למה שאני אטרח ואשקיע ואכתוב כשאני יכול להתנהג כמו הרבה אנשים באינטרנט ולגנוב טקסט לא קרדיט?
אז הנה,. טקסט גנוב:
מי יעבוד ב-2040? האיום על ישראל שאף אחד לא נערך אליו
הבעיה התקציבית של הממשלה לא נגמרת בעלייה בתוחלת החיים שתביא לזינוק בקצבאות המחיה שנשלם - היא מגיעה במקביל להערכות שקצב הילודה לא עומד לרדת כתוצאה מכך, ב-2040 רק מחצית מהאוכלוסייה בישראל צפויה להיות בגיל עבודה
הדו"ח הכספי של ממשלת ישראל ל–2016, שפורסם ביום שני, הציף את הגירעון שבו נמצא המוסד לביטוח לאומי — ואת העובדה שהסבסוד שתיאלץ המדינה להעניק למוסד זה בעשורים הקרובים רק יגדל וילך, ויגיע לרמה של עשרות מיליארדי שקלים, שייגרעו מתקציבים אחרים. אם ב–2014 דובר על העברה של 19 מיליארד שקל לצורכי סבסוד פעילות הביטוח הלאומי, ב–2035 זה יהיה כבר 39 מיליארד שקל בשנה.
הסיבה לזינוק בגירעון היתה העדכון של הדו"ח האקטוארי שביצע הביטוח הלאומי — בהתאם לעלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה. עם זאת, ההסתכלות על הבעיה כבעיה מקומית שאמורה להיסגר בין כותלי המוסד לביטוח לאומי היא שגויה, כפי שמגדיר זאת פרופ' אבי בן־בסט מהאוניברסיטה העברית, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר.
לדבריו, "הביטוח הלאומי אינו חברת ביטוח. לא במקרה המינוח האמריקאי עבור המס הזה — הוא ביטחון סוציאלי (social security). נכון יותר להתייחס אל המוסד לביטוח לאומי כאל משרד ממשלתי. הרכיב הביטוחי הוא רק 7%–10% מהפעילות שלו. קצבת ילדים, קצבת הכנסה וקצבת זקנה שהביטוח הלאומי משלם אינם אירוע ביטוחי. בחברת ביטוח, גובה דמי הניהול שאתה משלם מותאם לרמת הסיכון שלך, וכשהאירוע הביטוחי מתרחש, אתה מקבל תמורה. בביטוח הלאומי אין כזה דבר. אין קשר בין מה שמשלמים לו לתמורה. פרמיות הביטוח שמשלמים האזרחים משולמות לפי רמת הכנסה ולא לפי הסיכון שהאירוע יתרחש.
"אתה משלם יותר לביטוח לאומי ככל שאתה מרוויח יותר, בהתאם ליחס בין המשכורת שלך לשכר הממוצע במשק — עד לתקרה מסויימת. בסוף, אתה זכאי לקצבת זקנה בסכום קבוע — כתלות בכמה שנים עבדת והפרשת כסף — אבל לא כתלות בכמה הרווחת. למעשה, תשלום דמי ביטוח לאומי הוא עוד מס על האזרחים שנכנס לקופת המדינה, כמו מע"מ, מס הכנסה ומס חברות. העובדה שעד תאריך מסוים ההכנסות של ביטוח לאומי היו גבוהות מההוצאות שלו, ובעתיד הן יהיו נמוכות עוד יותר היא נתון טכני. כמו שמע"מ ומס הכנסה משמשיםלמטרות רבות — גם מס ביטוח לאומי נכנס לקופה המשותפת. הרי גם אם נפריש יותר כסף לביטוח לאומי, ישתמשו בו לתשלום צרכים שוטפים. אין קופה כזו שנקראת 'קופת ביטוח לאומי'. לא שומרים את הכסף הזה במקום מיוחד, ואין קשר בין ההכנסות של ביטוח לאומי לבין ההוצאות שלו".
כדי להבין את השינוי הדמוגרפי שמשדר הדו"ח הכספי של הממשלה, ניתן לנתח את התחזית הדמוגרפית שפירסמה באחרונה המועצה הלאומית לכלכלה. לפי התחזית, מספר בני 65 פלוס שחיים בישראל צפוי לגדול מ–939 אלף ב–2015 (11.1% מהאוכלוסייה) לכ–1.9 מיליון איש ב–2040 (14.3%). מספר בני ה–80 פלוס צפוי לגדול מ–240 אלף ב–2015 (2.8% מהאוכלוסייה) ל–622 אלף ב–2040 (4.7% מהאוכלוסייה).
חשוב להבין שאין זו בעיה של המוסד לביטוח לאומי, אלא זו מגמה שיש להתמודד עמה ברמה הלאומית. להזדקנות האוכלוסייה יהיו השלכות כלכליות נרחבות הרבה יותר מאשר הגירעון של המוסד. לדברי פרופ' טל שביט, סגן דיקן בבית הספר למנהל עסקים המכללה למינהל, "העלייה בתוחלת החיים דורשת חיסכון גדול יותר בגיל צעיר. בעוד 20–30 שנה יהיו הרבה זקנים אומללים עם פנסיה נמוכה יחסית.
"לפי המודל הכלכלי הבסיסי, לאדם יש הון התחלתי שהוא מקבל מהוריו. אנשים ללא פנסיה או עם פנסיה נמוכה יצטרכו להשתמש בנכסים שלהם כדי לממן את עצמם — מה שיביא לכך שלא יישאר להם כסף להוריש לילדיהם. ללא ירושות, הצמיחה תרד והקושי לרכוש בית יעלה. בשוק הנדל"ן, כשאנשים חיים יותר שנים 'מתפנות' פחות דירות. מעבר לכך יש קושי לבצע פרויקטים של פינוי־בינוי עם שכנים מבוגרים. בשוק העבודה העלייה בתוחלת החיים גורמת לעלייה בגיל הפרישה. כשמשרות לא מתפנות, הצעירים אינם מצליחים להיכנס לשוק".
העלייה בתוחלת החיים היא בעיה עולמית, ובעיקר בעולם המפותח. אבל בחלק גדול ממדינות המערב היא מלווה בירידה בנתח האוכלוסייה הצעירה. לא כך בישראל. לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, לא צפוי שינוי בשיעור בני 0–19 בין 2015 ל–2040, והוא יישאר כ–36% מהאוכלוסייה. המשמעות היא שרק כחצי מהאוכלוסייה יהיו בגיל עבודה.
בנוסף, המשך הגידול הדמוגרפי בקצב הנוכחי משמעו המשך תשלום גבוה של קצבאות ילדים, השקעה בחינוך ועוד שלל השקעות שדורשת אוכלוסייה צעירה.
שתי המגמות — הזדקנות האוכלוסייה והמשך הריבוי הטבעי הגבוה — הן תנועת מלקחיים שתעיק על כלכלת ישראל. כשמחברים אותה לפריון הנמוך ולשיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה של חלק מהאוכלוסייה, העתיד לא נראה ורוד — ובישראל אין כיום תוכנית לטווח ארוך שמתייחסת למצב הזה.
סתם, הנה המקור.
מי יעבוד ב-2040? האיום על ישראל שאף אחד לא נערך אליו
אז הנה,. טקסט גנוב:
מי יעבוד ב-2040? האיום על ישראל שאף אחד לא נערך אליו
הבעיה התקציבית של הממשלה לא נגמרת בעלייה בתוחלת החיים שתביא לזינוק בקצבאות המחיה שנשלם - היא מגיעה במקביל להערכות שקצב הילודה לא עומד לרדת כתוצאה מכך, ב-2040 רק מחצית מהאוכלוסייה בישראל צפויה להיות בגיל עבודה
הדו"ח הכספי של ממשלת ישראל ל–2016, שפורסם ביום שני, הציף את הגירעון שבו נמצא המוסד לביטוח לאומי — ואת העובדה שהסבסוד שתיאלץ המדינה להעניק למוסד זה בעשורים הקרובים רק יגדל וילך, ויגיע לרמה של עשרות מיליארדי שקלים, שייגרעו מתקציבים אחרים. אם ב–2014 דובר על העברה של 19 מיליארד שקל לצורכי סבסוד פעילות הביטוח הלאומי, ב–2035 זה יהיה כבר 39 מיליארד שקל בשנה.
הסיבה לזינוק בגירעון היתה העדכון של הדו"ח האקטוארי שביצע הביטוח הלאומי — בהתאם לעלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה. עם זאת, ההסתכלות על הבעיה כבעיה מקומית שאמורה להיסגר בין כותלי המוסד לביטוח לאומי היא שגויה, כפי שמגדיר זאת פרופ' אבי בן־בסט מהאוניברסיטה העברית, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר.
לדבריו, "הביטוח הלאומי אינו חברת ביטוח. לא במקרה המינוח האמריקאי עבור המס הזה — הוא ביטחון סוציאלי (social security). נכון יותר להתייחס אל המוסד לביטוח לאומי כאל משרד ממשלתי. הרכיב הביטוחי הוא רק 7%–10% מהפעילות שלו. קצבת ילדים, קצבת הכנסה וקצבת זקנה שהביטוח הלאומי משלם אינם אירוע ביטוחי. בחברת ביטוח, גובה דמי הניהול שאתה משלם מותאם לרמת הסיכון שלך, וכשהאירוע הביטוחי מתרחש, אתה מקבל תמורה. בביטוח הלאומי אין כזה דבר. אין קשר בין מה שמשלמים לו לתמורה. פרמיות הביטוח שמשלמים האזרחים משולמות לפי רמת הכנסה ולא לפי הסיכון שהאירוע יתרחש.
