיליוני דולרים על כדורגל, תחרויות ספורט, הצגות תיאטרון, קולנוע, שידורי טלוויזיה, ולימודים באוניברסיטה על "מדעי הרוח" או כדים סיניים, מדוע שלא תממן את לימוד התורה, המגדיר את יהדותנו מזה יותר משלושת אלפים שנה?

נראה שזו סיבה טובה לכבד את האברכים - כמה אנשי מחשבה אתה מכיר שהיו מוכנים לחיות בעוני, רק כדי שיוכלו ללמוד כל היום את דברי החוכמה של מורשת עמם?

התורה קובעת במפורש, שמצבנו הבטחוני נגד כל אויבינו תלוי בתורתנו ובקיומה יותר מכל כח צבאי חיצוני שבכוחו להושיענו. יתירה מכך, אמרו הנביאים במפורש, שבזכות לימוד התורה מקיים ה את עולמנו (ירמיהו ל"ג, כ"ד): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", כך לימד גם רבי חיים מוולוזין (תלמידו של הגאון מווילנא) וכתב בספרו "נפש החיים", שאילולי לומדי התורה, לא היה העולם מתקיים אפילו לרגע, כפי שנאמר בספר יהושע (פרק א, ח): "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה".

כואב לי מאוד שאתה אומר שרק החילונים והדתיים עושים את כל ה"עבודה השחורה" כהגדרתך. הנה לפי כל מה שכתבתי למעלה יש אחוז גבוה של חרדים המשתתפים בנטל. וגם האברכים שותפים לנטל- ביצירת מעין כיפת ברזל המגנה ומחזיקה את העולם.

יוצא שכולם מקיימים את המדינה וכולם נהנים מהעשיה של כולם ואף אחד לא חי על חשבון אף אחד. כולם נושאים בנטל במידה שווה.

האברכות לא נולדה מהחוסר רצון להתגייס. האברכות קמה בעקבות הרצון לחזק את עולם התורה לאחר השואה. תקרא אגרות חזו'א ומכתבים של הרב שך.

הציבור האברכי הוא ציבור אידאולוגי שמוכן להקריב הרבה למען הערכים שלו... והוא מאושר ושמח שהוא ממלא את היעוד שלו ובאמת הפנימית שלו... 

החינוך החרדי הוא ללימוד תורה כמרכז החיים... בציבור הליטאי מחנכים כן לאברכות. 

80 אחוז מהאברכים הם עד גיל שלושים. מעל גיל זה יש ירידה דרסטית ויציאה לשוק העבודה. רק שונה מאוד אדם שיוצא לחיי המעשה (על כל המשתמע מכך) בגיל 30 אחרי 8 שנות אברכות בכולל לבין אדם בן 22......

ממאות האברכים שאני מכיר. לא יצא אברך אחד את מסגרת הכולל בגלל בעיות כלכליות... אברך עוזב את הכולל כשקשה לו ללמוד יום שלם.

אברך ממוצע יכול בקלות להגיע להכנסות של 4 אלף שח  (כולל יום שלם. יום שישי. תוספת מבחנים. ללמד תלמידים- אברך טוב מקבל 150 שח לשעה עם תלמיד. וכ'ו) 

לגבי הדאגה לכלל הציבור- כל ערב יוצאים אלפי אברכים ברחבי הארץ ללמוד תורה עם כלל הציבור הישראלי.... 99 אחוז מהלומדים הם ציבור דתי לאומי שלא פתחו גמרא מאז הישיבה התיכונית.... כדבריהם.

אין לך ישוב בארץ שאין בו קהילה תורנית חרדית שמבוססת על כולל ביום ופעילות תורנית בשעות הערב.

(מטרת הלימוד היא נטו לחזק את היהדות ואת לימוד התורה ולא לחרד. התהליך שנוצר אצל הלומדים הוא, שאחרי הלימוד הם הגיעו הביתה והרגישו בזויים לשבת ולראות "האח הגדול" אז הם פתחו תנ'ך ולמדו... וכך לאט זה השפיע על הבית.) 

  מנהיגי הציבור החרדי הם גדולי ישראל.... בשביל להיות גדול בישראל ברמה הזאת לא מספיק לדעת תורה אלא צריך שלמות הן בלימוד תורה הן באהבת ישראל והן נקיות הדעת.... אי לכך אני מעדיף לשמוע בקולם.... אתך הסליחה 

אשה צעירה, שמוכנה כך לעשות מסירות-נפש עבור לימוד התורה של בעלה, ומאידיאל גם למענם וגם למען עם ישראל, כל הכבוד. אשרי חלקך.

צריך רק להעיר, שזה לא רק "אם אתה לא מסוגל ללמוד.. תתרום להתפתחות מטע..".

ראשית, גידול פירות וירקות בארץ ישראל, זה חלק ממצוות ישוב הארץ ("ובעז היה זורה גורן השעורים בלילה, משום ישוב ארץ ישראל", חתם סופר. "וכאילו תאמר לא אניח תפילין בגלל לימוד תורה" על המחשבה שזה "ביטול תורה" למי שעוסק בכך. שם).

וגם כל מה שתורם לבנין עם ישראל על אדמתו, יש בו צד כזה, במדרגות שונות.

מעבר לכך - הדבר אינו רק "אם אתה לא מסוגל", אלא תלוי גם כן בתכונות בני האדם ובנסיבות חייהם.

יש מי שמתאים לו כך, ויש כך. ובלבד שיכווין ליבו לשמיים.

וגם אדם ששקוד בתורה, ועובד באופן הבסיסי הנדרש לפרנסה, הרי הוא מקיים לגמרי לימוד תורה. 

אלא מה? שאם יש אשה שלוקחת על עצמה השתתפות הגונה בפרנסה, כמוך, כדי שבעלה ("הטהור", כלשונך. אשרייך), ישקוד על תלמודו בהתמדה, אשרי חלקה וגם חלקו. שהרי הגמרא אומרת שזו הזכות הגדולה של הנשים, שמחכות לבעליהן שהלכו ללמוד, וגם שולחות בניהם ללמוד.

ובמידה רבה, יש כיום לנשים - שאינן צריכות ללכת לכבס בנהר וכו' וכו', יותר אפשרויות לזה.

ועם זה, שכל אחד, על גבי הבסיס של לימוד תורה שמחוייב בו כל אחד מישראל, צריך לעבוד את ה' ולתרום לכלל לפי עניינו הספציפי - בוודאי שאי אפשר לומר שהכל "באותה מדרגה". ובוודאי לא כמו שכתבה מישהי שגם "שחקן בתיאטרון" תורם. אפילו נתעלם שבדרך כלל עושה ההיפך, וחלק גדול מ"עולם התיאטרון" תורם טומאה וחורבן בלבד - הרי שגם מי שיעשה עם זה משהו חיובי, זה לא באותה מדרגה, בד"כ לפחות.

גם במצוות, יש מצוות ששקולות כנגד כל התורה, ויש גם הנהגות של דרך ארץ. בוודאי לא הכל באותה מדרגה. גם אם חשוב.

גם בארץ, מי שלומד תורה בשקידה רבה, קל וחומר מי שמתוך כך גם מלמד ומזכה את הרבים; מי שמשרת בצבא בתפקידים חשובים ומוכן בכל רגע למסור את הנפש עבור עם ישראל - אי אפשר להשוות מבחינת הערך האובייקטיבי, לכל דבר אחר שיש בו גם טוב. אלא שכל אחד צריך לפעול לפי התפקיד שה' נתן לו בעולם. איך ידע מה? זו כבר שאלה אחרת. פעם היו הולכים לנביא כדי לשאול..

ובכללי, כתב מרן הרב צבי יהודה זצ"ל בנושאים אלו, במענה לשאלות:

"לימדונו רבותינו: כשם שהתורה ניתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית (אבות דר' נתן פ' יא), וגדולה מלאכה ומשובחת בדברי חז"ל.

צֹֹֹרך העולם וטובתו הוא שיהיו לו גם אנשים יהודים העוסקים במלאכה ועמה דרך-ארץ וגם כאלה שעוסקים בקביעותם בתורה ומתגדלים בלימודה. הבירורים האישיים בזה הם לפי נטיותיהם האישיות ולמסיבות חייהם, עם התייעצות בגדולים בדעת תורה ויראה טהורה.

גם בשם הגר"א, וגם בשם הבעש"ט, כי לימוד התורה וההתעלות בה הוא מעל הכל ומעלה את הכל, כדברי חז"ל, לראות שכינה בעולם הזה עסוק בתורה בעולם הזה בארץ ישראל; וכמו שמעלת קדושת השבת, שהיא ג"כ מעין עולם הבא, יותר ממעלת התעניות והתעלותם בעוה"ז"

חשוב מאד שיש בעם ישראל אברכים שלומדים תורה בהתמדה ונשיהם שותפות במשימה ברצון.

אשריהם ואשרי חלקם.

אשרייך שזכית.

שבתי בבית ה' כל ימי חיי......

פסגת השאיפה האנושית

לכתוב בפורום הריון ולידה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.