בגיל חטיבת ביניים עליונה 
(איך הר"ת שלי?
)
משמע- לא 13-14, שהם בין ילדודס לנוגה או כבר בנוגה,
אלא בין נוגה לצמע..
במילים אחרות גיל 17-18 עד 20+.....
גמלכם מתחשק שיהיה פורום מתאים?
שירגיש לא מדי גדול או מה שזה לא יהיה כמו בצמע (ואתה תרגיש הילדותי שם.. (לא שניסיתי..)
אבל גם שלא תרגיש שאתה הבוגר והנושאים ילדותיים בשבילך..
בקיצור. פורום לאנשים שהם בין נוגה לצמע..
מה אומרים??????
אבל ניראלי שצריכים אותנו פה, כאילו החברה היותר צעירים שכאן, אני חושב שמאוד נכון שהם נמצאים איתנו כאן בנסיו"פ, לי באופן אישי אני חושב שזה עזר כשהייתמ יותר צעיר ויכולתי לשתף אנשים בוגרים יותר בתחושתי ומחשבותי. אבל מצד עצמו נשמע ממש שווה 
ולא חושבת שזה סותר..
בדיוק כמו שמלא אנשים שפעילים כאן, מגיבים גם במקומות אחרים....
יהדות=דרך חייםאהבת ישראל!!כשיהיו יותר הקפצות או תגובות?? 
למרות שהייעד מבחינתי זה 18-20.
אהבת ישראל!!גם דיונים וגם צחוקים.. אבל שהראש יהיה יותר רציני כדי שלא יהפוך לנסיופ של גדולים
נראלי כמו שיש בצמע..
להביא את כל הדיונים הרציניים לנוגה.
כמו שאמרתי ל@נגרינסקי ביום ההתנדבות, בנוג"ה הם לא בוגרים אבל הם רוצים משהו רציני ובוגר. בנסיופ זה הרבה פעמים הפוך...
הבעיה היא, שעכשיו גם נסיופ נהיה פח במובן לא הכי משהו....
כאילו, חו"מ שעכשיו אין פורום לנסיו"פ אמיתי (יענתו לבדוק סמיילים כאלה) גם אין פורום חברתי נורמאלי.
זה המון כי
קמנו
ירא
מדענית
קמנו
*בננית*
שירה
שירה ניקוד
ותכלס גם נפתלי הדג ותחיה....
לא נמצאים.
האמת- לי כבר אין הרבה חשק לדיונים לפעמים.
אני צריך לחשוב על התנסחות שתגלה רבדים לאט לאט גם למצוא בן שיח טוב.
נראה לי הפתרון הוא,
א' להביא לפה חבר'ה איכותיים (נגיד אני רק מוצ"ש אמרתי לבדודה שלי לקפוץ לפה)
ב' שהחבר'ה פה יצאו מהבלחיות-קלות-ראש מפגרת שיש ויפסיקו לדבר כל היום על כמה שבא לי עוגה. למרות שהאמת- אני מעדיף את הדבר השני על פני הבלחיות הנ"ל....
ג'- אולי באמת הפתרון להביא את הנ,ל לשם זה להביא את כל הדיונים הכן יפים לנוג"ה. כך. יצא שיח רב גילאי. אני בטוח שהצעירים יראו בכבוד את דעת הבוגרים ויהיה אפשר ליצור שיח בוגר לכולם.
אני אישית, חושב שיש לי ים דברים לעשות ואולי עדיף לעשות צום מהפורום הזה כדי לחזור אליו מכן, מצד שני- כבר תיכף זמן אלול.
|רועד--צועק|- א-ל-ו-ל-!!!
בהחלט! עם זה אני הכי מסכימה! מכל מה שאמרת!
באלי לצעוק את המילה הזאת שכולם ישמעו! יאוו אלול!!
ולעניינינו-
תכלס, מסכימה שכדאי שיהיה פורום רב גילאי.. אבל תכלס, פעם נסיופ היה כזה.. עם הרבה שטויות אבל היו בוגם דברים כאלה.. ונוגה נהיה יותר ילדותי (סליחה..)
אני מסכימה שיש מקום להעלות את הרמה בשני הפורומים, אבל אני מחפשת מקום שיהיה כמו צמע, פשוט לאנשים קצת יותר צעירים... אבל יותר גדולים מנוגה..
זה לא אומר שהכל חייב להיות דיון רציני אבל זה כן יהיה בעניין..
נראי שדברים שמעניינים אותי, יכולים די לשעמם חבר'ה שבסך הכל רוצים משהו אחר.. וכנל להיפך.. לכן אני כן בעד משו שיהיה מיועד לנו.
כמובן, זה לא סותר להיות פעילים קצת בעוד פורומים וליצור שיח רב גילאי. אם זה בנסיופ ואם זה בנוגה..
די הסתבכתי בניסוחים כי אני כאן עם כמה דברים במקביל
אז אני מקווה שהסברתי את עצמי ולא חזרתי על אותם דברים ושהניסוח ברור ומובן
נושאים רציניים אפשר להעלות כאן בנוגה, לא?
אבל אשמח שתסבירי למה התכוונת..
ברור.
אבל יש דברים נראלי שפשוט בכל זאת לא קשורים כי עדיין הגיל עושה משו
לפחות מבחינת דיונים וכו...
אני חושבת שנהיה כאן גם.
אין לי עניין לעשות חלוקה בגילאים. אני דווקא אוהבת אתזה שיש פורום אחד לכווללםםם!!
ככה, אני הייתי פעם פעילה פה ובנוגה ואז בעיקר בנוגה ולמען האמת אין לי מה להגיב שם יותר מדי, אבל אני גם פה..
אני כן חושבת שהתדירות שאני אהיה פה תפחת (אולי לפחות פחות להיות על המסך..) אבל אני בהחלט חושבת שאבוא לבקר..
חבר'ה מנוגה ומצמע גם מבקרים פה.. נכון?
יעני, אם אנחנו פה, אז אנחנו רק פה?
אבל עדיין אני יכולה להיות פעילה בכמה מקומות באותו זמן...
ברור שהשאלה כמה אבל ביננו- בנסיופ- כמה כבר יש מענה למטרה שאותה אני לפחות מחפשת בפתיחת פורום חדש?
קצת מסובך לי ואין לי כוח להסביר שוב...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
זקוקים לעזרתכם
