את צריכה להבין שיהודי זה לא דת אלא מהות.

וגם כשמישהו חושב שהוא אתאיסט, הוא נשאר יהודי. וגוי יכול להיות נחמד, ועדין וטוב באמת, אבל הוא גוי! וזה נושא עמוק שכדאי ללמוד.  צר לי מאד על אחותך, ומאד כואב לשמוע על כל האחרים!

כשיהודי/ה מתחתן עם גוי/ה הוא בעצם חותך את הענף שמחבר אותו לעץ האדיר הזה שנקרא עמ"י , הוא עצמו , אנחנו תמיד מקווים שיתעשת ויחזור, אבל אין ליהדות שום רצון לקרב גויים ולספח אותם אלינו. ולכן קלודיה גם אני ממליצה לך להתיעץ עם רב שיכול להנחות אותך איך לנהוג.

בהצלחה. ויה"ר שישובו כולם לגמולם, ושנזכה לביאת גואל שיסיר את הערפל מעינינו!

אני מודה לך על תשובתך המהירה   ומביאה לך בזה מספר פרטים .מעולם לא היה לי ריב או קונפליקט עים האח האהוב הזה.-הוא לא נשוי  רישמית  -לא מדובר על גיור -לי אישית הקשר איתה לא חשוב לי  אבל אחי היה רוצה שאכיר אותה       ובמיוחד את הילדים    -לי זה מפריע מאוד  -אינני יודעת איך להתיחס אל  הילדים  הקטנים שלהם   שעדין לא ראיתי[ הוא  מדבר איתם עברית  ומחנך אותם כיהודים  -אבל  לפי הדת הם לא יהודים]       מודה לך מראש על התיחסותך לדילמה זו   העולה בפעם הראשונה  במשפחתינו  .בהערכה   קלודיה

ואני אשקר אם אגיד שזה לא מפריע לי אבל זה לא גורם לי לאהוב אותו פחות.

אני מקבלת אותם כמו שהם ומנסה פשוט להיות אחות טובה,זה מצב מורכב אבל צריך להתמודד ולא לברוח או לאבד את הקירבה-אח זה אח!

דוד שלי התחתן עם גויה לפני איזה 30 שנה. אבא שלי, אחיו, קיבל המלצה מרבו להסביר לו לפני החתונה שאם הוא יעשה את הצעד הזה הוא לא יוכל להיות איתו בקשר. האח כמובן נעלב ועם כל הכבוד לוותר על אהובתו בשביל אח זה לא היה מספיק. אני מבינה שאת גרה בחו"ל, ככה גם הדוד שלי. ההבנה של הקשר לעם ישראל לא פשוט שם כמו בארץ. בקיצור מה שקרה שהוא התחתן, נולדו להם 2 ילדים, הוא התגרש  (ברוך השם) אחרי כ15 שנה, ועדיין לא מוכן, כבר 30 שנה, לדבר עם אבא שלי למרות כל ניסיונות ההתקרבות של אבי. בקיצור, זה לא עזר אולי גם הרס?

יש לנו לצערינו עוד מקרי התבוללות במשפחה, והאמת שהיו התיחסויות שונות כל פעם מההורים והאחים וכ"ו החל מהשתתפות בחתונה ויחס מקבל וכלה ב"חרם". לצערי אף התיחסות לא עזרה לשנות את החלטת ה"מתבולל/ת". מה שנותר לעשות זה בעיקר להגן על שאר המשפחה.

אני חושבת שצריך לדבר באופן מאד גלוי עם הילדים וגם עם האח והגברת. לא צריך להתבייש לומר לה שלנו היהודים אסור להתבולל, לא משנה כמה היא נהדרת. לא לקחת את זה למקום אישי!!! אלא פשוט ככה זה אצלינו ואת יכולה להגיד שהבעיה בכלל לא בה אלא את דואגת לאח שלך ולקישורו הניצחי לעם ישראל. הילדים ככה קולטים שאת לא מגמגמת, יש לך עמדה שלא קשורה דווקא לאישה זו או אחרת (ניתוק יכול להראות על רקע אישי), ושאת לא מפחדת להגיד את זה לכולם כי זאת לא בושה, זו האמת. זה יכול לבנות בהם חוסן.

והכי חשוב לחבר את הילדים לארץ ישראל, מה שהוכח כעוצר כמעט לחלוטין התבוללות... אם את לא יכולה לעלות, שכנעי אותם לעלות! ולפחות לשלוח אותם לביקורים כמה שיותר. מניסיון עם בני הדודים מי שביקר בארץ זה עיצב את השייכות שלו לעם ובאופן טבעי נשאר מחובר ליהודים, גם אם לא ליהדות.

נשמח לארח אותם. הבית שלנו פתוח ליהודי התפוצות. פני אלי במסר אישי וניצור קשר. בהצלחה רבה.

בבקשה?

תודה אחינעם

ואם זה המצב בפורום של ערוץ 7 אני מניחה שהמציאות הרבה יותר חמורה.

לכן עם כל הצער והכאב ברור לי שאסור בשום פנים ואופן להיות סלחנים כלפי התופעה,

וחייבים להמשיך עם המסורת שברגע שקרוב משפחה מחליט לעקור את עצמו ואת צאצאיו מכלל ישראל יש לשבת עליו שבעה ולנתק איתו כל קשר,

יכול להיות שבחלק מהמקרים זה כבר לא יעזור, אבל בכך מעבירים מסר ברור וחד משמעי שהתופעה הזאת נוראית ופסולה, והילדים יפנימו שזו לא אופציה.

כל התנהגות סלחנית משדרת שזה לא כל כך נורא ואפשר להמשיך להתבולל.

אני ממליץ לחבק אותם כמשפחה...אני מבין את הכאב, רעיתי היתה "בסרט" הזה...אך צריך למרות כל הכאב לכבד את אחייך ואת אהבתו...ואולי בזכות החיבוק...אולי...הרעייה והילדיים התגירו..

מנסיוני...אל תסגרי את הדלת..פשוט תקבלי אותם כמו שהם...בכל זאת ..הוא אחייך..וחשוב לעזור לו ,ולסייע לו ומתוך כך לבנות הערכה ושותפות..

אצלנו בסופו של יום...הרעיה התגיירה ובעזרת ה' גם הילד...

אהבה ...אל האח..זה בעיני העיקר.

אהבה, קבלה... יש קווים אדומים חבר'ה...

לא יודעת ,קשה לי מאוד נפשית עם הנתק מצד אחד ומצד שני זה קו אדום!

יש בתורה הרבה דברים קשים ולא מובנים אבל תורתינו תורת אמת והנשמה שלנו מתאימה באופן מוחלט למצוות גם כשהשכל לא מבין... לי אישית הרבה יותר קשה לקבל גירושים של כהן מאישתו שעברה אונס. ובכל זאת משה אמת ותורתו אמת.

אין לגויים מקום בתוך המשפחה שלי. ואם הם כבר שם.... נאלץ להתמודד אבל לעולם לא להסכים, להשלים ולקבל!

לא היה להם חצי מושג שיש עם זה בעיה (מנסיון של משפחה אישית שלי). המשטר הקומוניסטי אסר על כל שימור המסורת ויהודי ממוצע בברה"מ מעולם לא שמע על הבעיתיות של התבוללות. היום יש המון משפחות מעורבות וזאת בעיה קשה אבל יש לזכור שאין כאן שום מקום להאשים לא את היהודים ולא את הגויים הנשואים להם.

לפחות לדבר על זה עם הילדים שנישואי תערובת זה קו אדום אסור שיהיה כזה דבר זה מביא להתבוללות והכחדת העם היהודי העם הנצח

נוצר מצב דומה, לאחר זמן הם הגיעו למעין פתרון כזה:

בן הזוג הגוי לא נכנס הביתה - כדי לא לתת לגיטימציה (הדבר הובהר גם לזוג), כשהם באים לביקור - אז יוצאים ביחד למסעדה או פיקניק, אבל המשפחה כן באה לבקר אצל הזוג, וכמובן גם שם שומרים על כללי הכשרות (יין, פת עכו"ם...), כך נשארת דלת פתוחה לחזרה ואפילו לגיור, אבל שאר הילדים מבינים בדיוק מה דעתם של ההורים בעניין...

אגב - לגבי גיור - מלכתחילה - לא מגיירים לשם אישות, אבל אחרי לימוד של כשנה - בד"כ הגיור כבר לא רק לשם אישות - והרבה פעמים בן הזוג שמתגייר אפילו מושך את בן הזוג היהודי להקפדה גדולה יותר על תורה ומצוות...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...