"אתה משלם יותר לביטוח לאומי ככל שאתה מרוויח יותר, בהתאם ליחס בין המשכורת שלך לשכר הממוצע במשק — עד לתקרה מסויימת. בסוף, אתה זכאי לקצבת זקנה בסכום קבוע — כתלות בכמה שנים עבדת והפרשת כסף — אבל לא כתלות בכמה הרווחת. למעשה, תשלום דמי ביטוח לאומי הוא עוד מס על האזרחים שנכנס לקופת המדינה, כמו מע"מ, מס הכנסה ומס חברות. העובדה שעד תאריך מסוים ההכנסות של ביטוח לאומי היו גבוהות מההוצאות שלו, ובעתיד הן יהיו נמוכות עוד יותר היא נתון טכני. כמו שמע"מ ומס הכנסה משמשיםלמטרות רבות — גם מס ביטוח לאומי נכנס לקופה המשותפת. הרי גם אם נפריש יותר כסף לביטוח לאומי, ישתמשו בו לתשלום צרכים שוטפים. אין קופה כזו שנקראת 'קופת ביטוח לאומי'. לא שומרים את הכסף הזה במקום מיוחד, ואין קשר בין ההכנסות של ביטוח לאומי לבין ההוצאות שלו".
כדי להבין את השינוי הדמוגרפי שמשדר הדו"ח הכספי של הממשלה, ניתן לנתח את התחזית הדמוגרפית שפירסמה באחרונה המועצה הלאומית לכלכלה. לפי התחזית, מספר בני 65 פלוס שחיים בישראל צפוי לגדול מ–939 אלף ב–2015 (11.1% מהאוכלוסייה) לכ–1.9 מיליון איש ב–2040 (14.3%). מספר בני ה–80 פלוס צפוי לגדול מ–240 אלף ב–2015 (2.8% מהאוכלוסייה) ל–622 אלף ב–2040 (4.7% מהאוכלוסייה).
חשוב להבין שאין זו בעיה של המוסד לביטוח לאומי, אלא זו מגמה שיש להתמודד עמה ברמה הלאומית. להזדקנות האוכלוסייה יהיו השלכות כלכליות נרחבות הרבה יותר מאשר הגירעון של המוסד. לדברי פרופ' טל שביט, סגן דיקן בבית הספר למנהל עסקים המכללה למינהל, "העלייה בתוחלת החיים דורשת חיסכון גדול יותר בגיל צעיר. בעוד 20–30 שנה יהיו הרבה זקנים אומללים עם פנסיה נמוכה יחסית.
"לפי המודל הכלכלי הבסיסי, לאדם יש הון התחלתי שהוא מקבל מהוריו. אנשים ללא פנסיה או עם פנסיה נמוכה יצטרכו להשתמש בנכסים שלהם כדי לממן את עצמם — מה שיביא לכך שלא יישאר להם כסף להוריש לילדיהם. ללא ירושות, הצמיחה תרד והקושי לרכוש בית יעלה. בשוק הנדל"ן, כשאנשים חיים יותר שנים 'מתפנות' פחות דירות. מעבר לכך יש קושי לבצע פרויקטים של פינוי־בינוי עם שכנים מבוגרים. בשוק העבודה העלייה בתוחלת החיים גורמת לעלייה בגיל הפרישה. כשמשרות לא מתפנות, הצעירים אינם מצליחים להיכנס לשוק".
העלייה בתוחלת החיים היא בעיה עולמית, ובעיקר בעולם המפותח. אבל בחלק גדול ממדינות המערב היא מלווה בירידה בנתח האוכלוסייה הצעירה. לא כך בישראל. לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, לא צפוי שינוי בשיעור בני 0–19 בין 2015 ל–2040, והוא יישאר כ–36% מהאוכלוסייה. המשמעות היא שרק כחצי מהאוכלוסייה יהיו בגיל עבודה.
בנוסף, המשך הגידול הדמוגרפי בקצב הנוכחי משמעו המשך תשלום גבוה של קצבאות ילדים, השקעה בחינוך ועוד שלל השקעות שדורשת אוכלוסייה צעירה.
שתי המגמות — הזדקנות האוכלוסייה והמשך הריבוי הטבעי הגבוה — הן תנועת מלקחיים שתעיק על כלכלת ישראל. כשמחברים אותה לפריון הנמוך ולשיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה של חלק מהאוכלוסייה, העתיד לא נראה ורוד — ובישראל אין כיום תוכנית לטווח ארוך שמתייחסת למצב הזה.
סתם, הנה המקור.
מי יעבוד ב-2040? האיום על ישראל שאף אחד לא נערך אליו
חחח