החלטתי לשתף בכדי לקבל קצת חיזוקים.
כמעט חודש אחרי לידה שלישית, הכל עבר ברוך השם התינוקות מושלמת (קיבלתי בת אחרי שני בנים!) אני מבחינה פיזית בסדר גמור. יומיים בבית החולים הייתי בהיי מטורף מאושרתתתת.
הגענו הביתה הילדים חזרו מהקייטנה ובוווום! בלאגן צעקות בכי משתוללים , התחלתי לבכות. בלילה כשנכנסתי לישון התקף חרדה מפחיד לא נרדמת מזיעה רועדת (בבן השני שלי זה התחיל לי חצי שנה אחרי לידה טיפלתי בכדורים בערך שנה ומאז לא מי פגשתי עם זה בשום מקום) התאפסתי על עצמי מהר ואמרתי מה זה השטויות האלה ?!?? זה קטן. עליי .
מאותו ליליה נכנסתי למעגל קסם הזה שמזין את עצמו, כל היום חושבת על זה מפחדת מזה , בחילות הקאות, עצבות, חוסר עניין בהכול. במקביל מטפלת בילדים ועושה כל מה שצריך אבל בלי כוחות ובלי מצב רוח.
שבוע אחרי לידה כבר החלטתי ביחד עם הפסיכיאטרית שאני חוזרת לכדורים - סרנדה. התחלתי במינון 50 לשבועיים, ואחר כך עלינו ל100. כבר כמעט שבועיים עם המינון החדש, במקביל ישנה עם כדורי שינה אמביאן במינון כפול שמרדים אותי לגג 5 שעות. עדיין לא טוב לי! עדיין חרדות ומחשבות כל היום, מה יהיה מתי יעבור מה עם הילדים... כל לילה חמתי אמא שלי ובעלי ישנים עם התינוקת כי אני חייבת לישון. ואז קמה אחרי כמה שעות מחורבנת לגמרי. לא יכולה לראות אוכל ירדתי המון במשקל וכולם מסביב אומרים איזה יופי רזית... לפני שלוש שנים זה קרה לי חצי שנה אחרי לידה לא זוכרת כמה קשה זה היה וכמה זמן לקח לי לצאת מזה אבל הפעם זה מרגיש ארוך יותר וכאילו הכדורים לא עוזרים. חושבת לעלות מינון אבל הפסיכיאטרית לא תהיה כל השבוע. עזרה מה עושים? מישהי חוותה ויכולה להגיד מתי כל זה יעבור? והמלצה לפסיכולוג באזור תל אביב
כמעט חודש אחרי לידה שלישית, הכל עבר ברוך השם התינוקות מושלמת (קיבלתי בת אחרי שני בנים!) אני מבחינה פיזית בסדר גמור. יומיים בבית החולים הייתי בהיי מטורף מאושרתתתת.
הגענו הביתה הילדים חזרו מהקייטנה ובוווום! בלאגן צעקות בכי משתוללים , התחלתי לבכות. בלילה כשנכנסתי לישון התקף חרדה מפחיד לא נרדמת מזיעה רועדת (בבן השני שלי זה התחיל לי חצי שנה אחרי לידה טיפלתי בכדורים בערך שנה ומאז לא מי פגשתי עם זה בשום מקום) התאפסתי על עצמי מהר ואמרתי מה זה השטויות האלה ?!?? זה קטן. עליי .
מאותו ליליה נכנסתי למעגל קסם הזה שמזין את עצמו, כל היום חושבת על זה מפחדת מזה , בחילות הקאות, עצבות, חוסר עניין בהכול. במקביל מטפלת בילדים ועושה כל מה שצריך אבל בלי כוחות ובלי מצב רוח.
שבוע אחרי לידה כבר החלטתי ביחד עם הפסיכיאטרית שאני חוזרת לכדורים - סרנדה. התחלתי במינון 50 לשבועיים, ואחר כך עלינו ל100. כבר כמעט שבועיים עם המינון החדש, במקביל ישנה עם כדורי שינה אמביאן במינון כפול שמרדים אותי לגג 5 שעות. עדיין לא טוב לי! עדיין חרדות ומחשבות כל היום, מה יהיה מתי יעבור מה עם הילדים... כל לילה חמתי אמא שלי ובעלי ישנים עם התינוקת כי אני חייבת לישון. ואז קמה אחרי כמה שעות מחורבנת לגמרי. לא יכולה לראות אוכל ירדתי המון במשקל וכולם מסביב אומרים איזה יופי רזית... לפני שלוש שנים זה קרה לי חצי שנה אחרי לידה לא זוכרת כמה קשה זה היה וכמה זמן לקח לי לצאת מזה אבל הפעם זה מרגיש ארוך יותר וכאילו הכדורים לא עוזרים. חושבת לעלות מינון אבל הפסיכיאטרית לא תהיה כל השבוע. עזרה מה עושים? מישהי חוותה ויכולה להגיד מתי כל זה יעבור? והמלצה לפסיכולוג באזור תל אביב
