מה שלומך?

אבל אנחנו נשרוד את זה. נכון?

חולה, יש יותר מידי זמן לחשוב ככה כשאני במיטה, עוד רגע מתחילה לימודים והאולפנא עיצבנה אותי, וכי לא עשיתי שום דבר החופש. אפילו לא את העבודות

קחי לך יומיים שלושה להתחזק, ואז תסתערי על המטרות שלך, לא?

אני צריכה ללמוד מתמטיקה ואנגלית, ואני לא זוכרת את החומר כמעט ואני גרועה במשמעת עצמית.

מתמטיקה בטוח יש מישהו בסביבה שיודע, לא? יש לך מישהו לבקש ממנו עזרה?

אני צריכה להעתיק את כל המילים מהפלאפון ואז להתחיל לראות מה אני יודעת.

מתמיטקה, יש את אמא. אבל היא עסוקה עם כל האחים שלי.

מקסימום, יש עוד כמה ימים

מזל באמת שאני מתחילה עוד שבוע וחצי.

יאוו זה עוד רגעע

איו לי חברות.

הם היחידות שעזרו לי עם זה באולפנא.

אבל הם כבר בכלל לא חברות שלי היום

אני קוצנית מידי לאחרונה לאנשים

השאלה אם את רוצה להרפות ולשחרר מזה, לתת לעצמך להיות קוצנית עד שזה יירגע, או שאת חייבת שזה יירגע עכשיו.

לפעמים באלי קצת חברות וזה, אבל אז הם יתחילו לשאול.

ואין לי מה לענות להן על השאלות שלהן

עוד שבוע וחצי יהיו לי המון שאלות לענות עליהם.

שנה הבאה מפחידה אותי

אבל אבא כאן איתנו, אוהב ומשגיח ודואג. יהיה טוב.

המון זמן לא ראיתי אותו

אבל לאף אחד זה לא קל.
אני הגעתי למצב שאני רואה אותו בשלטי רחוב ובתינוקות. שאספר לך על השיטה שלי?

את מאמינה שאלוהים קיים?

כלומר את באמת חושבת שאין אלוהים? או שאת חושבת שיש וכועסת עליו/ לא רוצה להאמין בו/ כל דבר אחר?

אז הוא קיים. מעצבן כזה, אנוכי, לא מבין.

בואי ננסה לתרגל רגע משהו. קחי סיטואציה מחייך, בה הרגשת שאת רוצה משהו ספציפי והוא חא קורה. יש כזה?

ותתרחקי ממנה רגע. תסתכלי עלעה כמישהו מבחוץ.את רואה איזשהו הבדל?
קחי לך כצה דקות לעשות את זה.

מה שלומך?

שלומי מצוין ב"ה. מה איתך?

לא הסתדר כל כך.

 

יש לך רעיון מה אני יכולה לעשות מחר?

רק שאין לי כח ללהתווכח.

 

משהו אחר?

תהיי טובה ובסדר בזכות עצמך, לא ביחס לאחרים. זה יבוא מתוך התעלות על עצמך.

אני לדוגמא לא יודעת לצייר, ובדיוק בגלל זה אני מציירת. פריצת גבול.

למה בעיניך זה לפרוץ גבול?

כי אני לא יכולה להתקדם בזה. זה גבול.
ברגע שאני דווקא מציירת, אני בהכרח מתקדמת במשהו, ולכן זו פריצת גבול.

אולי באמת אני צריכה לחשוב בכיוון הזה.

תודה.

 

רעיונות נוספים?

אולי יש לך מתכון מעניין?

יש לך משהו לבשל?

משהו לבשל... פסטה? פתיתים? אורז? אני יודעת להכין הכול, פשוט לא הכול מעניין.

משהו מעניין לבשל.

כלומר מתכון כלשהו מעניין

אני אוהבת בצקים. אולי ניוקי?

אבל אני צריכה לשאול את אימא, אז זה יצטרך לחכות למחר בבוקר.

מה עוד?

יום ראשון אני מתחילה שנה

ומקללת כל רגע בערך

 

הם גרים אצלינו וקצת יותר מדי מציתי את זה

 

אני עצבנית היום ועייפה וישנתי מלא

 

באלי לעשות כל מיני דברים ואני חסרת כסף וכח

 

אני בודדה

 

זהו אני חושבת.

איזה דבר טוב קרה לך היום?

דווקא אתמול היו לי מלא, היום פחות.

 

הרדמתי את טליה. כלומר הצלחתי

מה עוד?

