בס"ד

התשובה היא, שלא כל דבר אפשר למדוד ביחסיות שלו לגבי דברים אחרים. ז"א, שיש דברים בהם עבודה מיראה יותר גדולה ויש דברים שגדולה העבודה מאהבה.

כעיקרון, זה סגנון של אישיות. מבנה נפשי. יש כאלה שעובדים את ה' בדרך של יראה. ויש כאלה שעובדים את ה' בדרך של אהבה. "אם כבנים אם כעבדים".

כל אחד, צריך את שתי הבחינות. ז"א שהוא חייב לשלב גם את הבחינה שהוא פחות מתחבר אליה. לדו', מי ש"זורם" ועובד את ה' מאהבה, חייב להכניס גם קורטוב של יראה. ולהיפך.

וכל זה בגלל, שלכל אחת מסגנונות העבודה הללו יש חסרונות ויתרונות.

עלי והצליחי!

לפי כל הדעות אדם צריך לעבוד את השם מיראה ואהבה יחד.

אין כזה דבר לעבדו מאהבה בלבד, כי זו תחושה שיכולה להיות חזקה לפעמים, ולפעמים גם מאד חלשה.

והסדר זה קודם יראה ואח"כ אהבה.

רבי נחמן כתב על זה איפשהו. אולי אני אביא את זה בהזדמנות...

הסבר

יש שני סוגי יראה:

יראת החטא, העונש וכו' - זו יראה בדרגה נמוכה (פחות מאהבה)

יראת הרוממות - זו יראה בדרגה גבוהה (יותר מאהבה). הכוונה ביראה זו היא שאנו מכירים ומבינים את גודל רוממותו של הקב"ה, ונרתעים ממנו.

יש פסוק ביחזקאל שמתאר את אופו התנהגות המלאכים. הוא כותב "והחיות (חיות הקודש, המלאכים) רצוא ושוב". התנהגותן היא משולבת אהבה ויראה, לא יראת חטא, כי מלאכים אינם חוטאים, אלא יראת הרוממות, ולכן, הם שואפים לקרבת ה' (רצוא) ואז נרתעים מהדר גאונו (ושוב)

הלוואי שנגיע לזה.

חייב גם יראה בעבודת ה'.

"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב" > אהבה.
"מה ה' אלוקיך שואל מעמך - כי אם ליראה" > יראה.
בלי שניהם - אדם אינו מושלם.
הסבר לכך הוא -
אדם העובד רק מאהבה , יכול להגיע לידי ככה שהוא יחשוב שה' הוא חבר שלו.
לא לכבד אותו כ"כ כי...ככה אני מתנהג עם האדם שאני הכי אוהב בעולם. כמו שני חברים טובים.
לכן היראה תבוא ותעצב לו את הצד הזה. [לא מתנהגים ב - "סחאבק" על מלך]
לעומת זאת - אדם העובד רק מיראה , ברגע שהאדון שלו לא נמצא הוא לא עושה כרצון אדנו.
שהרי כל מה שהוא עובד זה דווקא בגלל שהוא מפחד מהאדון שלו , אבל כעת האדון שלו לא נמצא - אפשר לעבור על חוקיו.
לכן האהבה תבוא ותעצב את צד זה. [לא עושים נגד אדם שאוהבים גם אם הוא לא נמצא כאן]

לחזור בתשובה - הכי טוב מאהבה. שהרי - כך זה מראה שקשרו של האדם אל ה' הוא בגלל אהבתו אליו -
בגלל שיש לו איתו קשר של התחברות. קשר של הדדיות אחד כלפי השני. אך...ברור שחייב גם יראה.

ועל זה רמז במשנה - אנטיגנוס איש סוכו אומר -
" אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב
שלא על מנת לקבל פרס [במילים אחרות - תעבדו את ה' מאהבה] - [אבל חשוב מאוד גם] ויהי מורא שמיים
עליכם [יראה]"


מקווה שהובנתי.
חודש מלא שמחה בעז"ה!

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה