כל הלילה שמעתי מוזיקה קלאסית רק קמתי בבוקר בשעה 9 ומאז ועד עכשיו אני שומעת מוזיקה קלאסית וממשיכה להתלהב,
עדכון מהשטח: עכשיו אני שומעת את סונטת אור ירח של בטהובן שהייתי אמורה ללמוד אותה אבל לא היה לי עצבים כי היא ארוכה
כל הלילה שמעתי מוזיקה קלאסית רק קמתי בבוקר בשעה 9 ומאז ועד עכשיו אני שומעת מוזיקה קלאסית וממשיכה להתלהב,
עדכון מהשטח: עכשיו אני שומעת את סונטת אור ירח של בטהובן שהייתי אמורה ללמוד אותה אבל לא היה לי עצבים כי היא ארוכה
תהני
יהדות=דרך חיים
זה חדש חחחחחחיהדות=דרך חיים@כל האנשים הלא מתורבתים
כמה יצירות מפורסמות וחשובות
וואי, אני צריכה ללכת, אני ימשיך בערב אם יהיה לי זמן
זריחהאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)