צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ ית"ש, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחְלָשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
עַל כֵּן, אַל תִּטְעֶה לוֹמַר 'דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקורָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה' וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּלְחַזֵּר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה' (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים). אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן כִּי אַדְרַבָּא כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גּודֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגודֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאוד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּיְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה מְאוד מְאוד. (ליקוטי מוהר"ן ל)
נתגלה לנו אור הצדיק האמת בעצמו, הוא רבנו ז"ל. אנחנו צריכים להתדבק רק אליו ולא לחפש במקומות אחרים, כי הוא דרך חדש כמו רשב"י והאר"י ז"ל והבעל שם טוב בעצמו. וממנו כבר לא יהיה חדשות עד משיח צדקנו.
וכמו שקשה, למה היה צריך לבוא רשב"י בעולם - לא היה די במשה רבנו עליו השלום שהיה כבר וכו'? כבר אמר רבנו ז"ל בחיי מוהר"ן: כי קודם שנמצא הצדיק האמת יכולין להתקרב להשם יתברך (היינו בדרכים שמקודם) וכשכבר נמצא צדיק האמת אזי אי אפשר להתקרב להשם יתברך בלתי דרכו ועצותיו, כי כי כבר נתחדש חוליי הנפש כאלו עד שמוכרח לרפואותיו. (מכתבי שמואל א כב)
יש ב'ספר המדות' דבור מרבנו שגילה: "ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיקים!" נו, אנחנו יודעים שדברי רבנו הם מעינות, כל דבור הוא מעין חכמה.
מי הם הצדיקים? "לצדיקים" זה לשון רבים - רבנו הקדוש זה העיקר, ותלמידו הקדוש רבי נתן.
הצדיקים הם רבנו הקדוש ואנשיו האמתיים, לא השקרנים.
יש שקרנים הרבה, בברסלב בברסלב, כן. יש שקרנים, אבל זה לא בא בחשבון, זה לא ברסלב – ברסלב זה רק אמת. שקר – לא ברסלב!
(ישראל סבא. הלכתא כנחמני)
