התיק התהפך וכל תכולתו נשפכה על המדרכה בערבוביה..

(אני לא בטוחה שהבנתי את הפואנטה של המשחק.. אבל ניסיתי . כאילו, יש דרך מסוימת שאמורים להמשיך בה את את הסיפור, או פשוט להמשיך?...)

"לאא" צעק אורי "אל תכבי אני נשאר לישון"

"טוב, לילה טוב אורי" אמרה אמא ויצאה מהבית

ואורי נרדם.

אמר אורי, בקומו נרעש ממשכבו.

"23 שנים חלפו מאז.

מדוע זיכרונות ילדותי רודפים

אותי ומתערבבים זה בזה?"

הוא הושיט ידו למכשיר הנייד,

והחל מדפדף בין אנשי הקשר.

הוא יודע מי יוכל לעזור...

בס"ד

"לא מאמין עליך אחי!"

@לך דומיה תהילה נשמח לאיזה גיוון טוב...

כשאריסטו המודאג לא יודע אם חבירו עליה, אם לאו..

והוביל אותו אל בטן הספינה.

בין קירות המתכת הלבנים של המסדרון הארוך

התהלך בחשש כשמלווים אותו רק רעשי המכונות.

אריסטו כיחכח בגרונו, ושאל בקול רועד:

"יש כאן מישהו?"

לפתע נשמעה חריקת כסא. אריסטו התחרט מיד.

נפתחה דלת בקיר הימני ואיש משופם הביט בו במבט קר.

האיש המשופם פנה אל מישהו נסתר בתוך החדר, ואמר:

"נראה לי שהאיש שלך הגיע".

"קרא לו פנימה".

אריסטו התקרב ברגליים רועדות. מה אני עושה?

אך אריסטו ידע שאין לו לאן לברוח, ובתנאים הללו בריחה רק

תחמיר את המצב. הוא נכנס לחדר הקטן, שם ישב איש צעיר

מול שולחן משרדי, עליו מסך מחשב וקלסרים מפוזרים וכלי כתיבה.

שתיקה.

האיש הניח את ראשו על שני אגרופים ובהה בו עומד.

"אני מכיר אתכם?", שאל אריסטו.

"לא", אמר הצעיר.
"עדיין לא", אמר המשופם.

ותודה מעין שהגבת לו,

כי אני פחדתי עד עכשיו להרוס את הרצף )

תודה.

האמת שגם אני נכנסתי כבר למתח.

יש לי משהו, בעז"ה...

ענתה גיטל, והלכה למטבח להרתיח מים לקפה..

בתוך חלום ונרעש כולו

 "פיו איזה סיוט! חלמתי שאני נשוי לגיטל משטיסל"

(אל תחתנו לי את אורי!)

((אבל הוא פנוי להצעות ))

מזל שאני באמת פנוי ויכול להמשיך לצאת איתה...

לפתע תקפו אותו געגועים עזים והוא תר אחר סמארטפונו

וברוב התרגשותו, נשמט המכשיר אל תוך ספל נטילת הידיים המלא שעל יד מיטתו...

איך אכתוב להילה?"

עצב ירד עליו...

"טוב לא נורא. ממשיכים מהיכן שעצרת" פסקה שריקה ומיד ישבה לחבר המשך לסיפור.

|נחנק|

|משתעל|

|נושם באיטיות ונרגע|

לפני שיתחרט, ולפני שיפריעוהו ממעשיו..

צליל חיוג נשמע ברקע ולאחריו קול מוכר אמר "הלו.. אורי?

התואילי ללמדני כיצד לשמור על קשר עם בחורה, בעוד סמארטפוני טבע ואיננו..

כיצד? כיצד עשיתם זאת, את וסבא, תהא מנוחתו עדן?

(הייתי חייב)

"הנכד האהוב שלי רוצה להתייעץ איתי"

<<< הערת אגב, ללא קשר לסיפור>>>

גם על הפעם הקודמת...

בגללכם אני לא יכולה יותר להשתמש בזה

סתם סתם, הכל טוב...

אבל לא באמת יכולתי לעבור על זה בלי פטיש קטן, לא?

כמה הרפתקאות מוזרות עם שמות מוזרים מכניסים לי לסיפור אחד?!

ועוד מנסים לשדך אותי עם כל מיני תמהוניות!

"חדל אש..", התחנן אורי..

כשרשור הכי הכי מביך שצפיתי בו בכל שנות שהותי בפורום 

והיו מביכים

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה