שלוםנושבת באוויר!
רציתי לשאול האים יש כאן משאי שעברה הפלה מלכותית ויכולה לדבר על זה ולעזור לי
אשמח אם תפנו אלי לפרטי
אני. מוזמנת לשלוח מסרחמניה
אוכל לשוחח איתך בשמחהידיים מלאות


גם אני פה לצעריניקית דמיונית
את מתכוונת לגרידה /ציטוטק?בלהה
תכתבי מה את רוצה לדעת בדיוק,יש כאן נשים שישמחו לענות לך
תודה רבה לכול העונותנושבת באוויר!אחרונה


קניות ללידה ראשונהסטודנטית אלופה

1. אשמח לרשימת דברים שצריך לקנות ולארגן לפני הלידה (אם יש לכן).

2. שווה לרדת לאילת כדי לקנות עגלה וכו..

שלי נולדים בדרכ 3.5חנוקה

ואז מגיעים הביתה 3.300

וניו בורן לובשים לפחות חודש אם לא יותר

שיח רגשי ( טריגר אחרי קריאת ספר קשה)צוףלבוב

בנות , קראתי ספר מה אתה יודע על געגוע של הדסה בן ארי. היא ראיינה 18 אלמנות , כמה טריות וכמה בנות 80-90.

ומה שהיה קשה לי במונולוגים של נשים מודרניות זה שיח רגשי שלהן. אני מרגישה מוזר. אחת אמרה שהיא תמיד הייתה מתפטרת ברגע שלא היה לה טוב בעבודה, הורים שלה שילמו לה משכורת ובעלה הי"ד קודם חיפש עבודה חדשה ורק אז התפטר. ואיזה פער זה ואיך הוא לא הקשיב לעצמו...

שניה עשתה סצנה שהורים שלה הלכו לסגור את האולם חתונה שהיא רצתה לא ביום שהיא רצתה שהם ילכו כי היא לא באמת רצתה להתחתן. אבל הוא רצה דווקא אותה למרות שהיה ברור שהיא לא רוצה אבל לא יודעת להגיד לא.

שלישית שיתפה איך בעלה היי"ד היה בוגד בה והיא הייתה יולדת לו כל שנה ( חילונית) ומתנחמת שהיא סוג של אמא בשבילו

, רביעית הייתה שמאל קיצוני , בעלה נפל באחד הבניינים שהתפוצצו והיא הייתה נותנת לו הרצאות שהוא כובש רשע.

בשביל מה בעצם כל השיתוף הזה? להראות שאף אחד לא מושלם? זה ברור גם ככה. להגיד שהן לא גיבורות ובעלים שלהם לא גיבורים? זה לא נכון . גיבור הוא גיבור גם אם הוא לא שטף ריצפה בבית או צרח על שכנים...

לדעתי סופרת התנהגה לא יפה. כי אחרי אובדן אנשים סוג של כועסים על קרוב שלהם שנהרג או נפל או נרצח ומנסים להתנחם גם בצורה כזאת. הרגשתי משהו דומה אחרי מות אימי. אבל סופרת לקחה את דברים אישיים שלהם ופירסמה לכל העולם. דווקא נשים זקנות ודרוזיות ידעו לא להגיד דברים שלא כדאי להגיד.

לפעמים רגשות צריך להשאיר ליומן , פסיכולוג או חברה קרובה. זה לא נכון לשפוך ככה לכל העולם ולצפות שכולם יכילו את זה.

אני חושבת שזה משנה המון ואולי מנרמלהיריון רביעי
כמו שבעבר לא היה שיתוף על הפלות או לידות קשות או דיכאון אחרי לידה וציפו מכול אישה להיות קורנות מאושר אחרי לידה ונשים הופתעו כשהם לא הרגישו כך וזה גרם להם לפול יותר. ככה יכול להיות שאישה של נופל צריכה לשמוע שלמרות שהוא גיבור הוא לא מושלם 
אצל כולם המשפחתונים ככה??פצלשהריון

מחפשת משפחתון לקטן כי צריכה לחזור לעבודה

והמשפחתונים שמוצאת פשוט נשמעים לי זוועה!!!

ישנים על מזרונים או עגלות, ההורים אחראים להביא אוכל, אין כסאות אוכל, מאכילה עליה או אין לי שמץ איך. ומחיר זוועתי.

בא לי לבכות!!


כמה עולה אצליכם משפחתון?

מאיזה שעה עד איזה שעה?

מה התנאים בו?

כמה ילדים? 

אצלינו יש לולים, אין כסאות אוכל (לא בטוחה שמותר)יעל מהדרום

לק"י


יש נראה לי כסאות קטנים, אבל ממש לא מפריע לי שתאכיל עליה בגיל הקטן.

גם מזרונים זה בסדר מגיל מסויים.

ולהביא אוכל זה בהחלט מבעס, אבל יש כאלה שזה ככה.


שנה הבאה זה יהיה 7:15-16:00, חמישה ימים בשבוע, 4 ילדים, כולל אוכל, 2550 ש"ח.

אזור הדרום (המיקום גם משמעותי).


בהצלחה!!

שתמצאי מקום טוב עם מטפלת טובה!

זה תלוי כמה את משלמתרקלתשוהנ

אם את זכאית לסבסוד אולי תחפשי משפחתוני תמ"ת באיזור שלכם?

לא נשמע לי כזה נורארקאני

שישנים על מזרונים או עגלות

גם במעון בגיל הגדול ישנים על מזרונים

הבת שלי ישנה בעגלה

אני מביאה לה אוכל

יש כסאות אוכל

מ8:00 עד 14:00 1600 ש"ח

יש נראלי 6 ילדים

ככה היה גם אצלנו והייתי מאוד מרוצהשמש בשמיים

ישנו בעגלות, אני הבאתי את האוכל, היה כיסא אוכל אחד אז אכלו לפעמים עליו, לפעמים בעגלה, לפעמים עליה.

הייתה מטפלת מדהימה, מלאת חום ואהבה... 6 ילדים

אצלנואפונה

התחילו את השנה בגיל שנה פלוס מינוס


שבעה ילדים

1700₪ 7:45-13:45

ישנים בעגלות

יש שני כסאות אוכל ואוכלים בהם בתורנות כשהשאר משחקים (ממה שאני רואה הלו"ז זורם, אין שעה שכולם יושבים לאכול בו זמנית).

מביאים אוכל מהבית, ובכיף היא מכבדת ילדים פה ושם מאוכל של ילדים אחרים. אה היא גם מכינה להם דייסת קוואקר.


האמת אין לי שום בעיה עם זה.. הרבה יותר מעניין אותי למשל אם יש חצר ומה יש בה

וכמובן איך המטפלת עצמה.

אצלנו ישנים במיטות אבל דווקא לא מפריע לי עגלותבוקר אור

(הבן שלי ישן שנצים בעגלה בבית, וגם הגדול יותר היה ככה)

יש כיסא אוכל אחד ולפעמים מאכילה עליה, ואנחנו מביאים אוכל שזה מבאס אבל לא נורא כי חצי מהשנה גם ככה לפחות חלק מטרנה או חלב אם, והשאר.. כמה כבר תינוק קטן אוכל, אפשר להכין בתחילת השבוע לכל השבוע, או כמונו להפריש מהאוכל של שבת או שלנו

אצלנו זה שבע וחצי עד רבע לארבע, ארבעה ילדים,  2400 בירושלים (נחשב זול אצלנו)

הלםםםשירה_11
איפה את גרה?????
או שבאמת כמה את משלמתשירה_11

כשהיה לי משפחתון ואימהות היו אומרות לי "יקר"

הייתי מפנה אותם לזול…

יותר ילדים

בלי כסאות בלי מיטות בלי אוכל וכו

זול…

מגיבה לכולם במרוכזפצלשהריון

מבינה ש'רק אני הבעייתית'.

סתם

שרק לי זה נשמע נורא ואיום.

(זה לא ילד ראשון)

וגם המחיר אני מבינה שסטנדרטי

אבל איך עושים את זה?

זה עצוב לי נורא. מרגישה אמא מזניחה

איזה חלק עצוב לך?אפונה
נראליפצלשהריון

בעיקר עצם זה שאני שולחת למשפחתון ולא יכולה להשאיר אותו עוד איתי בבית.

ואז כמה התנאים במשפחתון גרועים לעומת הבית.

ואני דואגת שהוא לא יקבל את צרכיו. שיצרח עד שניתנו לו לאכול.

ובמיוחד לישון על מזרון עושה לי הזנחה! הוא פיצי! 

אני לא מצליחה להבין מה מוזנחרקאני

בסיפור הזה

הילד שמח?

מטפלת חמה ואוהבת? שמחה?

יש אוכל מזין? שינה טובה? ניקיון כללי? (טיטולים וכו')

מה עוד צריך?

