אין שום בן אדם אמיתי בחיים!
כולם שקרנים!
יש משהו מיוחד פה!
אפשר להיות אנונימי בלי שאף אחד ידע מי אתה.
זה ממש טוב
אבל למה אלוהים אדירים למה?
יש מישו ששומע אותי?
למה אני לא מעניינת אף אחד?
למה אלוהים לא מקשיב לי?
אני רוצה כמה דברים
ואף אחד לא שומע אותי!
אני לבד בעולם!
עזבו אני ססתם סרוטה במוח!
אבל אני כותבת דברים מהלב!
בלי שאף אחד יבין או ידע
וככה זה הכי טוב!
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
