כידוע היה לי שבו"ש ב"עכו" (שכנראה זוהי הישיבה שאני סוגר בה...) עד ליום שישי, ביום שישי בבוקר מפאת כך שאני רוצה להגיע לרחובות מוקדם אני עולה על הרכבת של 8 וחצי אחרי תפילה וארוחה...מגיע לרחובות ב11 ומפה מתחיל הסיפור...
הבהרה- הצורך שלי להגיע לרחובות בפעם הראשונה בחיי נבע מכך שנכנסתי לשם להדרכה בשבת האחרונה....
אני יורד לי לי בנחת מהרכבת... הולך לתחנת אוטובוס של קו 13 שהרי אלה הם ההנחיות שקיבלתי מתומר... ואני מחכה לי... וממשיך לחכות לי... וממשיך...עד שאומר לי איזה נהג אחד... "אין פה קוו 13 בימי שישי... אז או שתעלה על האוטובוס או שתלך ברגל..." אמרתי לו כמובן ברגל... ואני הולך לי ברגל (לפי ההנחיות של הנהג ותומר) לכיוון קו 13...
בדרך- אני רואה לי שדרה מלאה עצי הדר... אני ממשיך ללכת ואני מתחיל להתגרות.... ת-פ-ו-ז-י-ם.... והמון כאלה... החלטתי שאני קוטף... נתתי קפפיצונת קטנטונת לאחד שסיבר את עיני... וקטפתי.... לא יודע איך אז אל תשאלו אותי אבל הצלחתי לקלף אותו (הייתי עם כינור פליז ותיק מפוצץ לשבת ואחרי שבו"ש.... התחלתי לאכול- בשניה שמתי את הדבר הזה בפה שלי התחלחלתי עמוקות! גיליתי שאין זה תפוז! כי אם חושחש! וזה אומר שהלכה לי הלשון... אחת שהיתה שמה בתחנת אוטובוס צחקה עלי... ואמרה לי שגם הבת שלה מנגנת בכינור...והיא התלהבה ממנו....
בקיצור קו 13 מגיע... אני עולה עליו... יורד בתחנה שתומר אמר לי לרדת (תחילת רחוב "דרך ירושליים") אני רק יורד ומסתובב ואני מגלה את תומר עם חולצה של גוש קטיף... ב"ה צדיקים כמוהו לא רואים הרבה... ואז הוא עושה לי- שיר מתאים לך ללכת לביה"ס שלהם (נועם בלעז) ולדבר איתם על התפילה שיש היום בערב...? אמרתי לעצמי! יאאלה נחוש את הגשם... ונכיר את רחובות! הלכנו לנו... הודענו.... בקיצור נריץ....תפילת ער"ש בפיסקה הבאה...
תפילתץ ער"ש- הקומונרים של שני הסניפים החליטו לארגן תפילת ער"ש בסניף של הבנות (עם מחיצה נפרדת לגמרי וכניסות שונות.... ב"ה וכל הכבוד לעוסקות במלאכה....)
מכייוון שלפני קישטנו אני תומר ואלעזר הקומונר את הסניף ואני ידוע בתור אחד ששר ושר ולא מפסיק לשיר... אז אלעזר החליט שאני יהיה החזן של ער"ש... אני מגיע לוקח את הטלית... מגלה שאנחנו 4!!!
מחכה... ומחכה... לבסוף היינו במצב הטוב מ-א-ו-ד 8.... החלטתי לקום ולעשות מעשה...יצאתי החוצה והבאתי לנו אנשים נחדים מהרחוב... בסוף בשניה האחרונה לפני השקיעה (לומשנה ששניים כבר התפללו יחיד) התפללנו תפילת מנחה מקוצרת....
ואז כמובן תפילת קרליבך... לומשנה שהייתי צרוד כמו שלא הייתי כמעט ואף פעם... כאילו... יכולתי לשיר כמו כולם... לא כמוני....
ואתהה לעצמי- הלזה יקרה סניפי אריאל רחובות? הממספר מצומצם שכזה אפשר לארגן מניין? אח"כ קלטתי שהיה גשם נחמד ביותר (תודה הקב"ה!) ולכן היה מצומצם... והקומונרית של בנ"ע שכחה להודיע... בקיצור... אמרו לי שיש בערך כל פעם 30... אז אין מה לדאוג...
רק דבר אחד הפריע לי ואמרתי להם את זה... וזה הסדר של הדברים... משהוא שמע פעם על סדר כזה- מפקד, פעולות, משחק סניפי... ואז שחרור לבתים לסעודה שלישית???
לפי דעתי זה צריך להיות ככה- משחק סניפי, מפקד, מנחה, פעולות, ערבית, הבדלה ויאאלה הביתה!
בקיצור כל השבת היה אוכל מצויין (תודה תומר ושכניו...) והיו אנשים מצויינים... (תודה תומר שכניו וחניכי היקרים וכל שאר הסניף....) ופעולת פתיחה שיצאה נחמד... (נכון אבישי ואביעד?) בקיצור בעז"ה אני הולך להשאר בסניף הזה עד לסוף שנה...
בהצלחה קטנה לא תזיק...
וואי יצא ארוך.... מעניין מי יקרא עד הסוף...
סתאאם אתה יכול לבא לאכול אצלי)