אני אהיה מדריכה וזה אחלה כסף.
אני אלך ללמוד לרקוד.
אני אתנדב. לא יודעת במה.
אולי כן ננסה מדא. אולי.
אם לא, יש המון התנדבויות. אני חושבת שמשהו עם ילדים חולים.
זה מבאס אותי. מבאס לגמרי.
אבל אולי זה מה שיהיה טוב.
אני. רוצה. בגרות.
לעזאזל.
למה אולפנות לא מוכנות לקבל מישהי שרוצה לעשות בגרות? רוצה באמת.
כן, זה יהיה קשה וזה ברור.
אני יודעת שאין לי שום הערכה חלופית. אני יודעת שחסר לי חומר בכמויות עצומות.
זה קשה, זה לא בלתי אפשרי.
כבר בנו לי תוכנית מסודרת. זה אפשרי לגמרי.
עם השקעה שלי, השקעה עצומה. זה יהיה קשה. אבל אני רוצה את זה.
לעזאזל.
לעזאזל.
אז תקבלו בנות שלא חסר להם טיפת חומר, אבל גם אין להם שום מוטיבציה ללמוד את זה.
בסוף, נגיע לאותה תוצאה.
בת בלי הערכות חלופיות מכיתה י לא תגיע למאה והיא יודעת את זה, היא לא מצפה כרגע ליותר מתעודת מינימום של שלוש יחידות ובלי מגמה ו21 יחידות ולא יותר. אבל גם בת בלי מוטיבציה לא תגיע למאה. אז מה ההבדל ביננו??
לעזאזל.

אני אלמד רכיבה
- לקראת נישואין וזוגיות