אתה מבין? בקו- כל דבר רע באמונה- זה נוצרי!
- לא יכול להיות. אבל יש גם דברים אחרים אטאיזם ו...
-לא לא... אתה לא מבין, אטאיזם זה נוצרי....

אתה מבין? בקו- כל דבר רע באמונה- זה נוצרי!
- לא יכול להיות. אבל יש גם דברים אחרים אטאיזם ו...
-לא לא... אתה לא מבין, אטאיזם זה נוצרי....

נו בחייאת, עד שצוחקים על הקו...
ועוד שאני עושה את זה
(עוד אויבים מושבעים-
@חוני המעגל פינות- שנטמע בתוכם נכון לעוד יומיים....
)
נפתלי הדגבס"ד
ואני אחד הלא קווניקים..
בצרפת יש איזו חתיכת מתכת. היא במשקל מסויים על פיו החליטו מתישהו כמה אנשים, ימדדו הדברים במשקל, קוראים לו היום "קילו" כל המשקלים שבעולם מכוונים כלפי אותה חתיכת מתכת להיות במשקל שלה כמה שיותר מדוייק. אין אחד שהוא באמת מדוייק וכל אחד והסטייה שלו...
(אותו הדבר לגבי הסנטימטרים, יש שם סרגל ואותו הסיפור. גם בצרפת.)
"קו" זה הקילו של הר המור. תורת הר המור. ישיבות הקו הם כאלו שמראות את תורת הר המור מנקודות גישה שונות ומוראציות שונות אך בהחלט אומרות בפה מלא הרבה פעמים שהר המור היא כמגדלור להם.
...
וגם אני אלך לשבו"ש בעוד ישיבות...
בהר המור?![]()
וגם בעוד מקומות...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)