הוא רק נער

הוא רק נער, הוא לא יבין את זה

את כל הצרות של המבוגרים

הוא רק נער, הוא לא יבין

שהחיים טיפה יותר מסובכים

הוא רק נער, כ''כ תמים

מעניינים אותו רק נרגילות וסרטים

הוא רק נער, עזוב אותו עכשיו

הוא לא טיפש, הוא פשוט לא חכם

הוא רק נער, הוא לא יבין את זה

הוא רק נער, הוא לא ידע

איך בלילה הוא ישב ובכה, ובכה

הוא רק נער, הוא לא יכול לקבל החלטות

רק עם שכל מבוגר אין לך טעויות

הוא רק נער, הוא לא ירגיש את זה

את מה שעובר בלב של הילד

הוא רק נער, חסר אונים

החיים בהמשך יהיו הרבה יותר קשים

הוא רק נער, הוא לא יבין את זה

הוא רק נער, חתיכת מסכן

חי את החיים שלו כאילו כלום לא קורה

הוא רק נער, איזה משוגע

ילד קטן רק קצת יותר גבוה וחזק

הוא רק נער, הוא לא מבין

ש אותו רק אנחנו באמת מכירים

הוא רק נער, פשוט מצחיק

איך זה שנותנים לו את התפקיד הכי מלחיץ

הוא רק נער, הוא לא יבין את זה

מה עובר להם בראש מה יוצא מזה

הוא רק נער והוא באמת לא מבין

למה הם אומרים שהוא לא מבין

הוא רק נער, הוא לא יבין את זה

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אולי יעניין אותך