באורות - תודה! עודדת אותי!

יעל מהדרום - היא דיי רוצה שנשעשע אותה... אולי תשעשע את עצמה לשעה קלה, אבל באיזשהו שלב תתחיל לבכות... לא יודעת להירדם לבד... לא לימדנו אותה...

חוויה טובה ופלא ההורות - תודה! לא התחלנו טקס שינה עדיין כי היום והלילה שלה קצת הפוכים והרבה פעמים מתעוררת לחיים אחה"צ ערב, ואז לא שייך להשכיב... לא הצלחנו להתערב בזה עדיין... קשה ממש להעיר אותה כדי להפוך לה את היום והלילה. היא פשוט קמה קווצ'ית לגמרי וזה לא כיף לאף אחד...

ואני באמת תוהה האם המקלחת לא מעוררת אותה דווקא...

אפונה - להקדים בקצת כדי שנלך לישון יחד... נניח ב - 23-24... ואז נוכל לישון יותר...

אם היא הולכת לישון בשמונה אז ב-23 כבר מתעוררת שוב ויש סיכוי שלא תירדם שוב בקלות והלך הלילה..

לא?

וגם תכלס אף פעם לא מצליחים להגיע למקלחת בשבע.. זה ממש מוקדם... בד"כ מקלחים בשמונה וחצי תשע...

תודה חברות (:

גם אתן חושבות ככה, ובאותה חריפות של "את מזיקה לה?"

מנסה להבין אם יש כאן עמדה קיצונית או התבטאות בלשון חדה או שזו העמדה הרווחת...

'לזיק' לילד זה, למשל, לטלטל אותו בחוזקה. או לצעוק בקולי קולות לידו... התחשבות בתינוק, גם אם היא לא נכונה במקרים מסוימים, לא מזיקה לו... כך דעתי.

(ובטח כשמדובר בתינוק כ"כ רך מבחינת גילו... שבאמת הוא צריך בעיקר חום ואהבה והכלה...)

חרותיק, בתור אמא טרייה, מילים כאלה יכולות לגרום ללחץ כזה גדול ולתחושות אשמה. תשקלי מילים..

בלי פאניקה, אני בטוחה שאת אמא מצוינת לבת שלך, ושאת הכי דואגת לה בעולם, וזה מה שאת צריכה להגיד לעצמך!

אני ממש בלמידה עם עצמי, והכלל שאני הכי משננת לעצמי זה לזרום.. עם עצמי ואיתה..

אם את מרגישה שאת רוצה לשנות את הסדר שלה, תנסי לסדר. בלי לחץ ובלי כללים. עם טיפים שקיבלת פה.

את רואה שזה מכניס אותך ללחץ, לא כיף לך, עושה אותך לאמא לחוצה? תשחררי, הכל בסדר ותזרמי איתה. הכל בסדר..

לא מדובר פה בחלילה נזק לתינוק. מדובר בתחילת החיים שלו והכי חשוב שיהיה לו אימא רגועה שיודעת מה היא עושה.. 

** וכל מה שאני אומרת לך אני מנסה ליישם בעצמי, כן? לא מדובר פה באימא בעלת בטחון אלא בכזו ששואפת להיות כזו!

בהחלט נתרמתי מדברייך, לאחר ההרגעות פה מסביב...

זה בסדר, לא את גרמת לי לתחושות קשות, הן שם ממילא,

אז האמירה שלך חיזקה לי את החרדות לרגע, אבל לא קרה שום דבר באמת דרמטי...

ויש לי חרדות דרמטיות באמת... לכן כיניתי את עצמי "בלי פאניקה"...

אכן הדבר האחרון שאני צריכה לשמוע זה שאני עושה נזק לתינוקת שלי

אבל בתכל'ס כל פעם שאני מתייעצת פה בפורום אני מודעת לכך שאני לוקחת סיכון מסויים...

סיכון של לקבל ייעוץ לא מקצועי ולא נכון, לקבל ייעוץ מבנות שלא מכירות אותי ואת ההקשר האמיתי של חיי ואת המקרה הפרטי שאני, לקבל ייעוץ שמוצג כאמת מוחלטת כאשר הוא לא באמת כזה...

בקיצר... מגבלותיו של הפורום...

ויחד עם זה החוזקות הרבות שלו... כל הצדדים החיוביים - האנונימיות שמקלה על השיתוף לעתים, ריבוי ומגוון העצות, זה שאפשר לקבל ולשמוע ממלא סוגים של נשים ואמהות שלא תמיד מקיפות אותך ביום-יום, העידוד, הפידבק והמענה המהיר (תודה כ"כ על זה!), הידיעה שעוד נשים עוברות את מה שאת עוברת, שאת לא המוזרה היחידה בעוד שלכולן רק מושלם ונהדר והלוואי עלייך הצרות שלהן, ההצטברות של הנסיון המטורף שקיימת כאן, והמוכנות לחלוק... ועוד.....

אז כן, צריך מאד להזהר עם מילים כשכותבים בפורום, כדי לא להלחיץ לחינם את הנשים והאמהות (האמיתיות!) שעומדות מאחורי כל הכינויים האלה והמסך...

ואולי צריך להיזהר גם כשמתייעצים. או לפחות להיות מסוגלים לקחת בערבון מוגבל את הנאמר...

(על דברים שממש ממש ממש מטרידים אותי אני בד"כ לא מתייעצת כאן (אם מצליחה להתאפק) כי יודעת שיהיה לי קשה לסנן את התגובות...)...

בכל אופן חרותיק, באמת היה לי משמעמעותי לקרוא אותך ותודה (:

נזק זה משהו מאוד חריף לסיטואציה.

בהחלט יש הגיון בדברייך, למרות ש'באורות' אומרת נקודות נכונות. חשוב בעיניי מאוד לזרום ולא ללכת על פי כללים מדויקים לתינוקות בגיל כזה.

אבל יש הגיון, ובהחלט אצלנו מאז שעשינו "טקס שינה" הגברת התחילה לישון כראוי. מצד שני, במהלך היום אין לה שום לוז ברור, כמה שלא ניסינו. ככה שאני מבינה שבהחלט, צריך לשאוף לכך, אבל בהחלט צריך להבין שמדובר בתינוק קטן וצריך ללמוד להכיר אחד את השני.

בקיצור- נזק זה קצת רחוק מידי. במיוחד כ]י שאמרתי, שמדובר באמא צעירה, שמעבר שללמוד להכיר את התינוק היא צריכה גם ללמוד להיות אמא. וזה כל כך לא פשוט..

כתבת גם שאין דיבורים ואין אורות,

סתם שתדעי,

שבעקרון ממליצים לא להיות קנאים לחושך ושקט, כדי שילד יתרגל לישון בקלות בכל סיטואציה.

ושוב, אני מאמינה שזה תלוי ילד,

אבל אני לא בהכרח מנסה מיד בהשכבה לשים אותה בחושך מוחלט או שאני לוחשת לידה..

זה מאד מרגיע...

אבל בכל זאת - ההמלצה שלי היא הנקה בשכיבה כשהחדר חשוך, ואז להשכיב בזהירות במיטה. אפילו על הבטן (ואח"כ אפשר להפוך בעדינות). לטפוח על הגב קלות, ולתת מוצץ אם יש.

אצל הקטן שלי, לפחות, זה עובד בד"כ.

ממש ממש חשוב לשמוע את כל הנאמר...

באמת שזה מאד עוזר...

תודה (:

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.