אומנם עוד מוקדם בשביל ללכת לישון, אבל ההוא גברא העניק לנו סיפור מעניין ביותר.

הבהרה- ניתן לקרוא את הסיפור גם הרבה לפני השינה.

ובכל זאת, אחד שקירא מיד לפני שנתו- יש סיכוי גדול יותר שחלומו יהיה סובב אודות ארונות וכו'.

אנו מאחלים לכם

קריאה מהנה ומחכימה!

*הנ"ל נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לגברים ולנשים כאחד.

אַנְשֵׁי הָאָרוֹן, אַגָּדָה שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת!
וּבְכֵן, סִפּוּרֵנוּ מַתְחִיל בְּבַיִת גְּדוֹל בְּפִנַּת רְחוֹב מזא"ה וּרְחוֹב לָמָּה,
הֲלֹא הוּא בֵּיתוֹ שֶׁל פוּגִי.
וְבָּבַּיִת יֶשְׁנוֹ אָרוֹן.
וּבְתוֹךְ הָאָרוֹן יוֹשֶׁבֶת חֲבוּרַת אֲנָשִׁים שֶׁמְּחַכֶּה שָׁם כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן:
שְׁלֹמֹה הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ מאד לֹא בְּנוֹחַ בֵּין כָּל הַבְּגָדִים,
וּלְיַדוֹ יָשְׁבוּ וִיטוּרֵה פְרַסְטוֹ, הַייצִ'י פָּאפָּא, וְלוֹגִי גַרָסְקוֹ
וְהֶעֱבִירוּ אֶת הַזְּמַן בִּכְדֵי לְפַנּוֹת מָקוֹם לְעוֹד זְמַן

יוֹם אֶחָד קָמוּ כֻּלָּם וְיָצְאוּ מֵהָאָרוֹן
וּבְעוֹדָם עוֹמְדִים מִחוּץ לָאָרוֹן נִזְכָּר שְׁלֹמֹה וּבְקוֹלוֹ הַווֹקַאלִי הִכְרִיז:
"אֲבָל פוּגִי בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְחַכּוֹת לוֹ בְּאָרוֹן" הוּא אָמַר.
וְלִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתָּ לְהַגִּיד 'יַעֲקֹב אַבּוּלְעַפְיָה',
נִכְנַס פוּגִי וּבְיָדוֹ מִצְרָכִים מֵהַמַּכֹּלֶת וְעָמַד נִדְהָם.
"אָמַרְתִּי לָכֶם לְחַכּוֹת לִי בְּאָרוֹן!" הוּא אָמַר,
וּלְכֻלָּם הָיָה מַבָּט שֶׁל אַשְׁמָה בָּעֵינַיִם כִּי כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ אֲשֵׁמִים.
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא בּוֹכִים עַל חָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ
וִיטוּרֵה פְרַסְטוֹ מִיָּד שֶׁפַּךְ חָלַב עַל הָרִצְפָּה כְּדֵי שָׁאַף אַחֵד לֹא יִבְכֶּה.
פוּגִי רָאָה אֶת הֶחָלָב עַל הָרִצְפָּה, כָּעַס וְאָמַר:
לֹא רַק שֶׁאַתֶּם לֹא מְחַכִּים לִי בְּאָרוֹן, אַתֶּם גַּם שׁוֹפְכִים חָלַב עַל הָרִצְפָּה???

בְּשְׁלַב זֶה הֵבִינוּ כּוּלַם לְאֵיזֶה בְּרֹךְ הֵם נִכְנְסוּ.
לוֹגִי גַרָסְקוֹ הִתְחַבֵּא מִיָּד מָתַחְתָּ הַסַּפָּה
וְהִתְחִיל לַעֲשׂוֹת קוֹלוֹת שֶׁל שָׁטִיחַ.
וִיטוּרֵה פְרַסְטוֹ בָּכָה עַל הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ,
והַייצִ'י פָּאפָּא לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַמַּצָּב הַלֹּא נָעִים-
אָז הוּא הִתְיַשֵּׁב.

לוֹגִי גַרָסְקוֹ, הַייצִ'י פָּאפָּא, וִיטוּרֵה פְרַסְטוֹ וּשְׁלֹמֹה
הִצְטַעֲרוּ מְאוֹד מְאוֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה
וְהִתְחָרְטוּ עַל שֶׁלֹּא חִכּוּ בָּאָרוֹן.

מוּסָר הַשְׂכֵּל:
יוֹתֵר טוֹב לָגוּר עִם אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים בְּתוֹךְ אָרוֹן,
מֵאֲשֶׁר לַשָּׁלֵם 550 לִירוֹת לַחֹדֶשׁ עַל דִּירָה שֶׁל חֶדֶר וָחֵצִי.

***סוֹף***
(לְהֲקַת כַּוֶּרֶת)
(מִתּוֹךְ סִפּוּרִי פוּגִי)

כתיבה:

@ההוא גברא (או שאולי זה להקת כוורת מתוך סיפורי פוגי? )

ניקוד והגהה:

@אהבת ישראל!! - כן, זו אני. אין עלי בכלל ואני ממש אלופה!!!!

עוד פרגונים ותעופות יתקבלו בברכה.

אפשר גם לההוא גברא שבכלל הביא את הסיפור

ומי שממש מעניין אותו איך זה היה נראה לפני העריכה שלי מוזמן לראות כאן.

וכדי להבין יותר, מצורף הקטע בשלמותו:

אנשי הארון, אגדה שהייתה באמת

ובכן סיפורנו מתחיל בבית גדול בפינת רחוב מזא"ה ורחוב למה

הלא הוא ביתו של פוגי

ובבית ישנו ארון,

ובתוך הארון יושבת חבורת אנשים שמחכה שם כבר הרבה זמן

שלמה הרגיש את עצמו מאד לא בנוח בין כל הבגדים

ולידו ישבו ויטורה פרסטו,הייצ'י פאפא, ולוגי גרסקו

והעבירו את הזמן בכדי לפנות מקום לעוד זמן

יום אחד קמו כולם ויצאו מהארון
ובעודם עומדים מחוץ לארון נזכר שלמה ובקולו הווקאלי הכריז:
"אבל פוגי ביקש מאתנו לחכות לו בארון" הוא אמר
ולפני שיכולת להגיד יעקב אבולעפיה
נכנס פוגי ובידו מצרכים מהמכולת ועמד נדהם
"אמרתי לכם לחכות לי בארון!" הוא אמר
ולכולם היה מבט של אשמה בעיניים כי כולם הרגישו אשמים
ומכיוון שלא בוכים על חלב שנשפך
ויטורה פרסטו מייד שפך חלב על הריצפה כדי שאף אחד לא יבכה
פוגי ראה את החלב על הריצפה כעס ואמר:
לא רק שאתם לא מחכים לי בארון, אתם גם שופכים חלב על הריצפה???
בשלב זה הבינו כולם לאיזה ברוך הם נכנסו
לוגי גרסקו התחבא מייד מתחת הספא
והתחיל לעשות קולות של שטיח
ויטורה פרסטו בכה על החלב שנשפך
והייצ'י פאפא לא היה יכול לעמוד בפני המצב הלא נעים
אז הוא התיישב
לוגי גרסקו הייצ'י פאפא ויטורה פרסטו ושלמה
הצטערו מאד מאד על המעשה שקרה
והתחרטו על שלא חיכו בארון

מוסר השכל:
יותר טוב לגור עם ארבעה אנשים בתוך ארון
מאשר לשלם 550 לירות לחודש על דירה של חדר וחצי

***סוף***
(להקת כוורת)
(מתוך סיפורי פוגי) 

וּבְסוֹד סוֹדִי וּמְסֻוָּג בְּיוֹתֵר, אֲנִי אֲגַלֶּה לָכֶם שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּנַקְדָן.

אֲבָל הָיוּ לוֹ טָעֻיּוֹת...
אָז גַּם לִי הָיָה מָה לַעֲשׂוֹת..

הייתי איתה ביחד

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.