ההרגל שאתה תמיד מאחורי מישהו, מתפשר על כל דבר כי אין כח להתווכח ומה זה בעצם חשוב בכלל וזה לא שווה להיתקע
הקטע הזה שלא משנה מה תאמר אף אחד לא באמת מקשיב לך
הציפייה שמישהו כבר יהיה
התקווה שמישהו ישמע
ושוב השנאה הענקית הזאת לדבר.
ויש לי המון מה להגיד, זה לא העניין. אבל למה להביך את עצמי כל פעם מחדש וזה בכלל לא משנה אם הם טוענים שהם לא שמים לב כי אני כן שמה לב ולי זה כן כואב ובי זה כן פוגע
באלי לבכות כל פעם מחדש כשאני מבינה את זה באמת
ואני ממש לא הולכת לדבר בשירה, תודה רבה לך.
וזה לא רק הדיבור. זה משליך לי על כל כך הרבה דברים אחרים בחיים, הוויצטרים הקטנים האלה לעצמי ולאחרים, ההשפלה העצמית שוב ושוב ושוב ושוב
אין לי כח להתמודד עם זה ואין לי כח לטיפול ואין לי כסף אז מה זה בכלל משנה ואמא לעזאזל תשארי מחוץ לזה, זה עניין שלי עם עצמי
שונאת שונאת שונאת
(הצקשרתי אליה רק בשביל ההרגשה הרעה שידעתי שתגיע כי אולי היא תצליח להוציא את הדמעות. הצליח רק חצי קלאצ׳ ועכשיו אני סתם מושפלת)
- לקראת נישואין וזוגיות