עבודה שמעריכים אותך שם
לא מנצלים
רואים את הפוטנציאל שלך
ומבקשים ממך מה שמתאים לכשרונות שלך
עבודה שמעריכים אותך שם
לא מנצלים
רואים את הפוטנציאל שלך
ומבקשים ממך מה שמתאים לכשרונות שלך
ואני בתחום של חינוך
מנהל טוב צריך לדאוג לעובדים.
עובד ממורמר הוא עובד פחות אפקטיבי.
מניסיון שלי בעבודות קודמות, בעבודה שבה המנהל או הסביבה לא הייתה טובה העבודה שלי הייתה בהתאם.
הייתי עושה את המינימום שאני חייב וגם חוסר חשק וגם זה לא היה יוצא 100%.
זה העבודה היחידה שקיבלו אותי.
זה דורש הרבה מזל, השגחה ויכולת לקרוא אנשים.
אני כבר עבדתי בשלוש עבודות שונות, ועם הזמן למדתי לקרוא אנשים.
אנשים מגעילים יש כמעט בכל מקום. אם לא תעבדי איתם תעבדי לידם.
שאת בראיון עבודה שימי לב לדברים הקטנים, איך המראיין מדבר, מסתכל ומתייחס.
בנוסף, תחפשי המלצות מאנשים.
בעבודה הראשונה שעבדתי מנהל הראשי היה אומר
מי שלא עובד כמו שאני רוצה-הביתה יש לי תור של מבקשי עבודה
גם במעון וגם בחינוך מיוחד
עבדתי
ואני חושבת שגם קצת בנסיון שלך בתוך המקצוע והמקום.
ממליצה להתחיל להיות בקשר עם המנהלים (משהו יותר אישי מסתם "בוקר טוב") ולאט לאט לנסות לבדוק איפה את יכולה להשפיע יותר בתחום.
כתבת שאת עובדת בחינוך, קודם כל זה מעולה ומדהים וכל הכבוד (צריך יותר מחנכים אמיתיים מאשר סתם מורים), אולי את יכולה מידי פעם לארגן פרוייקט בתחום הלימודים שיתאים גם לכישרונות שלך?
וליחצן את עצמי וליזום
הבנתי אותך נכון?
כאילו גם בראיון ובחיפוש עבודה לנהוג ככה?
ואפילו שזה לא האופי שלי?
יכול להיות שנשמעתי קצת קיצונית אבל אני חושבת שצריך לדעת להתגמש. לגבי הלעשות משהו שמנוגד לאופי שלך...טוב כאן כבר קצת קשה לי להגיד לך להתגמש כי עם כל הכבוד לעבודה, כל עוד האישיות שלך לא פוגעת בך או באנשים אחרים אין סיבה שתשני אותה יותר מידי
ונמאס לי מזה!רק אמונה
דינמיתכנראה אין מתכון מנצח לזה וזה תלוי בהמון דברים.
ותעשה עבודה טובה
אתה יודע להעריך את העבודה שלך, תעבוד כך שתהיה מרוצה
מי שלא מעריך מספיק את עצמו(?) בטח לא גורם לאנשים להעריך אותו ולכן לא מנצלים אותו
בקשר לכישרונות אולי זה טוב, כדאי לפתח כישרונות חדשים
בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI

קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
נראה לי שאני אשים את השיר הזה כחתימה שלי... או בפרטים האישיים...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.