ואני חוזרת שוב ושוב, נא לא להגיב פה בשירשור.
במטוטא אני.
ואני חוזרת שוב ושוב, נא לא להגיב פה בשירשור.
במטוטא אני.
זהו שירשור מס' 4 בסבב הספירה הנוכחי.
היופי בשולחן העגול זה שהוא מכיל אותי.
מכיל. אותי.
התגעגעתי לשירשור הזה.
אבל חיכיתי משומה
חלק מהיופי של ההצלחה זה שהוא דוחף קדימה להצלחה הבאה
וככה בעצם נכנסים ללופ של הצלחות.
כנל כישלון רק בכיוון ההפוך
תפוס לי הרגליים נורא.
זה מיותר
יום אחד אני ארצה לכתוב ספר על הירח מהנקודת מבט שלי.
ירח זה אהבה
גוף בריא הולך עם נפש בריאה
|משנן|
ראיתי 7(!) בוגרות היום.
בקרוב אצלי, אמן.
אתם לא ידעתם ואתם גם לא תדעו.
כי אני לא אספר
הדמעות שלי פעילות נורא בימים האחרונים
ולא, לא מצחוק
כשאומרם שמציאת הבעיה זה חצי מהפתרון
זאת לא סתם קלישאה
זה לגמרי נכון
אני לא מצליחה כרגע,
לא מצליחה להוציא את המילים המתאימות לשירשור הזה
לא עובד לי היום
אני שונאת חמשושיות מתלהבות ורועשות.
יכולת של בני אדם לתת תשובות שיתאימו זה דבר מלאכי.
זה דבר שכמעט אי אפשר למצוא
אני מפחדת
אני רוצה להיות פסיכולוגית
מהסיבה הפשוטה
שאני רוצה לעשות טוב לאנשים
היא הגדירה את זה נכון,
שבוע קשה לכולנו.
אין כמו שעת שינה בשיעור משעמם
חיוך אחד מבן אדם טוב אחד יכול לשנות יום שלם.
כיף שראיתי אותה היום, אפילו שזה היה לשנייה וחצי בדיוק
יש הטוענים(אההמ אההמ) שבשביל להבין אותי יש צורך במילון.
במיוחד אם זה בכתב, כי אז אפילו את הטונים שלי אי אפשר לשמוע
פפ
אני מעריצה אנשים שמצליחים לעשות דברים שאני לא מסוגלת לעשות
אבל זה אירוני משהו
כי אני מצליחה לעשות דברים שהם לא מצליחים לעשות
כלומר אני צריכה להעריץ את עצמי
משל
בעיני,
בת מצווה זה אירוע מיותר לחלוטיןץ
הוא לגמרי מתאים רק לבנות 12 ומטה
לא טוב לי שיעור שעתיים רצוף.
אני צריכה לקום, להתאוורר לצאת.
מטופש
היום יצאתי החוצה מהכיתה והייתי בודדה.
כולם ניהיו תלמידים ורק אני עדיין מעופפת
יופידו
אני רוצה להיות טובה.
זאת השאיפה שלי בחיים.
לא מושלמת, לא נהדרת.
סתם, טובה
יש לי המון לכתוב פה
אני פשוט שוכחת
זה שלפעמים בא לי להתמסכן לא הופך אותי למסכנה
אני בנאדם עם חיים טובים
עכשיו בא לנו להתמסכן.
רע לי נורא
ומגעיל לי
ואפחד לא אוהבת אותי
ואני בנאדם לא משהו בכלל
אני רוצה לכתוב יום אחד את הסדר יום של אבא
הוא
יואו
בנאדם שאני מעריצה
אני עוצרת את עצמי מכלום
כלומר מלדבר איתה שזה בעצם כלום
אני עוצרת את עצמי וזה גרוע
אני בטוח אהיה אמא פולניה
אני חייבת להיות האחרונה שתלך לישון, לנעול דלתות, לכבות אורות.
אחרת אני לא רגועה בכלל.
הידעת 2?
אחד הסיוטים שלי הז שאני אהיה אמא פולניהה
אני זקוקה למתנה מפתיעה באופן נואש
כלומר שמישהו יתן לי מתנה ללא בקשתי
אני גרועה
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול