המטריה הגדולה של אבא/ לוין קיפניס
טל, שקוראים לו טלטל, קם בבוקר ורצה ללכת אל הגנון.(הלוואי בימנו אנו הילדים היו רוצים ככה לקום וללכת לגנון)
אך בחוץ היה מעונן וגשם דפק על שמשת החלון:
טיפ-טיפ טף! טיפ-טפ-טף! תיק-תיק-תיק! תק-תק-תק!(פתוחחחח
)
אמרה אמא של טל: "היום לא תלך אל הגנון, הגשם דופק על שמשת החלון!"(באנה זה אחלה תירוץ לחופש..נחשוב על זה להבא במקום לעשות ת'צמי חולה כל יומיים בערך
)
"הגשם דופק – שידפוק לו! אני אקח את המטריה הגדולה של אבא."(ראיתם? זה הדור ההוא..הנוער של היו-איאיאיי
)
מהר טל, שתה, אכל, לבש, חבש.את המטריה הגדולה לקח - והלך.(מה הלחץ עם הגנון? סה"כ שעת סיפור ולגו...תנשום טל בין לבין)
הוא יצא אל הרחוב -
והנה אילנה, שאוהבת בננה, מציצה אליו מן החלון.(זה נק' חשובה שהיא אוהבת בננה.ממש.)
קרא אליה: "אל תביטי בחלון, בואי איתי לגנון!"(גם כן עוד איזה בן חושב שהוא מפקד..וואלה יופי
)
יצאה אילנה ונכנסה תחת המטריה.(רומנטי ביותר..2 מתחת למטרייה...כבר אמרתי את זה איפשהו בבע"מ)
הגשם נוטף, הגשם שוטף, תחת המטריה מי יירטב?(תכלס)
הם הולכים -(כאלו דא?! אז מה הם? ירכבו על גמל??עם מטרייה? נאא..)
והנה בתיה עומדת בחדר המדרגות.(הרגע הזה בבוקר שלפני שיוצאים לגשם נשארים עוד שנייה במדרגות כדי לסחוט עוד שנייה בלי להתרטבשיואו.)
"בתיה, בתיה, את פוחדת מאמבטיה? בואי אתנו לגנון!"(מי לעזלל פוחד מאמבטיה?אה?הסופר הזה סתם מכניס פחדים לא קשורים לילדים! אני אתלונן!)
מהרה בתיה ונכנסה אף היא אל מתחת למטריה.(הרסה את כל הרונטיקה)
והגשם שוטף, הגשם מטפטף, תחת המטריה אף אחד לא יירטב!
הם הולכים -(כבר דברנו על זה
)
והנה יוספה עומדת תחת גגון. קראו לה: "יוספה, יוספה, כלום את יחפה?(גאד.מה יוספה מה? רצו בן? לקרוא לו יוסף? קבלו בת? אז דפקו אותה עם שם מטריד? נו באמת)
עזבי את הגגון ובואי אתנו אל הגנון!" נכנסה גם יוספה מתחת למטריה.(יש פה משו לא הגיוני.היא ילדה היוספה הזו.הגובה שלה לא יותר מ1.20...הגגון 1.80 לפחות..הגיון מר משורר)
הגשם יורד, הרוח שורקת, וטלי מפטפט,ואילנה צועקת, בתיה צוחקת ואף יוספה אינה שותקת.(כיאה לחבורת חננות שהולכות לגן גם בזמן של סערה)
הלכו ארבעתם יחדיו. והנה דרור, המצפצף כציפור, עומד בחוץ ורועד מקור.(הבנתם? משחק מילים דרור=ציפור וזה..זה קרע אותי משום מה)
קראו לו: "אל תזקוף אוזניים של חמור! בוא אתנו אל הגנון"(בלבתם אותי,לפני שנייה קראו לו ציפור..איפה פה החמור?? בעע)
מהר דרור ונכנס אף הוא אל מתחת למטריה.
ברק הברק, רעם הרעם
הלכו חמישתם יחד! והנה אפרים אדום-לחיים, נעול מגפים-ומקפץ בשלולית המים.(אין אחריות להורים?)
קראו לו: "הי אדון בוא לגנון!" נכנס גם הוא אל מתחת למטריה.
הלכו ששתם יחדיו. והנה ממול כלבלב וחתלתול מייללים ליד הגדר,(גם רומנטי)((סתם לא!)
מתרוצצים ומחפשים מקום להסתתר. קפצו דרור ואפרים ונטלו אותם על הידיים. ונשאו אותם אל מתחת למטריה -(איזה מסירות...שיואו. ממש הסמל והדוגמא לעמותת "צער בעלי חיים ומוגבליות")
ששה ושמחה כל החבריה! בינתיים - התחילו מתבהרים השמים,(משום מה כשהגשם מטפטף עליי והורס לי את השיער אני לא ששה ושמחה..פפףף)
והילדים - שיר בפה ואור בעיניים! וכך בשיר ורון באו אל הגנון.(ושוב הדור ההוא..בכל מצב ובכל רגע שמחו ללכת למוסד לימודים.מה היה להם שם פעם אה?)
שמחו כל הילדים עשו מעגל גדול - גם הכלבלב והחתלתול השתתפו במחול!(את זה אהבתי..למען האמת)
פעם ראשונה שלי..תהיו עדינים!!
