ובכל מקרה ילדה בת שנה לא תצליח להכנס שם.

כשטסנו לארה"ב הקטן היה בן חודשיים, בעריסה, והגדולה, בת שנתיים, ישנה מתחתיו על הרצפה. לא תמיד ירשו את זה (רק בסוף הטיסה הדיילת שמה לב והעירה לנו שזה אסור, אבל קיבלנו את הטיפ מחמי שכשעלו לארץ עם תאומים בני שנה השכיבו אותם ככה) אבל תנסו כן להשיג מקומות שקרובים לשורה הראשונה (זה נקרא "מקומות מועדפים") כך שיש מרווח.

אנחנו הבאנו חלקים של משחק, נגיד קופסה קטנה עם כמה קליקס בתוכה שמספיקים. שני ספרים שאף פעם לא נמאס לה מהם ויכולה גם לקרוא לבד, וחוט סיליקון שתשחיל עליו צ'יריוס (שנה זה קצת קטן בשביל זה...)

את כל הדברים לילדה כדאי לשים בתיק נפרד, שלא תצטרכו לפתוח כל הזמן את התא שמעליכם. בקבוק לילדה מרשים לעלות (בארץ בטוח, ובארה"ב בחזרה פשוט יעבירו אותו במכונה כלשהי).

לתת לשתות מהבקבוק בנחיתה, אפשר גם לתת נובימול או אקמולי קצת לפני ההמראה והנחיתה כדי להקדים תרופה למכה.

ולא להלחץ. לשמור חלק מהמשחקים לשעות המאוחרות יותר של הטיסה, שיהיה משהו חדש אחרי שתשתעמם. תהנו!

אמרו להם שעד 9 חודשים אפשר, ובכל אופן הוא לא ישן שם דקה כי הוא היה גדול מדי בשביל זה (זו באמת עריסה קטנטונת, הרבה יותר קטנה מאמבטיה של עגלה). אבל אם יאפשרו לכם לקבל "מושב מועדף" ללא תשלום (זה בתשלום בעיקרון אלא אם אתם עם תינוק שזכאי לעריסה) אתם לא חייבים באמת לפתוח את העריסה, אולי פשוט תנצלו את המקום...

אחרי שהרכיבו לנו את העריסה, רציתי לשבת להניק אותו (כמו במשך רוב הטיסה) ולצפות במשהו תוך כדי, ואי אפשר היה להרים את המסך אחרי שהרכיבו את העריסה.

בטיסה חזור ניסיתי להרים לפני שהרכיבו את העריסה, אבל אז לא יכלתי להוריד אותו חזרה אם רציתי לקום במקרה

ומה שהיה אצלך זה בעיקר חוסר מחשבה של הדיילים, הרי ילד בן שנתיים לא אמור להכנס לשם לפי הגדרתם (בכלל משלמים עליו מקום אם הוא שנתיים ומעלה!)

דברים עם חלקים קטנים שנופלים (המטוס צפוף ואת לא רוצה להתכופף כל רגע בין המושבים להרים חלק אחר)

גם את המוצץ לקשור לבגדים שלה, שלא יפול.

דברים שעושים רעש

דברים מלכלכים

דווקא לא הייתי מביאה משחק חדש לגמרי, כי בדרך כלל בפעם הראשונה שמקבלים משחק חדש לא משחקים איתו כל כך, ורק בפעם השניה והשלישית, כשכבר מכירים אותו, הוא מעסיק יותר. אבל בגיל הזה ממילא כלום לא מעסיק יותר מכמה דקות.

תביאי איתך מים- בנתבג בטוח מעבירים מים, במיוחד אם זה לתינוקות.

מוצץ\בקבוק בהמראות ובנחיתות.

אם את צריכה מים חמים למטרנה תבקשי שיביאו לך בנפרד מים רותחים ואז תערבבי עם מים קרים לטמפרטורה הנכונה- הרבה פעמים אין להם מושג מה אמורה להיות הטמפרטורה של בקבוק לתינוק...

אם יש לך אפשרות תשבו במושב שקרוב למעבר, בטח תרצי לקום איתה הרבה ולא נעים להטריד אנשים כל רגע.

לדעתי הכי חשוב- לא להיכנע לתקוע את הילדים מול סרט במושב/ באייפד//

הילדים נראים כמו קופים ממש, בלי שום דעת. זה נוראי.

כל הפעמים שטסתי עם הילד שלי- הבאתי לו שקית מלאה צעצועים חומרי יצירה וספרים- הדיילות היו ממש נחמדות וחשבו שזה מגניב, הילד היה שמח, ולא הספקנו אפילו חצי מהמשחקים בשקית.

קחי בחשבון שילדים ישנים הרבה בטיסה בדכ, לילה זה לילה בשבילם.

לא לשכוח אטמי אוזניים, תרופות, ומשהוא להרגיע תינוק בנחיתה.

ושלא יהיה לך לרגע אחד מצפון שהתינוק שלך בוכה בנחיתה ומפריע לכולם- הרעש של המנועים חזק יותר.

תמצאי לקנות קערת נשנוש- זה קערה עם מכסה גמיש שאפשר להכניס יד אבל התכולה נשפכת פחות.

ואני טסה המון!! 

גם מים לעצמי. אף אחד לא התייחס..

במקומות אחרים היו ממש פלצנים ולקחו לי אפילו בקבוקים ריקים! אבל בארץ בחיים לא.

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!