אלפי רוב הפוסקים כדי אוה לא כדי
פורום חסידות ברסלב
בהנהלת:
מכתב פתיחה
לשים גרטל כן לא?נח נחמן מאומן
שמישאו יכטוב משהונח נחמן מאומן
שמישאו יכטוב משהו
בטח שכן, למה לא?!ד.לוי
ארי יש מחלוקת העים הגומי של המחנסים מספיק? או לסיםנח נחמן מאומן
גרטל
לרובם המוחלט אולי אפילו כולםשב ממצולות
אין חיוב הגומי של המכנס והלבנים מספיק ודי והותר
אז למה בכל זאת לשים גארטל<?
1.היכון לקראת אלוהיך ישראל
2.להוסיף חציצה.
3.ענייני קבלה שאינני בקי בהם אך יודע שישנם עניינים בגארטל
4.ובעצם? למה לא באנ"ש שמים ולא אנו אלא שנפרוש או נשנה חלילה!
מה זה גארטלשירו למלך
אם אפשר לשאול?
גארטל זה...נ נח זה הכל
בס"ד בר"ה
חוט שחור כזה ששמים בין החלק העליון של הגוף לבין החלק התחתון (מעין חגורה) וזה כביכול אמור להיות מחיצה בין החלק העליון לתחתון בגוף בד"כ שמים את זה בזמני תפילה אך אני ראיתי את ראש הישיבה שלי שם את זה גם כשהלכנו לאדמו"ר מסערט ויז'ניץ לקבל ברכה בעיקרון שמים בתפילה אבל יש כאלה ששמים בכל מיני דברים כמו, הדלקת נר חנוכה קריאת המגילה (אולי כי זה חלק מהתפילה) בקיצור לא זוכר כרגע אבל בכל מיני אירועים שמים את זה כיום יש את החגורה והגומי של הלבנים אז זה מספיק אבל יש כאלה ששמים את זה מהסיבות ששב ממצולות פירט לעיל!! טאטעעעעעע תן אורות!!!
אף פעם לא רעית גרתלנח נחמן מאומן
אבל שולחן ארוך אומר שאחות (גומי של המיחנסים מספיק)נח נחמן מאומן
גומי של המכנסים אכן מספיק, אבלחגי עקיבא
הסיבה ששמים גרטל זה לא כדי שיהיה הפרדה אלא משום "היכון לקראת אלוקיך ישראל" כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"א
אתה יחול להיתקונן בדברים אחריםנח נחמן מאומן
נכון....זה גם אפשרינ נח זה הכל
נוהגים לשים גרטל בכל הרוע מיוחד (דרך כבוד)בלפן
כגון:כל השבת או כל ר"ח חגים וכו'
כן! צריך לשים גרטלעופר האיילים
שולחן ערוך מפורש (סימן צ')
תיכון טעות:בימן צ"א בש"עבלפן
וסימנך צ"א ר"ש תיבות:'צריך אזור' -הר"ש האלו באדיבות חגי עקיבא
גרטלנ נח בנשמה
סיבות לשים: -הכנה לתפילה ("היכול לקראת אלוקיך ישראל")
- הפרדה בין חלקי הגוף
סיבות לא לשים: שו"ע אומר שמספיק להפריד גם המכנסים.
ואז מה נעשה עם הכנה לתפילה? אפשר לשים טלית בשחרית, אפשר לכפתר את הכפתור העליון של החולצה (לבינישים שבינינו...) ואפשר לגלגל את הפאות ועוד ועוד, כל אחד כפי מחשבתו הטובה עליו...,
גארטל-תיקון הרהורי עבירה-ספר המידותשב ממצולות
אחשב אסבר ומקור מלה?נח נחמן מאומן
הסבר למילה,במילי דשטותא...אזמרה...
"גראטל", אותיות "אגרטל".
אגר טל- הוא כלי לאגירת טל, להצמחת הפרחים.
וגם צורת הגראטל, היא חישוק שבתוכו מושחל היהודי, כמו פרח.
הגראטל בא להזכיר ליהודי, שהוא צריך להיות מחובר תמיד לטל המחייה,
למים של התורה. ורק ככה הוא יכול לצמוח.
אז שילך למקומות בהם הטל נאגר...(אגר- טל)...
חבורות תורה, ספרי קודש וכיוצ"ב...
(אין לי אמת שום העדפה לזה. כל אחד מה שמתאים לנשמתו...
)
יואוו רחל שלהבתיהשמחה ואמונה
בס"ד
אשרינו אשרינו כל החיים אשרינו
איזה דיבורים מאיפה הבאת את זה צדיקה?
אשריך שזכית להפיץ אור ה' בעולם
אשרינו שזכינו לקבל את האור
חחחח
זה רק ה'!אזמרה...
ונשיקות וחיבוקים ,
משוגרים אליך בזאת!
*העדפה לגראטל.אזמרה...
* או גארטל...אזמרה...
מי קן סם גרטל בחול זואת?נח נחמן מאומן
אני שם גרטלבלפן
אם אתה מעוניין תסתכל בספר 'פיסקי תשובות' על שולחן ערוך
סימן צ"א ניראה לי בסעיף ב' בעניין גרטל (דרך אגב הוא חסיד)
רחל שלהבתיה!!את פשוט צדיקה!זכינו שאת איתנו באולפנאיקירה
לא צריך יש חגורה, או גומי חזק של המכנסיים.מתנחל גאה.
בע"ה ית'
בשבת כן מינהג להשים בלי קשר בשביל בגד מיוחד לשבת.. לתפילה..
א. בגד מיוחד לתפלה ראוי בלי קשר לשבת (סי' צח)חגי עקיבא
ב. אנשים כאן אומרים סברות בלי להיסתכל במקורות אז לפני שאתם מגיבים תפתחו שוע' סי' צא (צריך אזור)
רק רבינו-כנסיאירו
זה יעבור לך הדיבור הזה..
"אני היהודי. כל מי שלא נוהג כמוני..."אוסנת
קצת עמקות לא תזיק.
אומנם לדעת הרבנים שלך חובה לשים גרטל, אבל לדעת רבנים אחרים - לא. ועד שאתה לא תהיה רב בסדר גודל שלהם, אין לך זכות להתבטא כמו שהתבטאת עכשיו: "די עם השטויות היהודים נוהגים לשים גרטל אבל יש מזרוחניקים שלא שמים ויש להם תירוצים...".
מעבר לצדיקות שבלבוש ובחיצוניות, יש גם צדיקות (וחבל שהיא "נחשבת" פחות) בדיבור ובכבוד לאדם אחר ולרב אחר.
יצהרניקים.. "מי שלא חושב כמוני ערב רב"מתנחל גאה.
בע"ה ית'
אמרתי שבימי חול אני מקל בגלל החגורה.. עכשיו הערתם את עיני ובע"ה ית' נשוב וניתחזק בזה.. (יש לי גם לבן וגם שחור..)
איזה רבנים אומרים שחובה לסים גרטל?נח נחמן מאומן
קצת סדר בבלאגן...אנונימי (פותח)
השי"ת זיכה אותי ללמוד קצת את העניין הזה וחשבתי שאולי כדאי לכתוב כאן בקצרה מה הבנתי:
השו"ע בסימן צ"א סעיף ב כתב "צריך לאזור אזור (דהיינו אבנט, גארטל) בשעת התפילה, אפילו יש לו אבנט שאין ליבו רואה את הערוה, משום היכון".
לצערנו יש בלבול גדול בציבור. יש 2 עניינים לאבנט: אחד כדי להפריד בין הלב לערווה, ובשביל זה באמת מספיק הגומי שבמכנסיים, ואחד כדי להתכונן לתפילה, ולכן כתב השו"ע שאפילו אם יש לו אבנט שמפריד בין הלב לערווה, בכל זאת צריך עוד אבנט משום "היכון לקראת אלוקיך ישראל".
לפי זה, צריך לשאול למה צריך דוקא אבנט כדי להתכונן ולא משהו אחר? התשובה היא שפעם היו הולכים עם בגד ארוך (כמו ג'לביה) שהשלמות של הבגד הייתה כשהיו חוגרים עליו חגורה, ולכן דיבר השו"ע דוקא על אבנט.
המשנה ברורה כותב שרק מי שמקפיד כל הזמן ללכת עם חגורה צריך אבנט לתפילה, כי בשבילו חגורה זה דבר חשוב וצריך להוסיף לתפילה עוד חגורה. הוא מוסיף שמידת חסידות לשים אבנט גם למי שלא הולך כל הזמן עם חגורה.
בספר פסקי תשובות הביא עוד טעם שהאבנט זה "כדרך הגיבורים והרצים לשנס מותניהם כשרוצים להתגבר", וגם יש פסוק "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו" (ישעיה יא, ה) שרואים שיש שני אבנטים.
למסקנה: ע"פ פשט שו"ע יש לחגור אבנט (גארטעל), והמשנה ברורה כתב שזה מידת חסידות, וכך נהגו כל החסידים (והוסיפו עוד טעמים על דרך הסוד, למשל שכמו שהאבנט של הכהן הגדול היה מכפר על מחשבות רעות ככה גם הגארטעל)
אלה שלא נוהגים לשים גארטעל - סומכים על המשנה ברורה, שאמר שזה רק למי שמקפיד תמיד על חגורה, או שסמכו על ראשונים שחלקו על השו"ע והסבירו שהאבנט היה רק לבני בבל שלא היו להם מכנסיים והיו צריכים להפריד בין הלב לערווה, ולא משום "היכון". (אבל גם לשיטתם יש עניין להתכונן לפני התפילה, לסדר את הזקן והפאות, את החולצה והמכנסיים וכו').
זהו, מקווה שעזרתי...
רבנו אמר שלפי הצורה שאדם חוגר את הגארטעל שלו הוא יכול לדעת כמה אמונה יש לו!
תודה רבה ממש עצרתה לינח נחמן מאומן
איזה סוג גרטל ברסלבים לובשים?נח נחמן מאומן
- גרטל עגול – (א געדרייטע גארטל) שהאריגה שלו יוצרת מראה של מעין חבל, גרטל זה מקובל בעיקר אצל חסידי בעלזא, ויז'ניץ, גור ועוד.
- גרטל ישר – כלומר באריגה ישרה, מקובל בקרב רוב החסידים.
- פוילישע גארטל – (גרטל פולני) הוא גרטל מיוחד בצורתו, הארוג בעבודת יד מושקעת וממשי טבעי איכותי, בו משתמשים בני חסידויות שונות - בעיקר בארצות הברית, עקב מחירו הגבוה.
את זה בטוח לא:...נ נח בנשמה
קישור מויקיפדיה
זה מה שכתבתינח נחמן מאומן
אני רוצה אל בתוח לא נירעה לינח נחמן מאומןאחרונה
הילולת רבנו הקדושאשר ברא
מחפשת מקומות שעושים הילולה לרבנו עם עזרת נשים..
באיזה איזור בארץ?ברגוע
ירושליםאשר ברא
תבדקי על "חוט של חסד"שלג דאשתקד
בעבר היו עושים שמחה גדולה כיאה לחסידי ברסלב. הייתי שם לפני כ20 שנה וזה לא היה בישיבה בשמואל הנביא אלא במקום אחר (והרב ברלנד היה חוגג עם חסידיו במתחם של ישיבת עץ חיים, במרכז העיר). בקיצור כנראה בשל ריבוי המשתתפים הם שוכרים מקומות גדולים שיתאימו לאוכלוסייה
לא רוצה שום קשר לברלנדאשר ברא
התכוונתי לומרשלג דאשתקדאחרונה
שזה בערך מה שעשו הברסלבים. אני מתאר לעצמי שמי שאז הלך לרב ברלנד, היום נמצא אצל הרב הרוש וכדו.
געגועצאצא
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
ישר כוח על הזכות להיות בארץ ישראלפשוט אני..
שתזכה שרבנו יזמין אותך אליו בקרוב ממש!אשר בראאחרונה
אומן ראש השנההרשפון הנודד
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
סבסוד נסיעה לאומן בפעם הראשונהMza
שלום לכולם, בעבר היו כאלה שמסבסדים נסיעה לאומן למי שנוסע בפעם הראשונה)אני נסעתי לפני הרבה שנים עם סבסוד מלא) עכשיו בעלי גם רוצה לנסוע (בפעם הראשונה) ואני מחפשת מי שיסבסד לו.. מכירים מישהו כזה?
מחפשת שיעורים בליקוטי מוהר"ןרק להידבק בצדיק
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
ממליץ לקנות דיסק אונקי שיעורים של הרב טייכנרמבקש אמונה
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
תודה!רק להידבק בצדיק
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
כן. הכל מסודר שם בתיקיותמבקש אמונהאחרונה
אשמח לשמוע מכם על הסיפור הנלצע
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אומןאשר ברא
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!