נשמע לי לא סבבההשקט הזה

אבל זה קצת עניין של נורמות בכל מקום


אני לפני שנתיים שילמתי 3300 לילדה מתחת לגיל שנה (סיימה את השנה בת שנה וחודשיים)

היו לולים, קיבלה אוכל מוצק (תמל/ שאוב אני הבאתי מן הסתם), היו כסאות (לא סגורה בדיוק על זה אבל נראה לי שהיו לה כמה כסאות אוכל לקטנים ולגדולים יותר כסאות גן כאלה)

היה מ-7.30-16:00


אני בטוחה שהיום אותה מטפלת לוקחת כבר קרוב ל4000

וואופצלשהריוןאחרונה
נשמע תנאים הרבה יותר טובים, אבל מחיר מטורף;!!
התייעצות עבודהזרלאיבין

רציתי להתייעץ איתכן


כרגע אני עובדת כמנהלת בתחום החינוך

הציעו לי משרת ניהול אחרת במקום שהוא מרחק של בערך שעה מאיפה שאני גרה כיום


מבחינת שכר די זהה מבחינת אופצייה להתפתח יהיה לי שם יותר איפה להתקדם ואקבל גם מימון מסויים לדירה באיזור (שני האיזורים טובים גם איפה שאני גרה כיום וגם האיזור הזה)


למה כן?

כי אני מרגישה ששינוי יעשה לי טוב עד עכשיו נשארתי לגור באותו בית והזיכרונות קשים לי מאוד (אבל זה גם ל2 הכעוונים כלומר גם אם לא אעבור עבודה אני יעזוב כנראה את הדירה הזו לדירה אחרת במקום מגורים שלי כדי להקל על עצמי)

כי המקום השני קהילתי ויש לי בו חברות

כי העבודה הזו יכולה בע"ה להיות לי פתח להתפתחות

זו ככל הנראה הצעה שלא תחזור

כי אולי השינוי יעשה לי טוב וייקל מעלי קצת את הכאב היומיומי

במידה וכן אני לא יודעת איך לעשות את זה

איך אני יעביר את הילדים מסגרות באמצע שנה? זה ילדים שמאוד קשה להם עם הסתגלות בעקבות המצב...והגננות שלהם היום מאוד מכילות ונרתמו לעזור להם עד שהם הגיעו למקום יציב נפשית ורגשית וממש לא בא לי להעביר אותם טלטלה מצד שני איך אסע כל יום לעבוד במקום ככ רחוק במשך כמה חודשים


למה לא?

זה להתרחק מהמשפחה שלי (שמצד אחד זה קשה כי הם עוזרים לי מצד שני ההתרחקות תגרום לי לפתוח עוד עצמאות ולא להתלות בהם)

זה שינוי זה לעבור דירה לבד (למרות שכולם הצהירו שיהיו שם בשבילי אבל עדיין לכולם יש משפחה וחיים)

זה ללכת ללא נודע..להתחיל משהו חדש שאני לגמרי לבד והמשענת היחידה של הילדים שלי

זה יידרוש ממני להוכיח את עצמי מול מנכל חדש שהמנכל הנוכחי מכיר אותי מעריך אותי ונותן לי יד חופשית לחלוטין ככה שאני לא צריכה לתת הסברים על שום דבר


וזהו הלוואי שיהיה לכן עצות בשבילי❤️

מקפיצהזרלאיבין
..
וואו, איזו דילמה קשה. האמת שהייתי ממש כותבת טבלתאמהלה

יתרונות וחסרונות.

כרגע היתרונות נראים עולים על החסרונות.

ולכל נקודה בעייתית הייתי בודקת איך אפשר לפתור- 

למשל שינוי מסגרות לילדים.

אולי תהיה אופציה שהמעבר יהיה רק שנה הבאה ובנתיים את תסעי כל יום לעבודה החדשה?

פיתוח העצמאות שלך כרגע זה בהחלט נתון מאד חשוב שכדאי לשים עליו את הדעת. אבל כן תרצי עדיין תמיכה מהמשפחה- כמה הם יוכלו לסייע מרחוק? כמה הם ניידים?

אולי יש אפשרות לקחת תקופת נסיון?

מאחלת לך הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא, החלטות קלות

ושבעז"ה הקב"ה יכוון אותך לדרך הנכונה

ושיהיה לך רק טוב

נתפלל איתך- "שמחנו כימות עניתנו"

אני מניחה שהם יסעו בשביליזרלאיבין

אבל ברור שזה לא יהיה אותה עזרה

היום בטלפון אחד הם מתייצבים אצלי..

תקופת ניסיון לא אופציה...לא מבחינת העבודה הנוכחית ולא מבלינת הבאה אי אפשר להחזיק 2 ציפורים במכה

באמת התלבטות קשה❤️חשבתי שאני חזקה

בשני הצדדים שיקולים משמעותיים למה כן ולמה לא..

לפני ואחרי הכל תזכרי שמה שתחליטי ה' איתך ובע"ה יעזור לך להרגיש שזו האופציה הכי טובה.


לדעתי השיקול של להישאר בסביבה תומכת (משפחה, גננות) הוא מאד חשוב. הייתי לדעתי מדרגת אותו די למעלה אבל רק את יודעת עד כמה את מרגישה באמת עטופה.

אם את ממילא רוצה לעבור דירה, אולי את יכולה לעבור למקום שקצת יקרב אותך להצעה החדשה, ועדיין יאפשר לך להישאר במסגרות הנוכחיות או שזה פער גדול מידי?

עוד משהו שאני חושבת, שמעבר דירה כולל החלפת חברה והכל זה באמת טלטלה די רצינית למשפחה.. ההתאקלמות דורשת הרבה אנרגיה נפשית. אז גם מהבחינה הזאת משהו שהוא גם וגם יכול להיות יתרון גם לזה.

לגבי להפסיד הזדמנות, אם תגיעי למסקנה שהכי טוב לך להישאר, אני בטוחה שה' יסדר לך עוד הזדמנויות..

תלות במשפחה זה ממש נורמלי ובריא בשלב כזה, ולאט לאט תיבנה גם העצמאות.


חיבוק גדול גדול!

בטוחה שקשה לקבל החלטות כאלה לבד❤️❤️❤️

אמצע זה לא אופציה מבחינתיזרלאיבין
זה להשאר קרחת מכאן ומכאן כי ב2 האיזורים האלה יש אנשים שמכירים אותי אז עדיף לי לגור ב1 מהם ולא לצאת קרחת מכל הכיוונים.


נכון שתלות זה בריא אבל מכוונה טובה והמון עזרה שלהם אני כבר מרגישה שהם כבר ממש ממלאים מקום של הורה מול הילדים


ואכן מאוד קשה לקבל החלטות כאלה גדולות לבד במיוחד שאצטרך להתמודד גם עם ההשלכות לבד אז תודה על הייעוץ שלכן😘

איזו התלבטותמרגול

את seven?

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אבל אני חושבת שמה שכדאי שיהיה בראש סדר העדיפויות זה היציבות הרגשית שלך ושל הילדים. ועכשיו השאלה איפה יהיה לכם עדיף.


מעבר דירה זו טלטלה לילדים (וגם למבוגרים), בטח באמצע שנה. מצד שני תלוי איזו אמא את כרגע ואיזו אמא תוכלי להיות שם (מדברת על העולם הנפשי והרגשי שלך)


אני חושבת שהייתי שמה רגע בצד את עניין התפתחות הקריירה, הילדים שלך בגן אז אפשר גם עוד שנתיים שלוש (או יותר) לחשב מסלול מחדש מבחינת עבודה (לדעתי).


אין לי עצה מועילה. אבל זה המחשבות שלי. לשים דגש על יציבות המשפחה והעולם הפנימי של בני המשפחה

יש יציבות רגשית אחרי מקרה כזה🤣זרלאיבין

רגע אחד אני בסדר ורגע אחרי שהילדים ישנים אני ברצפה מרוסקת..אבל מבחינת תפקוד הכל כאן מתקתק כרגיל ב"ה

ואני כן אמא טובה גם עכשיו


ואני מבינה מה שאת אומרת אבל מרגיש לי שהצעה כזו לא תחזור ושחבל לי לפספס מקפצה כזו

אם הבנתי את המקרה נכוןדיאט ספרייט

אני חושבת שלא הייתי עוברת וגם לא הייתי מחליפה את מקום העבודה כרגע.

זה יותר מדי טלטלות לילדים והנסיעות יקשו עלייך להיות בפניות עבורם.

המשפחה שכן סביבכם גם אם היא לא עוזרת כמו שהיית מצפה, היא עוגן משמעותי מבחינה חברתית ורגשית (גם לך, אגב).

גם להוכיח את עצמך כרגע זה הרבה מאמץ שנכון יותר לדעתי להשקיע בילדים.

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אני יודעת מנקודת הנחה שעברו מספר חודשים.

שהקב"ה ישמח אותך ושייתנו לך עצות טובות.

נכון הלהוכיח מחדש מאוד מלחיץ אותיזרלאיבין

ככ הרבה התלבטויות שפתאום אני אמורה להחליט לבד

באמת שרק ה יתן לי עצה נכונה לי ולילדים


לגבי חברה יש לי גם שם אנשים שמכירים אותי ואני בקשר קרוב איתם

אישית לא הייתי עושה כזה שינוירקלתשוהנ

החסרונות הם טלטלה, חוסר יציבות, התרחקות ממקור תמיכה, התרחקות מבוס שמעריך אותך ומכיר אותך גם מתקופות אחרות.

זה חסרונות מאד משמעותיים בתקופה שאת צריכה לייצב הכל מחדש אחרי שהתערער.

 

בגלל שאת שואלת אני מעיזה לענות...

 

חיבוק ענק לגיבורה שאת

 

תחשבי שאני משוגעתזרלאיבין

אבל אני מתלבטת אם פשוט לקחת את זה כמשרה נוספת במקום לעזוב את הקודם וזה יעלה לי את ההכנסה ממש משמעותית

ותודה שענית

הילדים שלך זקוקים לאמא שמחה עם פניות נפשיתיעל...אחרונה
אל תיכנסי לרחוב ללא מוצא...
וואו ממש ממש התלבטות...אוהבת את השבת

לעניות דעתי לא הייתי משנה מסגרות באמצע שנה בכל מקרה

בתכלס לכל ילד זה ממש יכול להיות טלטול שיכול להשפיע לטווח ארוך ארוך.. עד שבונים מעמד בגן, מרגישים בבית וזה .. זה ממש מטלטל להחליף

אז בטח אם מדובר בסיטואציה מורכבת ובטח אם הגננות מכילות ומגוייסות ומסוגלות לעזור (יש כאלה לא מעט שרוצות אבל לא מצליחות..)

גם בשבילך הסתגלות של הילדים למעבר גן ומעבר דירה יכולה להיות מתישה...

גם מעבר דירה בלי מעבר מסגרות הוא מטלטל.. אז שניהם נראלי ממש קשוח.. גם לילדים וגם לך כאמא..

חיבוק ענק ענק!!


ולגבי המשפחה- עוד יהיה את הזמן לבנות עצמאות.. זה ממש הגיוני וטבעי להסתמך עליהם מאוד בשלב כזה... מעוד מקרים שמכירה...


כמובן מה שלא מתאים ממה שכתבתי- תזרקי..

קטונתי..

עוד חיבוק גדול!!!


וירוס בטן בהריוןרקאני

יש מה לקחת?

אני סובלת נורא

מקפיצה לירקאני
ראיתי שיש אפשרות להתכתב עם רוקח בסופרפארםיעל מהדרום
לק"י


תרגישי טוב!

בקבוק חם להקלהחשבתי שאני חזקה
אני לא בהריון ולא עם וירוס בטן ב"ה😂יעל מהדרום

לק"י


סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.

כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.

נכון בטעות.. מצטערת!חשבתי שאני חזקה
תודהרקאני

אני רוצה איזה כדור או משו

אם זה כולל כאבי בטן, אז משכך כאביםיעל מהדרום
איזה?רקאני
אקמול מותר. ולא זוכרת מה עודיעל מהדרום
תבדקי על קל בטן אם הוא בסדר בהריוןרק רגע קט
כתוב שאין מידערקאני

אם זה בסדר או לא

אוף

זה מה שיש לי בבית בעיקרון, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי שזה בסדר לקחת

וואי, באמת מתסכלרק רגע קט

אבל הייתי נזהרת ולא לוקחת.

תנסי לשתות תה שומר. זה מרגיע את מערכת העיכול.

תתקשרי למכון הטרטולוגייעל מהדרום
יש פה תשובה ישנה לגבי כדורים לשלשוליםיעל מהדרום
סטופ איט בהריון - נשאל בתאריך 01/10/2013 - אתר Doctors


אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.

ההגנה חוסמת לירקאני

יש מצב את מעתיקה את הטקסט?

תודה לך!!!רקאני
אני השתמשתי עם זה בהריונותshiran30005

כאחת שסובלת משילשולים וכאבי בטן לא מעט בגלל מעי רגיש. אמרו לי שנקודתית אפשר לקחת. הייתי אחרי שבוע 12 שבדקתי.

גם גסטרו , כם רופא משפחה וגם במכון הטטרולוגי אמרו לי שאפשר.

אבל תבדקי בעצמך גם. לא נראלי שמשהו חד פעמי יכול לעשות נזק. אני לקחתי כמה ןכמה פעמים סטופיט בהריונות (כמובן מחוסר ברירה) לי ולילדים שלום. 

תודהרקאני

קל בטן זה אותו רעיון?

סטופיט עוצר שילשוליםshiran30005

קל בטן יעיל יותר לכאבי בטן

אני חיה על סטופיט לא היה מצב שלא היו נותנים לי אישןר 😂

פעמים קודמות שהיה לירקאני

שלשולים קל בטן עזר לי

אין לי את זה הרבה ב"ה, אם כבר הפוך...

אבל הפעם זה חריג ממש אני סובלת משהו נוראי

גם לא הכנסתי כלום לפה מהבוקר, רק מים

אולי תתני לי רעיונות מה לאכול שלא יטיס אותי לשירותים?

זה כנראה וירוס, ספק אם סטופיט יעזורshiran30005
תנסי קל בטן אם מותר בהריון. גם לי היה ככה בשבוע 28 להריון התייבשתי והתחילו צירים...
וואי את מלחיצה אותירקאני

אחות במוקד אמרה לי שאסור קלבטן

תקפידי לשתות.shiran30005
אני אחרי שקיבלתי טיפול המשכתי עוד כמה ימים עם הוירוס , לא אכלתי כלום אבל שתיתי רק מים
זה בסדר לא לאכולרקאני

בהריון?

מלחיץ אותי...

אכלתי היום מהבוקר בננה אחת ותפוח אחד

כן מקפידה לשתות מים

מקווה שמספיק

אולי תשתי את התמיסת התייבשותאורוש3אחרונה
יש כאלה בשקיות בבית מרקחת. אבקה על בסיס אורז, מצוייר תות. זה עם מינרלים ודברים שטוב להחזיר לגוף גדי למנוע את חוסר האיזון של התייבשות. די מגעיל אבל מאוד מועיל. 
תודהרקאני
לא יודעת לגבי תרופות אבל כאחת שסובלת מזה לא מעט,שגרה ברוכה

מיץ רימונים עוזר לי כמו קסם

(קנוי סחוט מהסופר עובד נהדר.. כמו של פרימור וכו')

רעיון טוב! תודה!רקאני
כעסתי עכשיו על בעליאובדת חצות

לא אכפת לו שהילדים מגיעים כל לילה לישון אצלנו

ולי נשבר!

אני לבד בזה.

הוא מדהים איתם אבל בלילה אין לו כוח להחזיר אותם ובתת מודע זה לא מפריע לו שהם באים אבל אם לא נהיה צוות בזה ונעמוד על זה אז עד שלילה אחד ישנו במזרן הם שוב באו אלינו אני מרגישה שעושים צעד אחד ואז ארבעה אחורה. אני קולטת שאנחנו צריכים עזרה אז איימתי שאני לוקחת יעוץ שינה לילדים במלא כסף או שהוא מתחיל להיות נחוש בנושא. שנינו עייפים ומותשים ואני מרגישה חצי בנאדם. גם מבאס אותי שהוא חננה מולם וחסר עמוד שדרה בנושא. זהו! 

את יכולהoo

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

מהצד של האישה שלא אכפת לה...לפניו ברננה!

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

ייעוץ שינה לא צריך להיות איום.שיפור

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

גם לבעלי פחות מפריע שהילדים באים לישון איתומתואמת

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)


בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

מבאסשומשומ

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.


הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

למה חננה?חילזון 123

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

אתם נשמעים ממש ממש עייפיםמתיכון ועד מעון

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

גם אצלנו לבעלי פחות אכפתממצולות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

אני כמו בעלךדיאט ספרייט

ואני לא מוכרת כחננה בגדול....

יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.

כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.

לא דווח על כעסים עד כה.

האמת שלא הבנתי למה בעלך לא בסדרפה לקצת
מבחינתו אין בעיה שילדים יבואו לישון איתכם בלילה, זה לא הופך אותו לחסר עמוד שדרה.


אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.


ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?

קודם עליכם להסכיםshindov

המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.

אז במקום להיות חננה שלהםאמאשוני

את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉


מה דעתו בעניין?

את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.

כי זה מפריע לך,

לא בגלל שהוא חננה.


אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.

אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.

אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.

את לא צריכה יעוץ שינהאפונה

אתם צריכים הדרכת הורים, בגישה היקשרותית.

אימון שינה רגיל יתן לכם עוד מאותו דבר שלא עובד לכם עם הילדים כבר שנים.

כיוון אחרהמקורית

יש מצב שמה שמפריע לך באמת בעומק, זו העובדה שאת לא מרגישה שבעלך רואה את הקושי שלך? הרצונות שלך? אותך?

זא, ברור שזה שהילדים באים אליך יכול להפריע לסדר הלילה אבל קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד. זה יותר נראה לי כמו השלכה של הקושי שלך מול בעלך על המצב עם הילדים כי את לא מרגישה מספיק חשובה עבורו

או שזה קושי עצום בלשחרר שליטה ולזרום עם שינויים

כך או כך, הבעיה לא תיפתר דרך הילדים לדעתי

חיבוק♥️

אני חושבתתקומה

שמאוד מאוד יכולה לעזור לך עזרה בצורה של טיפול אישי קודם כל.

אני חושבת, שלפי מה שאת כותבת, אתם בעצם באיזשהו סוג של לופ.

ואת ממש רוצה לצאת ממנו, ולא מצליחה.

כי נראה שעוד לפני הילדים, או בן הזוג, זה קשור לתפיסות שלך, שמקבעות אותך להתנהלות מסויימת.

ויכול לעזור מאוד אם תצליחי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת / לשחרר חלק מהתפיסות / ללמוד כלים נוספים.


בתור התחלה - אם לבעלך לא מפריע שהם באים לישון איתו, תני לו להיות איתם לילה, ולכי לישון בחדר אחר.

עזבי חננה או לא חננה.

את צריכה לישון. הכל נראה הרבה יותר גרוע בעייפות

הרבה יותר קל לנהל בעיות כשלא עייפים

זה לא פתרון קבוע, וזה לא אומר שום דבר.

רק אומר שאת עייפה.

יום למחרת אתם יכולים להחליף

קודם כל תעשו הכל בשביל להיות פחות עייפים, גם במחיר של עקרונות (בעיניי)

אחר כך יהיה יותר קל לחשוב מה הלאה

אצלי זה עבדבאותה סירהאחרונה

ילדתי בת 5 היתה אורחת קבועה ממש מתחילת הלילה, ברוך השם חיה נושמת ובועטת...

אבא שלה ישן כמו בלוק וזה הפריע רק לי.

עשיתי לה מבצע לתקופה, לילה שהיא נרדמת במיטה שלה היא מקבלת בבוקר מטבע שוקולד, ואם בבוקר היא התעוררה במיטה קיבלה מטבע נוסף

עבד יופי וכיום זה קורה בלי שוחד

אני סתם רוצה להתלונןנפש חיה.

אם אפשר בלי תגובות ביקורתיות או שיפוטיות.


אני פשוט בנאדם דפוק.


כל התקופה האחרונה הולכת עקום


ואני לא מצליחה להתקדם כמעט בכלום

ולא בקצב שאני רוצה.


וזהו.


מה שהולך אצלי זה בעיקר בזבוז כוחות ובזבוז אנרגיה.


אני רק רוצה לפרוק כי הכל פה קצת רגיש

ולכן הכי טוב זה לכתוב פה

גם אם לא את הכל

וזהו


אמונה ? תפילה? קשר לה'?

מי זוכר מה זה בכלל

איפה הייתי פעם

איזה בית רציתי

ולאן הגעתי עכשיו....


זה לא עצוב

זה מכעיס

זה מייאש

זה מעצבן

זה מאכזב

זה מפחיד


ואני לא בטוחה שאני רוצה להיות במעגל התקוע הזה ....

❤️❤️❤️השקט הזה
חיבוק גדולאישהואימא

על התחושות.

ואת לא בן אדם דפוק בכלל!

שאני רואה שאת כותבת/מגיבה אני תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת. מבין המילים רואים איזה אדם איכותי את, חכם בחוכמת חיים.

מאחלת לך מכל הלב שהמון דלתות יפתחו ויהיה לך המון המון טוב.

תרשי לי להחזיר אליך את השאלה, האם אפשר בליכתבתנו

בקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמך בזמן הקרוב? חמלה והכלה ולהאמין שגלגל סובב בעולם ויבואו ימים יפים...

חיבוק

זה כלכך קשה . כלכך.נפש חיה.

ואני כבר לא מאמינה בכלום

גם לא בעצמי


אני נמצאת במקום הכי קטן בערך

עכשיו


ואין לי כוחות לכלום.

יקרה, זה נשמע ממש קשהמתיכון ועד מעוןאחרונה

אני לא רוצה חלילה לאבחן בפורום, אבל ממה שאת כותבת נשמע שאולי יש לך דכאון? אולי כדאי לפנות לרופא משפחה ולקבל סיוע?

מה אתן עושות ביומיום שהוא לעצמכן, ממלא אתכן?עצובהה

שאתן באמת מרגישות שזה עושה לכן טוב ובעקבות זה אתן טובות יותר לסביבה שלכן? 

 

אני מחפשת משהו כזה.. 

ואין לי.. 

מרגישה שאין משמעות לשום דבר. 

שאין לי כשרונות בכלל. לא באפיה, לא בציור, בבישול יוצא טעים אבל זה לא מרגיע אותי.. 

ניקיון- זה כישרון? זה כן עושה לי טוב, אבל וואלה אין לי כוחות להתחיל את זה! 

אוהבת לרקוד אבל אין לי אינטרנט בבית אז זה הופך את זה למסורבל- להוריד לי, ואז בבית כשהילדים ישנים אני צריכה לקנות לי אוזניות ואז לפחד שאולי אני לא שומעת את הילדים בוכים.. אז זה מוריד לי מהחשק. 

לקרוא ספרים- אחלה, אני לא מגיעה לזה. 

סוף יום- מה שבאלי זה לרבוץ בספה ולראות את אותם פרקים של משחקי השף, המטרה- לא לחשוב, לא לעשות כלום. 

 

אין לי כוחות,

אני עצובה. 

כמובן שיש רגעים/זמנים טובים ביום אבל בגדול הכל מרגיש שאין לי כוח לכלום. 

 

 

ללכתoo

להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות

(מישהו אחר עם הילדים)


 

לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)


 

ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש


 

לדבר עם אנשים שעושים טוב


 

לכתוב (לעצמך)

על דברים טובים

על דברים שמפריעים


 

בעיניי זה בסיסי

לפני חיפוש אחר תחביב

ספורט, שמש, מוזיקהאמאשוני

תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.

החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.

לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.

אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.

אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.

אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"

ודברים בסגנון הזה.

אני אוהבת ערכות יצירהאיזמרגד1

מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...

מקלחת זה זמן שקט לעצמי

אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...

אם את אוהבת לרקוד אז אולי חוג זומבה?דיאן ד.

תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר

וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה

ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין

אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.

ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)

 

אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד

אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.

 

יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך

וממש ממש לשים על זה דגש.

זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.

 

בשבילי ניקיון זה ממש תחביב 🤭ואז את תראי

מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.


חוץ מזה-

בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.

לגבי יצירותרק רגע קט

אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.

אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.

אפשר לשים מוזיקה בלי אוזניות בווליום סביר ולרקודיעל מהדרום

לק"י


או לרקוד בשעות היום עם הילדים.

(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).

לצאת מהביתנעמי28

קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.

יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.

ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.

ספורט

ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.

מנסהתהילה 3>

קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-

כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.

בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️


ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️


אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)


מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,

לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.


יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.


נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️


מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.


גיטרה. להיפגש עם חברות. לצאת עם בעלי.להיות משמעותייעל...
לשבת עם עצמיעוד מעט פסח

ועם מחברת, עדיף מחוץ לבית, ולכתוב ה-כ-ל. כל מה שיש לי בראש ובלב.

לפעמים סתם לצאת עם הרכב לסיבוב, לנהוג בראש שקט בכבישים בלי פקקים.

חדר כושר.

חוג שאני מאוד אוהבת.

לסוע לפגוש חברה.


ויותר בקטנה, מהבית-

שיחה עם אחותי (לשים לב מי ממלא כוחות ומי מרוקן- לא כל שיחת טלפון עושה את העבודה!).

להכין שוקו מפנק (אפשר גם לילדים) ולהנות מהשתיה.

מקלחת חמה ארוכה.

ללמוד משהו חדש (פודקאסט או ספר בנושא שמעניין אותי כרגע).

לפעמים לשים מוזיקה בקול ולרקוד עם הילדים, או רק לשבת בספה לראות אותם רוקדים/מציגים לי (אם את רוצה המלצות לשירים שהם אוהבים להציג כאן- בפרטי...).

לפעמים עושה לי טוב לבצע משימה שיושבת עלי הרבה זמן- לסדר מגירה או טיפול בעניין בירוקרטיה כלשהו.


וממש בקטנה-

להתרכז במה שאני עושה ברגע זה ממש.

להגיד לעצמי, למשל- עכשיו אני קוראת סיפור לילדים. ולהיות כל כולי ברגע. לא לחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל מה קרה אתמול ומה יהיה מחר. להיות נוכחת ברגע.

זה משהו תודעתי שעושה לי שינוי ממש גדול בתחושה.

להיפגש עם חברותרקאניאחרונה

לשבת לראות סרט/ לקרוא ספר

 

אולי יעניין אותך