יופידו

 

דיברתי עם הדר. היא מהממת

מה עוד?

שלושה דברים טובים שקרו לך?

לי?
קנו לי ספר חדש
אכלתי אוכל טעים
יש לי מעל מאה תגובות בשרשור

רק שיש ימים שזה דורש כוחות.

 

איזה ספר?

וואו

מי אתה ומה סיפור חייך?

מי אני? זה יהיה ארוך. את רוצה לשאול קצת יותר ספציפי?
אני די חדש. חודשיים בפורומים

לכל אחד יש סיפור. הסיפור שלי הוא סיפור של התמודדות, חיים עם בריאות, ורגישות גדולה. הסיפור שלי הוא אשמת הכוכבים, כמה טוב להיות פרח קיר, ודברי. הסיפור שלי ממש מפורסם.
מה הסיפור שלך?

נראה לי שהסיפור שלי הוא סכסוך בין מאבק בעצמי לקבלה עצמית ורצון לקרבת א-לוהים אמיתית.
גרמת לי לחשוב הרבה

ממ. לא בטוחה שהבנתי- המאבק הוא על קבלה עצמית וקרבת אלוהים?

המאבק הוא בין הדחייה ובין הקבלה העצמית של מה שאני, של מה שאני אדע.
מה שנמצא חוץ מזה זה רצון לקרבת אלוהים אמיתית (זה מגוחך אבל הדגש הוא על "קרבה", "אלוהים" ו"אמיתית"). זה מרדף אחרי מה שאני לא אשיג באמת. לעולם.

לגבי קרבת אלוהים אמיתית- אתה מסוגל. פשוט צריך למצוא מה המניעות

המציאות. המרחק. העולם.
טבע העולם הוא בלי התגלות. יש את הוורט שמרבים לצטט "עולם - מלשון העלם".

וזה מרדף, אני לא פסיבי. אבל בסופו של דבר זה לא תלוי באינטנסיביות שלי.

אבא שלנו מדבר איתנו כל הזמן, אנחנו רק צריכים לקלוט את הסימנים.

אני מרגיש שהוא נמצא. אבל הוא נעלם. הוא א-ל מסתתר. וזו עיקר החוויה הדתית שלי.
מה את חושבת?

אבל אני רואה אותו.
הרי, אם סיימתי את היום בלי מיגרנה, זה סימן שהוא אוהב אותי, נכון? ואם הוא אוהב אותי, אז הוא בלב שלי ואני רואה אותו איתי.

עצם קיומי זה כבר חסד של הקב"ה.
רק את יכולה להסיק מסקנות ממה שאת חווה. אם את מרגישה נאהבת על ידי אלוהים, כנראה שיש בזה משהו.
אני לא חושב שהוא לא אוהב אותי. אני חושב שהפעמים שבהם הכל ברור לי, הן מעטות, מאוד.

(איזה כיף שיש דיון מעניין)

ישנם חלקיקים קטנים שברורים לנו. ישנם ימים שכלום לא ברור.
העניין הוא להתמיד באמונה גם כשלא הכול ברור.

אני לא מרפה.
ואני מאמין. ודווקא במקום שאני נמצא יש גאולה ונוכחות אלוקית. "קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע" ו"בצילו חמדתי וישבתי".
(מרגיש הרב שג"ר בקטע של חוסר האמון במה שאני כותב עכשיו).

אני מתכוון לעולם הספק והיגון אפשר לומר של הרב שג"ר

אם יש לך כח

שאתה שואף לקרבת אלוהים אמיתית. אבל אני מבינה ממך שהיא כבר קיימת.

לעולם דתי ברור ושלם. אבל אני לא מוצא.
אני נמצא במקום שלי כרגע אבל מבחינתי הוא ארעי למרות שאני לא מצליח לצאת ממנו

לא חושבת שאני חופר? אם כן את מוזמנת לעצור אותי.

אני מחפש עולם דתי שלם והרמוני וברור (דוגמאות לעולם כזה: חב"ד, הרב קוק).

הבעיה היא שקשה לי לתת אמון ולהתמסר למשהו מסודר (ברמה הרעיונית. אני לא מדבר פה על שמירת מצוות). עשיתי את הדבר המתבקש והתחברתי לרעיונות של הרב שג"ר (אם את לא מכירה אותו אז הכי בקצרה. הוא מנסה לחבר את הדת לתודעה הפוסט מודרנית ולתת הצעה לחיים דתיים כאלו). הוא מייצר בעצם תיאולוגיה לא תיאולוגית. אין לו מהלך מחשבתי כמו ספר התניא. עכשיו אני מנסה לצאת משם כי זה פשוט לא טוב לי למרות שיש בזה חיבור מיוחד ואמיתי. הבעיה היא כמו שאמרתי בהתחלה, שאני לא מצליח להיות נאמן לשיטה מסודרת.

 

כשאני קורא את מה שאני כותב זה נראה לי לא כל כך ברור, אז אם את לא מבינה מה בדיוק אני מנסה להגיד, כנראה שזה בגלל שאני עייף.

אני לא בטוחה שהבנתי, אז אם אני אומרת דברים לא קשורים תאמר לי.

דת היא לא מסגרת. אין כאן עניין של חוקים. דת היא דרך חיים.
אתה לא צריך להיות משועבד לה. אתה מאמין? יופי. עכשיו תתחיל לעשות מה שאתה יכול.

אבל משהו דוחף אותי לשיטה מסודרת. להגיע למה שמיועד לי ולא להישאר אף פעם איפה שאני. צריך ללמוד להרפות, וזה מאוד מאוד קשה לי.

(אני עדיין חושב שאני לא ברור)..

גם אני שם. מין שאיפה לשלמות?

אני חושבת שצריך לעבור דברים כדי להפוך לאנשים דגולים.

אני גם מרוצה כרגע. יש לי סוס חדש.
וחוצמזה יש לי מצב רוח טוב.
(קצת משוגע שיכול לעשות שטויות אבל זה מותר)

הייתי רוצה לדעת לרכב על סוס. אבל אחרי הפרק האחרון של פול האוס אין הרבה סיכוי שזה יקרה |מוחה דמעה דמיונית|

מה קרה בפרק האחרון של פול האוס?

ילדה בת שש שואלת את אבא שלה מי הוא. ברר

מה נשמע?
היית פעם בסיבוב שערים?

פשוט הייתי ובא לי לדבר עם מישהו שהיה.
לא דווקא הפעם.
אבן אני צריכה לפרוק.

לא, אף פעם לא הייתי בסיבוב שערים. אם כי תכננתי ללכת כמה פעמים.

1. בת כמה את מרגישה שאת?
2. איזו מוזיקה את שומעת בדרך כלל?
3. מה את אוהבת שאומרים לך?

1. וכרגע?
2. יש לך טעם טוב
3. כן, הגיוני. אם היו שואלים אותי את השאלה הזו פשוט הייתי נותנת דוגמא.

מה השיר האחרון שלה ששמעת?

זה רק אומר שאלוהים מתכנן לי מקום גדול.

בסופו של דבר תראי איך זה מדויק לך.

כלומר, אנחנו צריכים לשמוח כאן כמה שיותר. אבל השמחה האמיתית תהיה אחר כך.

אבל עדיף לחיות איתה מאשר בלעדיה.

@גלידת לימון
ברור שזה דורש כוחות. אבל מתאמצים וככה מתקדמים.

שמחה גדולה בשמים של אמונה אלון.

איך הוא?

 

וקשה וכואב מאוד.

מתי צריך לשמוע לרב, ביקורת על הדת, ועל דתיים במיוחד.
חזק, מעורר וכואב.

אולי מחר אני אלך לקרוא את זה בסםריה

אוו הוא גם על יחסי אבא- בת.


שזה מעניין, אני צריכה להסתכל על זה כעל מטאפורה ליחסי שלומציון- אלוהים, עכשיו כשאני חושבת על זה.

הוא נשמע טוב.

ממש

 

הסופרת האהובה עליי

את הרביעי עוד לא קראתי.

מי הרביעי?

 

שמחה גדולה בשמים, ותכתבו: אהובתנו, במופלא ממני.
הרביעי- בית על מים רבים.

אז קראתי את השני והרביעי.

דווקא הרביעי ממש אחלה.

כסף|נאנח|

איפה תעבדי?

@פיצית!!!

אז נסי שוב. מה פיצית של גיל 80 הייתה חושבת על הרצון הזה?

וחבל שלא הרשו לה

שסיכמנו.

פיצית ממש רוצה את זה, אז למה למען השם לא? היא יודעת שסה יעשה לה טוב, והיא רוצה את זה, אז למה?

לצאת איתו למשו.

את חושבת שהם עושים את זה כדי לעצבן?

שנמשיך מחר או שאסכם לך הכול באישי?

תודה

לא נורא. לא קריטי

אשכרה.