שלום.שירה =)

אמממ..

מה יותר גדול..

עבודת ה' מיראה או מאהבה?!

ו... תסבירו למה אתם חושבים ככה .

[אם אפשר לכתוב מקורות... זה נורא יעזור]

תודה צדיקים!

שנזכה באמת [!!] לעבוד את ה' מתוך שמחה!!!!

מאהבה.~~אני~~
יש הבדל ענק בין לעבוד מיראה, לבין לעבדו מאהבה. מיראה זה פשוט בלי חשק. זה לא שאתה באמת מעריך אותו וכו', זה שאדם פשוט חושב לעצמו "אוקיי, יש מצוות שצריך לקיים, אז אני עושה אותן ותו לא." מאהבה זה ממש ברצון רב, אתה כולך מוקיר תודה לה' על כל מה שהוא עושה לך, וזה מה שמביא אותך לקיים מצוות וכו'...
אדם שיקיים מיראה- יעשה מה שצריך ותו לא. ויותר מזה- יבוא יום שזה פשוט יימאס עליו, רק בגלל שהוא לא עושה את זה מתוך הנשמה. או שהוא פשוט יהיה אובססי לקיום מצוות- יותר מידי יהיה ירא, עד שיגיע מצב שהוא לא חושב על הטעם של המצוות ואיך זה עושה אותו אדם טוב יותר, אלא פשוט  כל הזמן יחשוב אם מה שהוא עושה זה בסדר או לא. ללא שום טעם.
אדם שיקיים מאהבה- הוא הצדיק האמיתי. הוא זה שבאמת מעריך, אוהב, מקיר תודה לאלוקים. וזה מה שמביא אותו לצורך לקיים מצוות.
[מקורות לויודעת, פשוט זה מה שעלה לי בראש..]
את מי את אוהבת יותר, אבא או אמא?אחד מאלף

בס"ד

התשובה היא, שלא כל דבר אפשר למדוד ביחסיות שלו לגבי דברים אחרים. ז"א, שיש דברים בהם עבודה מיראה יותר גדולה ויש דברים שגדולה העבודה מאהבה.

כעיקרון, זה סגנון של אישיות. מבנה נפשי. יש כאלה שעובדים את ה' בדרך של יראה. ויש כאלה שעובדים את ה' בדרך של אהבה. "אם כבנים אם כעבדים".

כל אחד, צריך את שתי הבחינות. ז"א שהוא חייב לשלב גם את הבחינה שהוא פחות מתחבר אליה. לדו', מי ש"זורם" ועובד את ה' מאהבה, חייב להכניס גם קורטוב של יראה. ולהיפך.

וכל זה בגלל, שלכל אחת מסגנונות העבודה הללו יש חסרונות ויתרונות.

עלי והצליחי!

"אני"- אני חושבת שאת טועה...mama

לפי כל הדעות אדם צריך לעבוד את השם מיראה ואהבה יחד.

אין כזה דבר לעבדו מאהבה בלבד, כי זו תחושה שיכולה להיות חזקה לפעמים, ולפעמים גם מאד חלשה.

והסדר זה קודם יראה ואח"כ אהבה.

רבי נחמן כתב על זה איפשהו. אולי אני אביא את זה בהזדמנות...

אפשר גם וגם לחבר בין שניבם זה מושלם!!!נח נחמן מאומן
אפשר גם וגם לחבר בין שניבם זה מושלם!!!
מיראהאנונימי (פותח)

הסבר

יש שני סוגי יראה:

יראת החטא, העונש וכו' - זו יראה בדרגה נמוכה (פחות מאהבה)

יראת הרוממות - זו יראה בדרגה גבוהה (יותר מאהבה). הכוונה ביראה זו היא שאנו מכירים ומבינים את גודל רוממותו של הקב"ה, ונרתעים ממנו.

יש פסוק ביחזקאל שמתאר את אופו התנהגות המלאכים. הוא כותב "והחיות (חיות הקודש, המלאכים) רצוא ושוב". התנהגותן היא משולבת אהבה ויראה, לא יראת חטא, כי מלאכים אינם חוטאים, אלא יראת הרוממות, ולכן, הם שואפים לקרבת ה' (רצוא) ואז נרתעים מהדר גאונו (ושוב)

 

הלוואי שנגיע לזה.

 

מאהבה - אבל >אח..אחרונה

חייב גם יראה בעבודת ה'.

"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב" > אהבה.
"מה ה' אלוקיך שואל מעמך - כי אם ליראה" > יראה.
בלי שניהם - אדם אינו מושלם.
הסבר לכך הוא -
אדם העובד רק מאהבה , יכול להגיע לידי ככה שהוא יחשוב שה' הוא חבר שלו.
לא לכבד אותו כ"כ כי...ככה אני מתנהג עם האדם שאני הכי אוהב בעולם. כמו שני חברים טובים.
לכן היראה תבוא ותעצב לו את הצד הזה. [לא מתנהגים ב - "סחאבק" על מלך]
לעומת זאת - אדם העובד רק מיראה , ברגע שהאדון שלו לא נמצא הוא לא עושה כרצון אדנו.
שהרי כל מה שהוא עובד זה דווקא בגלל שהוא מפחד מהאדון שלו , אבל כעת האדון שלו לא נמצא - אפשר לעבור על חוקיו.
לכן האהבה תבוא ותעצב את צד זה. [לא עושים נגד אדם שאוהבים גם אם הוא לא נמצא כאן]

לחזור בתשובה - הכי טוב מאהבה. שהרי - כך זה מראה שקשרו של האדם אל ה' הוא בגלל אהבתו אליו -
בגלל שיש לו איתו קשר של התחברות. קשר של הדדיות אחד כלפי השני. אך...ברור שחייב גם יראה.

ועל זה רמז במשנה - אנטיגנוס איש סוכו אומר -
" אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב
שלא על מנת לקבל פרס [במילים אחרות - תעבדו את ה' מאהבה] - [אבל חשוב מאוד גם] ויהי מורא שמיים
עליכם [יראה]"


מקווה שהובנתי.
חודש מלא שמחה בעז"ה!

כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך