באורות - תודה! עודדת אותי!

יעל מהדרום - היא דיי רוצה שנשעשע אותה... אולי תשעשע את עצמה לשעה קלה, אבל באיזשהו שלב תתחיל לבכות... לא יודעת להירדם לבד... לא לימדנו אותה...

חוויה טובה ופלא ההורות - תודה! לא התחלנו טקס שינה עדיין כי היום והלילה שלה קצת הפוכים והרבה פעמים מתעוררת לחיים אחה"צ ערב, ואז לא שייך להשכיב... לא הצלחנו להתערב בזה עדיין... קשה ממש להעיר אותה כדי להפוך לה את היום והלילה. היא פשוט קמה קווצ'ית לגמרי וזה לא כיף לאף אחד...

ואני באמת תוהה האם המקלחת לא מעוררת אותה דווקא...

אפונה - להקדים בקצת כדי שנלך לישון יחד... נניח ב - 23-24... ואז נוכל לישון יותר...

אם היא הולכת לישון בשמונה אז ב-23 כבר מתעוררת שוב ויש סיכוי שלא תירדם שוב בקלות והלך הלילה..

לא?

וגם תכלס אף פעם לא מצליחים להגיע למקלחת בשבע.. זה ממש מוקדם... בד"כ מקלחים בשמונה וחצי תשע...

תודה חברות (:

גם אתן חושבות ככה, ובאותה חריפות של "את מזיקה לה?"

מנסה להבין אם יש כאן עמדה קיצונית או התבטאות בלשון חדה או שזו העמדה הרווחת...

'לזיק' לילד זה, למשל, לטלטל אותו בחוזקה. או לצעוק בקולי קולות לידו... התחשבות בתינוק, גם אם היא לא נכונה במקרים מסוימים, לא מזיקה לו... כך דעתי.

(ובטח כשמדובר בתינוק כ"כ רך מבחינת גילו... שבאמת הוא צריך בעיקר חום ואהבה והכלה...)

חרותיק, בתור אמא טרייה, מילים כאלה יכולות לגרום ללחץ כזה גדול ולתחושות אשמה. תשקלי מילים..

בלי פאניקה, אני בטוחה שאת אמא מצוינת לבת שלך, ושאת הכי דואגת לה בעולם, וזה מה שאת צריכה להגיד לעצמך!

אני ממש בלמידה עם עצמי, והכלל שאני הכי משננת לעצמי זה לזרום.. עם עצמי ואיתה..

אם את מרגישה שאת רוצה לשנות את הסדר שלה, תנסי לסדר. בלי לחץ ובלי כללים. עם טיפים שקיבלת פה.

את רואה שזה מכניס אותך ללחץ, לא כיף לך, עושה אותך לאמא לחוצה? תשחררי, הכל בסדר ותזרמי איתה. הכל בסדר..

לא מדובר פה בחלילה נזק לתינוק. מדובר בתחילת החיים שלו והכי חשוב שיהיה לו אימא רגועה שיודעת מה היא עושה.. 

** וכל מה שאני אומרת לך אני מנסה ליישם בעצמי, כן? לא מדובר פה באימא בעלת בטחון אלא בכזו ששואפת להיות כזו!

בהחלט נתרמתי מדברייך, לאחר ההרגעות פה מסביב...

זה בסדר, לא את גרמת לי לתחושות קשות, הן שם ממילא,

אז האמירה שלך חיזקה לי את החרדות לרגע, אבל לא קרה שום דבר באמת דרמטי...

ויש לי חרדות דרמטיות באמת... לכן כיניתי את עצמי "בלי פאניקה"...

אכן הדבר האחרון שאני צריכה לשמוע זה שאני עושה נזק לתינוקת שלי

אבל בתכל'ס כל פעם שאני מתייעצת פה בפורום אני מודעת לכך שאני לוקחת סיכון מסויים...

סיכון של לקבל ייעוץ לא מקצועי ולא נכון, לקבל ייעוץ מבנות שלא מכירות אותי ואת ההקשר האמיתי של חיי ואת המקרה הפרטי שאני, לקבל ייעוץ שמוצג כאמת מוחלטת כאשר הוא לא באמת כזה...

בקיצר... מגבלותיו של הפורום...

ויחד עם זה החוזקות הרבות שלו... כל הצדדים החיוביים - האנונימיות שמקלה על השיתוף לעתים, ריבוי ומגוון העצות, זה שאפשר לקבל ולשמוע ממלא סוגים של נשים ואמהות שלא תמיד מקיפות אותך ביום-יום, העידוד, הפידבק והמענה המהיר (תודה כ"כ על זה!), הידיעה שעוד נשים עוברות את מה שאת עוברת, שאת לא המוזרה היחידה בעוד שלכולן רק מושלם ונהדר והלוואי עלייך הצרות שלהן, ההצטברות של הנסיון המטורף שקיימת כאן, והמוכנות לחלוק... ועוד.....

אז כן, צריך מאד להזהר עם מילים כשכותבים בפורום, כדי לא להלחיץ לחינם את הנשים והאמהות (האמיתיות!) שעומדות מאחורי כל הכינויים האלה והמסך...

ואולי צריך להיזהר גם כשמתייעצים. או לפחות להיות מסוגלים לקחת בערבון מוגבל את הנאמר...

(על דברים שממש ממש ממש מטרידים אותי אני בד"כ לא מתייעצת כאן (אם מצליחה להתאפק) כי יודעת שיהיה לי קשה לסנן את התגובות...)...

בכל אופן חרותיק, באמת היה לי משמעמעותי לקרוא אותך ותודה (:

נזק זה משהו מאוד חריף לסיטואציה.

בהחלט יש הגיון בדברייך, למרות ש'באורות' אומרת נקודות נכונות. חשוב בעיניי מאוד לזרום ולא ללכת על פי כללים מדויקים לתינוקות בגיל כזה.

אבל יש הגיון, ובהחלט אצלנו מאז שעשינו "טקס שינה" הגברת התחילה לישון כראוי. מצד שני, במהלך היום אין לה שום לוז ברור, כמה שלא ניסינו. ככה שאני מבינה שבהחלט, צריך לשאוף לכך, אבל בהחלט צריך להבין שמדובר בתינוק קטן וצריך ללמוד להכיר אחד את השני.

בקיצור- נזק זה קצת רחוק מידי. במיוחד כ]י שאמרתי, שמדובר באמא צעירה, שמעבר שללמוד להכיר את התינוק היא צריכה גם ללמוד להיות אמא. וזה כל כך לא פשוט..

כתבת גם שאין דיבורים ואין אורות,

סתם שתדעי,

שבעקרון ממליצים לא להיות קנאים לחושך ושקט, כדי שילד יתרגל לישון בקלות בכל סיטואציה.

ושוב, אני מאמינה שזה תלוי ילד,

אבל אני לא בהכרח מנסה מיד בהשכבה לשים אותה בחושך מוחלט או שאני לוחשת לידה..

זה מאד מרגיע...

אבל בכל זאת - ההמלצה שלי היא הנקה בשכיבה כשהחדר חשוך, ואז להשכיב בזהירות במיטה. אפילו על הבטן (ואח"כ אפשר להפוך בעדינות). לטפוח על הגב קלות, ולתת מוצץ אם יש.

אצל הקטן שלי, לפחות, זה עובד בד"כ.

ממש ממש חשוב לשמוע את כל הנאמר...

באמת שזה מאד עוזר...

תודה (:

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח