בס"ד
מחפשת לי שירים שילווה אותי בעבודה בגן..
מסדרת לי את הנושא לחודש הקרוב- מה אני מעבירה, איך ומתי.
ופתאום אני קולטת שזה עוד שנייה מתחיל...
ותחושת האחריות מציפה אותי..
זה לא עבודה מעשית...
זה לא להכין מערך אחד וזהו, איזה כייף גמרתי!
זה לא להיות ראש קטן על נושא אחד..
זה לא הגן הקטן שהיה..
לא.
עכשיו זו אני הגננת..
ועכשיו זה להכין ימים שלמים- בוקר, ביניים, סיום, יצירה, קבוצה..
עכשיו זה להכין את הנושא שיהיה לו רצף..
עכשיו זה לחשוב איך אני מקדמת את הילדים גם מוטורית, חברתית רגשית וכו'..
עכשיו זה לשים לב לקשיים שעולים..
עכשיו זה להיות בקשר עם הורים..
עכשיו יש לי 36 ילדים קטנים שאני אחראית עליהם..
עכשיו אני מתנהלת בצוות ואני הקטנה עם סיעות שיכולות להיות אמהות שלי..
עכשיו זה רציני..
עכשיו זו אני..
כייף משהו..
אבל גם מלחיץ..
![]()










