אני צריכה חיבוק.
לא, לא חיבוק כזה.
אני צריכה חיבוק אלוהי.
חיבוק כזה שעוטף את כל כולי.
חיבוק ענק שילחש לי שאני לא לבד. שיש איתי מישהו. שמישהו רואה אותי תמיד ושומר עלי.
חיבוק שיבטיח שיום אחד יהיה טוב, ואני אוכל לסמוך עליו.
חיבוק שיוכיח לי שאני טובה.
חיבוק שאני ארגיש בו מוגנת. שאף אחד לא יכול להיכנס לתוכי. שאף אחד לא יוכל להכריח אותי לכלום. כי אני מחובקת.
חיבוק שיתן לי לרגע לברוח מכל העולם. חיבוק שאני אוכל להתפרק אליו בבכי, הוא יספוג את כל הדמעות וישתוק. ורק ימשיך לחבק.
חיבוק שיבטיח לי שאני לא לבד. לעולם.
חיבוק שיוכיח לי שמישהו אוהב אותי באמת. לא כי זה כורח המציאות.
חיבוק שיכיל את כל השטויות שלי.
שיכיל את כל הטעויות, הפחדים, את כל הבלגן שבתוכי.
חיבוק שאולי.. אולי גם יצליח קצת לסדר לי את הבלגן.
אני צריכה חיבוק אלוהי.