אם היו מזמינים אדם רוק לשעה אישית עם השדכן הגדול ביותר בעולם, שבידו למצוא לו את האשה המושלמת והמתאימה לו ביותר. האם היה מותר על פגישה זו?

אם היו נותנים לאדם אפשרות לבלות שעה אם המיליונר הגדול בעולם ולבקש ממנו כל הצטרכותו, האם היה מהסס לרגע?

אם היו מזמינים את האדם לראיון אצל שר השיכון בשביל לתת לו פתרון למצוקת הדיור שלו, האם היה מתעצל ללכת?

או להפגש עם הפרופסור הראשי בעולם , שיודע בדיוק את הרפואה הנכונה לכל מחלה, ולדבר עם יועץ הנישואין המוצלח ביותר - שימצא לו פיתרון לבעיות ה" שלום בית"שלו?

להתקבל אצל המומחה הגדול בעולם לחינוך ילדים ליעוץ והכונה כיצד לחנך את ילדיו?

ולהיות מטופל אצל פסיכולוג ורופא הנפש הטוב ביותר, שירפא את נפשו?

האם האדם היה מותר על הזדמנות פז שכזו לפתור לו את כל הבעיות והקשיים בחיים? כל אחד מבין שהתשובה מיותרת...

הקדוש ברוך הוא! - הוא השדכן! הוא הרופא! הוא המיליונר! הוא שר השיכון והדיור! הוא המחנך הגדול.

ןיועץ הנשואין והפסיכולוג וכו וכו..

כמו שכתוב בתהילים "טוב ה לכל!..." להכל ! לזיווגים , פרנסה רפואה - הכל!

רק תדברו איתו תבקשו ! תזכרו בו! תפרקו לו! תהללו אותו!

כי רב חסד הוא...

ורחמיו על כל חסדיו...

                                                                                                  (בשדי יער)

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול