האם אני מוזרה?אנונימי (פותח)
שלום לכולם,
אני חדשה בפורום ואשמח לשמוע את דעתכם.
יש לנו אירוע משפחתי בקרוב. ואנו מוזמנים לשבת חתן.
אנחנו זו משפחה עם שלושה ילדים קטנטנים. (1,3,5).
וכמנהג הדור - הולכים לשכן אותנו בדירה של אחד הדודים.
ואני שונאת את זה!!!!! מבחינתי זה סיוט!!! ובעלי בכלל לא מבין מה אני לוקחת את זה כל כך קשה.
הקטנצ'יק שלי , בן השנה, שיהיה בריא, לא נח לרגע. ואמא שלו בהתאם. הוא לא מפסיק לגעת, לשבור, לקרוע בכל דבר שהוא נוגע.
אז בבית שלנו, זה בסדר. מקסימום ישבור. מקסימום יקרע. אבל כאשר מתארחים , זה אומר שאני לרגע לא יכולה לנוח. ובנוסף, הוא כמעט לא ישן במשך היום.
ועוד לא הזכרתי את שני הילדים הנוספים, שאמנם יותר קל איתם, אבל גם הם זקוקים לאמא, לתשומת לב, ובמיוחד אם נמצאים במקום שלא מוכר להם.
אני די בכיוון של להטיל ווטו על כל הענין (למרות שמדובר במשפחה מאד מאד קרובה)
האם אני מגזימה?
האם בעלי לא מבין את הקושי?


צודקת אבל...יהודיה מא"י
זה קשה ומעצבן וגומר את הכוחות. שלא לדבר על חוסר הנעימות במקרה והילד הורס משהו. ותדעי לך שאני ממש מבינה אותך, גם אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי בשבתות משפחתיות, שממש, אבל ממש אין לי כוח אליהם, ובכלל לה התחשק לי לנסוע.
אבל תחשבי גם על הצד האחר, את יודעת כמה זה מעליב שאדם קרוב לא מגיע לשבת חתן שלך? אני יודעת כי אח שלי לא הגיע בגלל אישתו, וזה היה ממש ממש מעליב.
אבל זה תלוי גם במשפחה ובאופי שלה. אני גדלתי במשפחה שבה חינכו אותנו שהמשפחה עומדת מעל הכל, ושצריך להשקיע בשביל משפחה הכל, והכוונה למשפחה גם במושג הרחב יותר שלה. אבל אני יודעת שיש משפחות שבשבילן הנושא הזה הוא לא ערך חשוב עד כדי כך, והגישה היא שמשקיעים בשביל המשפחה המצומצמת ביותר - אבא, אימא ילדים, וגם ילד שמתחתן מפסיק להיות חלק מזה. אז במשפחה כזאת היעדרות לא תפגע כ"כ.
אבל יודעת מה, ממה שאני רואה, ההשקעה הזאת משתלמת, כי אם את מחנכת את הילדים שלך להשקיע במשפחה, זה יחזור אליך כשהילדים יגדלו ויקימו בתים משלהם, ואם את מחנכת את הילדים שלך שמשקיעים במסגרת המצומצמת וזהו, גם זה יחזור עליך. אבל הדברים האלו הם בעיקר ענין של גישה והשקפה, ושכל אחד יחשוב מה מתאים לו.
אז זה שיקול אחד לעשות, כי יכול להיות שהשבת הזאת היא בכלל לא כיף, אבל תנסי לחשוב על השבת הזאת כעל חובה, וחובות הם בדר"כ לא נעימות בכלל.
מה שכן, בכל החלטה, החלק הכי חשוב זה להצליח לגרום לבעלך להבין את הקושי שלך. כי אם את מחליטה לנסוע, ההבנה שלו תפתור לך חצי קושי לפחות, ואם את מחליטה לא לנסוע, אז ההבנה שלו חשובה כדי שהוא לא יכעס על הווטו שלך. זה דבר חשוב מאוד שתצליחי לגרום לו להבין.
ומה על פתרונות ביניים שיקלו? להטיל על בעלך את האחריות על הקטן למשך השבת? או לדאוג שתהיו אצל דודים שמגלים הרבה הבנה לנזקים של ילדים קטנים, או עוד כל מיני פתרונות יצירתיים שיוכל לעזור.
שיהיה החלטות טובות...

שבת חתןיהודית פוגל
מאוד מבינה אתך וגם את בעלך שרוצה קצת לצאת. האם האירוע במשפחה שלו? אין ספק שקשה ליהנות עם קטנים כאלה. מאוד הייתי ממליצה לך להשאיר אותו אצל שכנה/חברה/אחות/גיסה וכאשר להן יהיה אירוע תחזירי להן את השירות. יש לי הרגשה שהאירוע מצד בעלך והפך ביניכם למאבק כוח. אולי הוא אומר שאם האירוע היה בצד שלך כבר היית מוצאת פתרונות. אבל בלי קשר אני אומרת שתשדלו מאוד לא לסחוב את כולם לא נראה לי שאפשר ליהנות. בהצלחה
תודה על התשובהאנונימי (פותח)
אבל ממש לא שייך להשאיר אותו בשום מקום. קודם כל הוא יונק עדיין, יש לו את הרגלי השינה שלו והוא בגיל שהוא מאד זקוק לאמא /אבא שלו. לא נראה לי שאני הייתי רוצה לקחת לשבת שלימה תינוק בגיל הזה. גם עבור החברה הכי טובה שלי.
תודה בכל אופן על התשובה.

אולי יש אפשרות להביא לולירוק זית
זה יגביל את תנועתו ויקל על  הצורך שלך לרדוף אחריו.
גם אם בבית אתם לא משתמשים בלול  מסיבות עקרוניות וטובות (כמונו)
מדובר על יום אחד בסה"כ  ואני נעזרתי בזה בנסיבות כאלה וזה היה בסדר,הבאנו צעצועים ועשינו לו מעניין ואפילו האחים הקטנים האחרים נכנסו ושיחקו איתו.
אולי את הגדולים יותר תשאירי וכךיהודית פוגל
תוכלי להתמודד איתו יותר טוב
אחוות המוזרותנחשונית

   כמוני כמוך אורית. מזדהה לגמרי. אבל בעלי כן מבין, זה כן. אבל אולי יש איזו בת משפחה צעירה שלכם, אחות, בדודה, אחיינית, אפילו בת שכנים של המארחים שיכולה לבוא ולהיות בייביסיטר והעוזרת שלך בשבת הזו? שיסדרו לה מקום לינה בדירת האירוח שלכם או קרוב אליה, והיא תבוא ותהיה איתך בזמן שבעלך בבית הכנסת. תצמידי אליה את אחד הגדולים יותר או את שניהם, והיא תשחק איתם, וכשריך תעזור לך גם עם הקטן ותרוץ אחריו ותציל אגרטלים וספרים מנחת זרועו המתוקה. בתשלום כמובן ואפילו עם שי חמוד במוצש"ק. מה שבשבילנו האימהות הוא סיוט לפעמים, בשביל נערה יכול להיות כייף גדול והתנסות חשובה.

אנחנו היינו לאחרונה בשבת בר-מצווה של אחייני הבכור. ולנו יש שני קטנטנים וגם לנו זה לא היה פשוט בכלל. ולא, לא נעזרנו בפיתרון שהצעתי, אבל אם הייתי מרגישה שיש צורך, כן הייתי מארגנת את זה. מה שכן עשיתי והוכיח את עצמו כחכם מאוד זה, בליל שבת, כשכל הנשים היו עסוקות בהכנות אחרונות לסעודה, ואני ראיתי שבמילא לא אוכל לעזור כי ילדי התרוצצו סביב השולחן ועמדו לשבור משהו חלילה, אז החלטתי לקחת אותם לבית הכנסת. והם רצו ברחבה שבכניסה היטב היטב והוציאו שם את כ---ל המרץ שיש להם, ויש להם ה-מון ב"ה. אח"כ בסעודה הם ישבו כ"כ בשקט, וכולם התפעלו ואמרו לי: "איזה ילדים שקטים ומחונכים יש לך!" צחקתי נורא ואמרתי: "חן חן, אבל אתם טועים ובגדול! אני פשוט הרצתי אותם כהוגן בזמן קבלת שבת ליד בית הכנסת ועכשיו הם פשוט שפוכים לגמרי! זה הכל! לא שקטים ולא נעליים."

לדעתי תעשו קומבינות ושמיניות באויר ותבקשו עזרה בלי בושה מכל מי שרק עובר בסביבה, העיקר שתסעו ותהיו בשבת החשובה הזו. הם הרי רוצים אתכם שם, נכון? אז שקצת יתנו כתף, יד, אצבע, משהו. נסיעה טובה מזל טוב ושתהיה שבת שלום שקטה ורגועה עד כמה שאפשר.     

איזה רעיון גאוני!יוקטנהאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך