הליכה לגן עם טיטולThanks G-ad
אז הבכור שלי התחיל ללכת לגן והוא עם טיטול. כמה שניסתי לגמול לא הלך והחלטתי שאין טעם ללחוץ מה גם שהוא עוד לא בן שלוש. העניין הוא שמנגן הודיעו לי שהם מחויבים להכניס אותו לגן אבל אני יצטרך כל פעם להגיע להחליף לו טיטול. מה אפשר לעשות😔 הגן זה נסיעה של איזה עשר- חמש עשרה דקות מהבית שלי ועם אוטובוס זה יכול גם חצי שעה.
הוא גם התחיל מסגרת אחרי שהיה איתי בבית ונראה שהגננת לא מתלהבת מזה כי עכשיו צריך ללמד אותו את גבולות הגן שאי אפשר כל היום לשחק וכו.
מתיש אותי כל הרגשות האלו. מצידי הייתי משאירה אותו איתי בבית. גם ככה זה ילד ראשון שנכנס לגן וקשה לנו ההכרה שהילד שלנו גדל. זה סוג של התחלה חדשה בחיים.
(מצטערת שזה ארוך. קצת פרקתי)
נשמע לי הזוי..רותי7

הם מחויבים לקבל אותו לגן, ומחויבים גם להחליף לו טיטול.

פחות נוח להם?

סבבה.. אבל תבדקי מה החוק אומר ואז תגידי להם שאת מתנצלת אבל לא תוכלי לבוא להחליף לו טיטול באמצע היום. ואת יכולה לבקש מהם עזרה בגמילה.

תודהThanks G-ad
איפה אפשר לברר מה החוק אומר על זה?
צודקת לגמרי. הן מחוייבות לנקות ילד שצריך החלפה.אם ל2

בגלל זה יש חוק שבגנים הצעירים יש סייעת נוספת מ30 ילדים. 

כי בתכלס, זה באמת קשה לצוות לעשות את כל זה...

יש המון ציוד בגן, ואם הן לא מסתכלות, תוך שניות ספורות הילדים 

הופכים הורסים ומשחיתים... ואם הן עסוקות בהחלפות זה קשה...

לכן עדיף ילדים גמולים...

מכירה סייעת שמחליפה גם 10 טיטולים ביום... או ילדים שברח להם...

בהצלחה.

ולאמא היקרה:

ואל תתייאשי.

זו תקופה ותתרגלו.

שנה טובהחיבוק

בטח ממש מובן הרגשות שלךרק אמונה


א ני בשוקמעין אהבה
תקשיבי
במקומך הייתי פשוט קובעת עובדה- אני לא יכוחה להגיע. נקודה.
גם בגן עירייה יש מקום לילד להגמל -הוא לא הראשון שלא מגיע גמול לגן עיריה.
ולדעתי הם מחוייבים להחליף לו.
וגם אם חוקית לו- מטסרית בוודאי.
הייתי עושה לגננת מצפון רציני- שהיא אמורה לטפל ביחד שנמצא תחת חסותה ולדרוש מאמא לנסוע חצי שעה באוטובוס להחלפת טיטול שלוקחת דקה וחצי זה פשוט הזוי ומגוחך.
ושהיא בתור גננת יכוחה להבין שיש ילדים שקשה להם עם גמילה וצריכים יותר זמן- בטח אם הוא לא בן 3 עדיין-שזה ממש נורמלי!!

תקבעי עובדה. ותראי שהיא תתמודד יופי
גם הבת שלי עומדת להיכנס לגן עם טיטול...מתואמת

לפי מה שידוע לי - לפי החוק הם מחויבים להחליף לילד שעוד לא גמול. לא סתם יש בעיקרון שתי סייעות בגן של גיל שלוש בשנים האחרונות...

האמת שאני אמורה בעצמי לדבר עם הגננת ולברר מה המדיניות שלהם בנושא - ובכל מקרה זה לא יהיה מאוד נורא אם יבקשו שאבוא להחליף, כי אנחנו גרים ליד הגן - אבל נראה לי שלא יעשו בעיות.

תנסי למצוא את החוק בנושא - ולהראות אותו לגננות...

גם בלי קשרטרמפולינה

לחוק , נראה לי שהגננות צריכות להבין בעצמן

שזה לא הגיוני לסחוב אותך כל פעם להחליף טיטול

זה עלול גם להקשות עליו את ההיסתגלות לגן , זה יגרום לו להפרד ממך יותר מפעם אחת ביום

והוא לא יבין למה את באה רק להחליף לו והולכת

 

זה גן קטןThanks G-ad
רק 17 ילדים לכן יש רק סייעת אחת
אז לא יקרה כלום אם הגננת או הסייעתחלושי
יפנו מזמנם לטובת ילד קטן חסר ישע שכל "חטאו"הוא שנולד בסוף השנתון ועדיין לא בשל לגמילה, ויעזרו לו להתאקלם בגן במקום לפגוע בו.
אם החוק הוא כמו שהגננת אומרת זה פשוט עוול לילדים הללו. במקום שההחלפה תהיה ממקום נטרלי וענייני זה מדגיש את חוסר הגמילה ועלול לגרום לילד גם סוג של ניסוי חברתי.
אם כך - אז סייעת אחת בהחלט יכולה "להשתלט" על ילד או שנייםמתואמת

שפעם או פעמיים ביום זקוקים להחלפת טיטול...

שוב, זה החוק. ולכן אני מניחה שמי שהולכת להיות סייעת בגן של גיל 3 - לוקחת את זה בחשבון. כמו שמטפלת במעון לוקחת בחשבון שהיא תחליף טיטולים... זה אמנם לא נעים, ואני מבינה ממש את הגננות, אבל ככה זה, וזהו...

^^אני רוצה לומר לךשירקי
שזה קשה וגם מגעיל מנסיון אישי... אפילו מאוד אבל בלי קשר לחוק ...==>
כמו שאין לאמא לב להשאיר את הילד שלה מלוכלך אני לא מבינה איך סייעת לא תרחם על ילד כזה... שהוא מלוכלכך מפריע לו אולי הילדים צוחקים עליו...
ומהנסיון שלי היה ילד שכולם באו ואמרו לי ״ הוא לא יוצא מהשירותים״ ואז אני שומעת אותו צועק ״ אבל אני לא יודע לנגב״ אז באתי נייגבתי לו ( עם הנייר הנורא ואיום ) וכן זה מגעיל אבל כל-כך ריחמתי עליו שאפילו הלכתי טיפה להרטיב את הנייר כדי לנגב לו יותר טוב... ומובן שאמרתי לו שלא צריך להתבייש וכו וכו
ברור שאני לא יתחיל לעשות בדיקת טוסיקים בגן של מי נקי ושל מי לא אבל אם התחלתי עבודה אז עד הסוף. ולא בגלל שזה חוק אלא בגלל שזה התעסקות עם נשמות כמו הילדים שלי!!וחבל שצריך חוק לזה אבל צריך!
.. לכן כמה דברים:
1) תעשו טובה לילדים שלכם וכמובן תלמדו אותם לפני זה כמה שיותר ( ובטוח לי שכולם עושות את זה! כי כולכן אימהות מדהימות ודואגות)
2) אולי תשלחו איתם מגבונים ותלמדו אותם שגדולים מנגבים עם מגבון... גם ככה הנייר שמה על הפרצוף.... וככ קשה לי לראות ילדים שמתגרדים בגלל זה וכל התחתון מלוכלך .. מעבר לזה שזה יכול לגרום גם לדלקות בשתן( שלרוב זה חיידקים שעוברים מהצואה לשתן) ואני אומרת את זה בתור אמא שזה מה שאני יעשה לבן שלי! וזה מה שעשו לי הורי שהייתי בגן! מסורת😁

אז נכון שאי אפשר לדאוג להכל זה ילדים והם מלכלכים! אבל בתור אמא אני אדאג לילד שלי לפחות כמה שאוכל מבחינת הגיינה....( שטיפת ידיים, לא לשתות מפה לפה וכו׳)
יישר כוח לך!מתואמת

ברור שאשלח את הבת שלי עם מגבונים, טיטולים ובגדי החלפה. כמו שהיה שנה שעברה, אצל המטפלת...

(אני בעיקר דואגת איך היא תיגמל ככה בסוף - כי המטפלת עזרה בגמילה של הילדים, אבל בגן זה קצת מוגזם לצפות לזה...)

התכוונתי מגבונים גם שהם כבר גמוליםשירקי
או שאולי זה שריטה אצלי?!
אצלנו בבית גם כשלא היה תינוקות/ ילדים תמיד היה מגבונים בבית בשירותים ,אני לא מבינה איך אפשר בלי... שילד ( וכל אחד) עושה גדולים בשירותים נייר לא מנגב טוב גם אם הוא רך...אנחנו הורגלנו למגבונים תמיד חח ( לגן הביאו לנו כל פעם בשקית אוכל קצת מגבונים והיינו לוקחים לפני ההליכה לגדולים בשירותים)

וצודקת הגמילה שם נשמעת יותר קשה
אני אישית ( לא מנסיון) אפילו חושבת שעיקר הגמילה עדיף בבית ושמה יחליפו טיטולים כבר או שיעשו מה שלפי הזמן שלהם אני יגיד לך למה...

1) אני יפחד שהם ילחיצו אותו יותר והוא יפתח התנגדות...ולדעתי אם בבית הוא יתרגל זה אוטומט יעבור לגן לאט לאט במיוחד שהוא רואה שכולם עושים בשירותים...
והייתי אומרת לסייעת לנסות מתי שבא לה אולי....

אפילו אם הוא עד 4 בגן לדעתי שווה ״ האיכות ולא הכמות״ כדי שתהליך הגמילה יהיה יעיל...
2) אני אישית ממש חושדת ליחס שיראה קצת לא מתחשב כי הילד שלי רגיש...וכשאין לסייעת זמן היא יכולה לשדר לחץ/ עצבנות וכאלה...

אבל שוב הילד שלי עדיין איתי בבית אז אין לי נסיון אישי בזה אבל לדעתי הולכים בזה עם האופי של הילד... וכל פעם בוחנים מה המצב...


לא, גם אצלנו בבית יש מגבונים בשירותים...מתואמת

מודה שאף פעם לא חשבתי מה הם עושים בגן/בי"ס...

אהה אז זה לא שריטה חחחשירקי
טוב לדעת
גם המבוגרים אצלינורק אמונה


גם אצלנו מגבונים זה מצרך קבועטרמפולינה


הוא התחיל היום?ניקיתוש
אז זה לא נשמע לי גן רגיל של משרד החינוך, מוזר.
מתחילים ביום שישי כולם, לא?!
התחיל ימי הסתגלותThanks G-ad
יש מסגרות של משרד החינוך שמתחיל קצת לפני
עכשיו שאלתי את אמא שלישירקי
והיא אומרת ״ יקראו לך להחליף לו ״ אממא איזה חוצפה אז זה מה שמצאתי
שהם מתנגדות להחליף אפילו בגדים מלוכלכים ....
מי יחליף לילד שהרטיב בגן? בטח לא הגננת


שם כתוב שמשרד החינוך אומר שזה תפקידה של הסייעת אבל בשטח הדברים אחרת
אל תסכימי מזה זה?!
זה כתבה מאוד ישנה צריך לברר מה החוק העדכניחלושי
ננסה לבדוק לא נראלי שזה השתנהשירקי
לקרוא לאמא לגן? נשמע לי הזוי...
מעניין אבל ....
נראלי שפה זה מעודכןשירקי
כן. זה החוק המעודכןיראת גאולה
אם זה גן עיריה - זה פשוט לא חוקי.
תודהThanks G-ad
איך אני ידע אם זה גן עיריה או לא? יכול להיות שזה גן עמותה ואז זה שונה? אני יודעת שהוא מוכר ממשרד החינוך ונרשמתי אליו דרך האתר של העיריה
כל גן חובה הוא כפוף לחוקים האלה לא?שירקי
לא ידוע לי על זה...

וסתם מוסיפה שאני אישית הייתי שמה גם מגבונים שיהיה לילד שאם הוא הולך לשירותים לגדולים יהיה לו יותר נוח...
ככה גם אנחנו גדלנו😁
ואם נרשמת דרך האתר של העייריהשירקי
והוא מוכר עי משרד החינוך אז ממש נשמע לי שזה אותם חוקים... לא רואה שצריך להיות הבדל!
אבל אולי יש פה עוד שיודעות
אולי תחפשי את שם הגן ולאן הוא שייך...

מנצל"שת - גמול אך מפספס לעתיםאפונה
יש מצב שיקראו לי להחליף?
נראלי אם אין לו בגדי החלפהשירקי
אז כן..
בכל אופן אצלנו היה מקרה שנראלי היה כך לא היה לילדה להחליף והאמא לא ענתה אז ילדה אחרת שהיו לה שני זוגות הביאה לה כמובן שהאמא שלה הסכימה....

שווה תמיד לשים להם בתיק הכל להחלפה גם אם הם סתם נרטבים ממים או משו
הורים יקרים תקראו עד הסוףמסגרות
הסייעת צריכה להחליף אבל, וזה אבל גדול, הרשות מחוייבת לספק מקום ותנאים להחליף. ז״א פינת החתלה. בפועל אין פינת החתלה בגן.
מה עושים? יש סייעות שמחליפות לילדים בעמידה (ניסיתם פעם להחליף קקי בעמידה) . יש כאלו שלא מוכנות לזה ובצדק!
ובאמת, קחו אחריות ואל תחכו לתחילת שנה כדי שהגננת תגמול את הילד שלכם.
זה ברורשירקי
אף אמא לא תגיד ״ אני אסמוך על הגננת״... ( או שכן? עכשיו עירערת לי את זה חח)
ובתכלס עבדתי בגנים ובאמת לא ראיתי פינת החתלה... 🤔

וזה שהן לא מוכנות לזה ( וזה באמת בצדק היא לא צריכה לשבור תגב!) אבל האמא לא אשמה צריך לפנות לגורם שאחראי לספק פינת החתלה...מי אחראי לפנות לרשויות כשיש בעיה בגן? הגננת הסייעת כאילו איך זה הולך?
חתיכת פרוצדורה בטח עד שהם יטפלו...,
מבטיחה לך שלא חיכתי לסוף שנהThanks G-ad
אני כבר מזמן מנסה לגמול ולא הולך. אין עניין להכניס לילד למצב לחץ כי הוא לא משתף פעולה ומה עוד שבגלל שניסתי לגמול אותו הוא לא רצה ללכת לגן עד שירדתי מהגמילה. אף אחד לא עושה זאת בכוונה ומותר קצת רגישות בנושא. אני הייתי גננת ובחיים לא חשבתי לקרוא לאמא של הילד להחליף. מבטיחה לך שלהחליף בגדים שפיספסו בהם הרבה יותר קשה ןמעצבן ומגעיל.
מוסיפה אפילו יותרשירקי
לדעתי אמא ממש תרצה שהילד שלה יגמל כדי שלא יהיה שונה מכל ילדים בגן! ולא יסבול מזה...
אז לא רק שזה לא בכוונה אלא יש כוונה הפוכה להורים ורצון חזק לגמול אותו....

מה לעשות שלפעמים הילד פשוט לא מוכן / קיבל טראומה/ לא היה זמן להורים לגמול אותו...
זה נותן תחושה לא טובהThanks G-ad
זה נותן להרגיש כאילו ההורים נכשלים שלא הצליחו לגמול את הילד. ( ומה לעשות זה ילד בכור. אין לי ניסיון). לא הצלחתם? עכשיו תאכלו אותה ותבואו להחליף טיטול.
אולי באמת כבר כדי שאשאיר את הילד בבית שהוא לא ירגיש שונה שאמא מגיע להחליף לו בגן
את לא צריכה להשאיר בבית, אלא לשים בגן פרטי או מעון.מסגרות

אם הגיל שלו גבולי הוא יכול להיות במעון.

 

לא הצלחתם? עכשיו הצוות יאכל אותה, תארי לך מצב היפוטתי שבו כולם מגיעים לא גמולים, אשכרה מעון ולא גן.

רוצה לתקן את עצמי- קחי אחריות עכשיו, תקבלי הדרכה ותגמלי אותומסגרות

במקום לשלוח אותו עם טיטול לגן

היא אומרת לך ש היא נסתה ולא הצליחהאמא!!!
קחי אחריות-ממש לא נעים להגיד...
עד עכשיו היא לא לקחה אחריות?
ממש לא נחמד הסגנון שלךThanks G-ad
נשמע שאת עובדת בגנים. גם אני עבדתי בגן בתור סייעת ואחכ כגננת ואף פעם לא נהגתי כך. ואת הבן שלי אני לא אכניס למעון כי הוא לא גמול. במיוחד שהם איתי בבית עד גיל של גן
אני כמעט תמיד מחליפה לילד גדול בעמידה - הרבה יותר נוח לדעתי.מתואמת

ותאמיני לי שניסיתי תקופה ארוכה לגמול אותה (ועוד כשאני אחרי לידה...) - אבל פשוט לא הלך בינתיים...

גם אניThanks G-ad
בדיוק אחרי לידה ניסתי לגמול ולא הלך. היום התינוק בן חודשיים. לא היה לי כל כך מרווח אחרי הלידה
בפעם הבאה להעלות מודעות מגיל שנתיים,ולא חודשיים לפני תחילתמסגרות

השנה.

אבל לא כל ילד מוכן לגמילה בגיל שנתיים!מתואמת

יש ילדים שזה פשוט יעבור להם ליד האוזן, והם לא יקלטו כלום על גמילה בגיל הזה.

וגם כשיש מוכנות כלשהי - זה עלול לקחת זמן... (הבת שלי התחילה לגמול את עצמה! בגיל שנתיים וחצי, כשהייתי שבועיים אחרי לידה בערך. כמה ימים היא עשתה מצוין ובמודעות בסיר - ורק אח"כ הכול התחיל להתפקשש, והיא נהייתה לא אכפתית ליציאות שלה בכל מקום... ואני מעדיפה לא ללחוץ עליה יותר מדי - כדי לא לפתח לה רתיעה מוחלטת מכל העניין... ומצד שני - אני לא יכולה לשלוח אותה למטפלת, ושהיא תהיה שם גדולה מכל הילדים! הרי סך הכול היא מפותחת בהתאם לגילה, ואין סיבה שהיא תתעכב עוד שנה...)

אני חושבת שהיא התחילה לגמול את עצמה בגיל שנתיים וחצימסגרות

אז אתם יכולתם לעזור לה להגמל לפני.

סביב גיל שנתיים אפשר ללמד ילד להתאפק ולעשות בשירותים, אחרי גיל מסויים לדעתי מתחילים מלחמות כוח או מלחמות פסיכולוגיות מול הילד ופחות מתעסקים  בללמד אותו להתאפק, בדרך כלל כבר ברור שהוא יכול להתאפק בגיל 3.

בגיל שלוש - כן. אבל לפני כן לא בטוח.מתואמת

שני הגדולים שלי נגמלו בגיל שלוש בלי הרבה בעיות (נכנסו לגן אחרי גיל שלוש). אני שמחה שלא ניסינו קודם - כי זה היה מכניס אותם ללחץ מיותר, לדעתי.

עם הקטנה לא הייתה ברירה בעיקרון, אלא להתחיל מוקדם. ועכשיו אני רואה שזה באמת מוקדם מדי...

גמילה זה לא רק להתאפק! מורכב מהרבה יותר היבטיםבנחת...

יש גם מרכיבים רגשיים, למשל כמה הילד בשל לקחת אחריות וללכת לשירותים כל פעם שצריך.

ויש ילדים שאם גומלים אותם מוקדם מדי, אפילו אם זה יצליח, ישלמו מחיר רגשי לא קל.

תמיד גמלתי לא מוקדם ואף פעם לא במלחמות פסיכולוגיות משום סוג... אין שום סיבה להכנס לשם אם התהליך בריא. הפוך, לפעמים הילד לא בשל וההורים לא מקבלים את זה וחושבים שהוא עושה איתם מלחמות...

נכון.א-ב-ל בפעם הבאה בבקשה לא לעשות מצפון!!רק אמונה


היא אמרה שהיא ניסתה לפני ולא הצליחה. חודשיים זה לא מספיק זמןמסגרות

וצריך להגיד את זה.

כן אבל היא רשמה משהורק אמונה

שהיא אחרי לידה או משהו

וחוץ מזה

עכשיו מאוחר מידי

אז זה מצפון מיותר

לא??

לא. כי היא יכולה לקחת אחריות ולגמול אותו עכשיו.מסגרות

ולא להמשיך לשלוח אותו עם טיטול לגן ולחכות שיבקש להוריד.

אני מאמינה שעם הדרכה מתאימה הילד יכול להגמל. 

 

אבל מה היא תעשה בינתיים?? תשאיר אותו בבית בעוד הגן כבר פועל?מתואמת


מסכימהרק אמונה


אני אענה לך מכמה כיווניםמסגרות

מכיוון הגננת- כשילד מפספס או משלשל אפילו אני מחליפה לו ולרוב נותנת בגדי החלפה מהגן בלי בעיה.

כשילד מגיע עם טיטול אני אגיד לסייעת שתחליף לו ואנסה לתמוך בהורים בגמילה שלו.

 

אבל (אחד גדול)

 

מהנסיון בשטח,  בגלל שזה לא מקובל בגן, אז כשילד עושה צואה בטיטול הילדים מתרחקים ממנו וטוענים שיש לו ריח רע. הילד מתחיל להסתגר (כי מה הוא כבר יכול לענות) ולדעתי זה פוגע בדימוי העצמי שלו. המחיר של הפגיעה בילד הוא מחיר שאי אפשר לכמת.

 

גם כשהילד בלי הצואה הילדים כבר לא כל כך רוצים לשחק איתו וילד כזה פשוט הופך להיות אומלל בגן.

את צודקת. אז תני לה (ולי) עצות יותר קונקרטיות לגמילה.מתואמת

לא רק לומר "קחי אחריות"...

לא מכירה אותה או את הבן שלה.לדעתי צריך להתייעץ עם מישהומסגרות

שמכירים.

איזה סוג של ייעוץ?מתואמת


אמא מנוסה, מנחת הורים. סבתאמסגרות
אם כבר-אז יועצת גמילה.רק אמונה

ויש כאן שרשור כזה בנעוצים

אולי יהיה לך שם כמה עיצות שוות

אם מחליפים לו מהר זה מקטין בהרבה את הבעיה...בנחת...


התכוונתי לענות למסגרותThanks G-ad
טוב הבנתי. אז אינה לך על דבריךThanks G-ad
א. את מודעות השירותים הוא מכיר מגיל שנתיים. וכל הזמן אמרנו לו.
ב. הוא יודע להתאפק ולכן בהתחלה עשה בשירותים. אח״כ למד להתאפק ולא עשה בכלל ואחכ פשוט כבר עשה ברצפה ולא הסכים שירותים. אין עניין להכריח. זה גם לא יעזור. תסרבי אותו בכוח לשירותים???
ג. את הגמילה ממש לא התחלתי מלפני חודשיים. רשמתי שלפני חודשיים ילדתי. את הגמילה ניסתי הרבה לפני וגם אחרי
ד. אם כל הכבוד לזה שאת גננת גם אני גננת ( כרגע בחופשת גידול ילדים) ובחיים לא הגבתי ככה.
אני מבינה את הגועל והסלידה( דרך אגב אני לא כעסתי על הגננת אלא תהיתי לעצמי מה צריך לעשות) הילד שלי הוא נשמה טהורה של ילד ובגלל שהוא עם טיטול הוא לא אמור להרגיש שונה. מושפל. וכו.
ד. התייעצתי עם כמה. השיטות לא עובדות כי אי אפשר להכריח ילד לעשות.
מקוה שתעדני את תגובותיך כי הם ממש לא נחמדות וסימפטיות.
יהיה טוב בעזרת ד'!רק אמונה

את אמא מקסימה אל תקחי ללב

 

חודשיים זה די והותרסדר נשיםאחרונה

אם ילד לא נגמל בחודשיים סימן שזה לא הזמן

לא עדיף לחכות קצת ולגמול בשבוע?

נראה שאת גומלת מגיל שנה או שאז את מתחילהאם ל2

עם ילדייך את התהליך כדי להגיע לגן 3 גמולים...

 

את כותבת מאד לא נעים. לא כולם בשלים ומסוגלים 

להגמל מהר או מוקדם.

תחשבי רחב ולא רק איך שאת מתנהלת בבית. 

כל ילד בקצב שלו.

כיוון נוסף לחשיבהבנחת...

דובר כאן הרבה על חובה של מי לנקות וכו.

אבל חשוב שתהיי מודעת לנושא של הרגשות של הצוות.

צריך כאן רגישות כי זה אינטרס שלך שהגננת והסייעת יאהבו את הילד שלך. שהוא לא יהיה "זה שאמא שלו עושה בעיות" או "המגעיל הזה" וכו. את לא רוצה שככה תהיה ההתייחסות הפנימית שלהן אליו. הוא ירגיש את זה בסופו של דבר באיזושהי דרך.

את צריכה להיות חכמה באיך לדבר איתן על זה...

קרה לייראת גאולה
שהילד פספס בגן (צואה).
הסייעת נקתה אותו כמובן, כי זה ברור, לפחות בגן הזה. קיבלתי את הבגדים המלוכלכים בתוך שקית בתיק.
למחרת שלחתי לאותה סייעת שוקולד עם פתק בשם הילד. היא הגיבה לילד - "אז עכשיו אבקש ממך לפספס כל יום" .
צודקתThanks G-ad
לכן חשבתי אולי שווה לי להשאיר אותו עוד קצת בבית. מה שאני לא יעשה לא יהיה טוב😣
הגננת חייבת לקבל את הילד. אסור לה להתקשראני84
אליך לקחת אותו או להחליף אלה אם כן הילד לא רוצה שיחליפו לו.
בתור גננת אני עונה לךשנהא
גננת לא אמורה להחליף חיתולים בשביל זה יש בגן 2 סייעות.
במקרה שהילד גמול או בתהליך של גמילה ומגיע לגן כבר עם תחתונים אך בכל זאת מדי פעם מפספס במצב כזה גננת כן צריכה. (כמובן לדאוג שיהיה בגדי החלפה).
אבל קרו מקרים שגם אני החלפתי חיתול וגם בגדים זה תלוי בפניות של הסייעת..
אל תדאגי. אני חושבת שברגע שיכנס לגן,חניתה

 

ויראה שכולם גמולים שם, יהיה לו יותר מוטיבציה והוא ישתף פעולה. זה אפילו יבוא ממנו. 

 

ולגבי הכעס על הגננות. תראו בכל זאת, זאת בגן עיריה עם 30 ילדים, שבו הילדים כן מצופים להיות עצמאיים ברוב הזמן או  במידה מסויימת בתחום השירותים וההגיינה. בדרך כלל יש סייעת אחת וגננת אחת, ולכן אם הרוב לא היו גמולים או זקוקים לעזרה מלאה, אז זה כל מה שהגננות יעשו זה להיות עסוקות בזה. ולכן נועד החוק הזה. בפועל אני חושבת שלא קוראים להורים אלא אם מדובר במקרים מאוד קיצוניים.

 

 

ומעניין ששמעתי מקרובות משפחה שבעבר (בזמן חיתולי הבד) היו גומלים את הפעוטות בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם. פשוט כי החיתול בד היה ממש מסריח והיה קשה לנקות את זה אז ניסו לגמול כמה שיותר מהר .....

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28אחרונה

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"לאחרונה

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תביעת חלת- מישהי הצליחה למלא??נועה לה

אני כבר אובדת עיצות

כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!

הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס

מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי

פליז עזרה!!!

נראה ליהשם שלי
אמור להיות בתלוש/ טופס 106
תלוש שכר אחרון יש לך? / טופס 106?המקורית
אבל כבר העלתי תלושים במקום אחרנועה לה
יש מצב שצריך להעלות פעמיים? 
למי שיש אישור לנ"ז מפקיד שומה הסעיף הזההמקורית

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ואוו תודה רבה רבה!!נועה לה
את לא מבינה כמה אני מתוסכלת מול כל הביוקרטיה הזאת, כל הזמן מעלה את כל הטפסים עונה את כל הפרטים ואז צריכה לבדוק על איזה טופס והכל נמחק!!!  התגובה שלך עזרה לי לעשות המשך לדף הבא סוף סוף! 
ממש בשמחה יקרה המקוריתאחרונה
צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך