כותבת פה כי פה יש אנונמי ולא באלי שיזהו אותי.
סיימתי שנת שירות לא מזמן.. וחזרתי לגור בבית.
וההורים פשוט מעצבנים!
כל דבר יש להם מה להגיד, מרמת הצניעות עד מתי אני חוזרת בלילה מבילוי עם חברות.
נם פשוט מחרפנים אותי כבר שבא לי ללכת מפה אבל אין לי לאן.
אז יצאתי לטייל עם חברות גם לא ישנתי בבית ועשיתי דברים אבל לא משנה מתי שאני אגיע הביתה הם רוצים שאני יעזור בבית ומתעצבנים עלי אם אין לי כח ומתחשבנים איתי על כל דבר קטן.
וזה לא שאני לא עוזרת להם, שמרתי על אחותי הקטנה, והיה איזה סעודת מצווה שעזרתי להם בהכנות אליה וואלה יכלתי במקום ללכת מהבית ולא לעזור בכלום והם פשוט לא מעריכים.
ונימאס לי כבר.
אין לי כוחות אליהם!
כל שיח איתם או דיבור על מה שקורה נגמר בעצבים וצעקות.
אאאוווווווף אין חי כוח!
וגם לא החלטתי מה אני עושה שנה הבאה אז בכלל ולא בא לי להישאר פה!
מזל שהשבת אני לא בבית.
סיימתי שנת שירות לא מזמן.. וחזרתי לגור בבית.
וההורים פשוט מעצבנים!
כל דבר יש להם מה להגיד, מרמת הצניעות עד מתי אני חוזרת בלילה מבילוי עם חברות.
נם פשוט מחרפנים אותי כבר שבא לי ללכת מפה אבל אין לי לאן.
אז יצאתי לטייל עם חברות גם לא ישנתי בבית ועשיתי דברים אבל לא משנה מתי שאני אגיע הביתה הם רוצים שאני יעזור בבית ומתעצבנים עלי אם אין לי כח ומתחשבנים איתי על כל דבר קטן.
וזה לא שאני לא עוזרת להם, שמרתי על אחותי הקטנה, והיה איזה סעודת מצווה שעזרתי להם בהכנות אליה וואלה יכלתי במקום ללכת מהבית ולא לעזור בכלום והם פשוט לא מעריכים.
ונימאס לי כבר.
אין לי כוחות אליהם!
כל שיח איתם או דיבור על מה שקורה נגמר בעצבים וצעקות.
אאאוווווווף אין חי כוח!
וגם לא החלטתי מה אני עושה שנה הבאה אז בכלל ולא בא לי להישאר פה!
מזל שהשבת אני לא בבית.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)