למדתי השבת מתורה נד.
אשתף אותכם כדי להפיץ את תורת רבינו להעלות את הנשמות הנפולות לברר את הניציוצות בין הקליפות וגם סתם כי זורם לי רצח
מסכיתים? יופי.
כתוב שהנביאים התנבאו באמצעות נגינה. ויהי כנגן המנגן ותנח עליו רוח ה'.
אומר רבינו שעניין הנגינה זה רוח, הצלילים הם רוח, כמובן. תנודות באוויר, גלי קול. והמלאכה שעל הנגן היא ללקט את הרוח הטובה מהרוח הנכאה. ללקט ולברר, את הצלילים הנכונים, המדויקים והטובים, וככה ליצור ניגון שיכול לזכך את הנביא לזהות את דבר ה' המדויק מתוך המחזה שהוא רואה.
את המלאכה הזאת-עושים ע"י שמחה. וכשאדם בכזאת שמחה, הוא רואה אלוקות ב'רגלין' היינו את יד ה' בכל דבר במציאות, בפרטים הקטנים. את ההקשר המדויק. את ההרמוניה.
בתורה רפב, רבנו אומר שע"י מלאכת ליקוט הנקודות הטובות (=חיפוש האדם אחר פעולות ורצונות טובים שבו) נעשים ניגונים. אם כן גם כאן מחבר בין הניגון לבין ליקוט נקודות אור והדגשתם.
בתורה רל"ז אומר רבינו בפירוש- "זה עניין כלי זמר שמנגנים בחתונה, כי התחברות שני דברים הוא ע"י ניגון",
זה המשימה אם כן, שהכל מוביל אליה, לראות את האחדותיות, את החיבור, כמה שהכל מתאים.
כשמלקטחם את הנקודות הטובות, הם מפסיקות להיות בודדות חלקיות וזמניות והופכות להיות חלק ממחרוזת ונעימה מתמשכת והרמונית, חלק ממארג שלם והגיוני, ואז גם קל לראות את הפרטים הקטנים היינו הרגלין מתקשרים. נהיים הגיוניים, קצת, מחוברים, הרמוניים. יש שכל מאחורי הדברים, אפשר לשיר למחולל התמורות, להודות. לשמוע את דברו המדויק. לקבל נבואה.