באתר המוזר הזה

(י' אלול יומולדת שנה לפצלש שלי) קולולולו

וזה נראה שדייי ישנתי... סתומרת רק 488 הודעות

 אני רוצה להכפיל לי את כמות ההודעות אבל לא בהודעות מטומטומווות נגיד כמו עכשיו

אי לכך ובהתאם לזאת

@הכל משמים

@את ירושתנו

@כל אחד שרואה

נכנסתי לתחרות שלכם אבל אתם עושות לי אותו ברור?כן המפקד! |הצדעה| 

יופי עכשיו כל אחת ממכם צריכה לענות לי פה לפחות מאה הודעות. אבל בלי קשקושמיה בריבוע

הווה אומר שאתם שולחות הודעות אם טעם וריח שאין מה להתווכח בעצם שיש. שאני אמורה לענות עליהם

לא היי ביי כי זה בלי טעם אלא שאלות כאלה אפילו מפגרות אבל שאפשר לענות

#יאללה_שוטוווו!!!!

תכלס כל אחד מרוויח מזה שהוא עוזר לי גם אהבת ישראל וגם עוד הודעות. אחלה

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול