הנשים מתחלקות באופן גס לשני חלקים
לא יודעות לנהוג ובטוחות שהן יודעות לנהוג
אלה שבטוחות שהן יודעות לנהוג מתחלקות באופן גס לשני חלקים
עוצרות ברמזור ולא עוצרות ברמזור
אלה שלא עוצרות ברמזור מתחלקות באופן גס לשני חלקים
|שוביניסט||ריאליסט|
ששששששששששש
נפש חיה.
מגדלור באפלה
חוני המעגל פינותאני הר המורניק ואני לא פלורוסנט!
(הבטון הגולמי)
LightStarבס"ד
גברים מתחלקים באופן גס לשני חלקים, אלה שיודעים לנהוג, ואלה שחושבים שהכביש שייך להם
אלה שחושבים שהכביש שייך להם מתחלקים באופן גס לשני חלקים
אלה שיודעים לנהוג, ואלה שמתחלקים באופן גס לשני חלקים
בס"ד
לא יודע, לרב שפירא ולרב מגנס אין סינון...
בס"ד
אנשים שחושבים שרק הרבנים שלהם חשובים ואז בטוחים שאנשים שאינם הם שמים על ההלכה פס
לסתם איזה פספוס?
בס"ד
ואני לא מאמין שאתה אשכרה גורם לי לכתוב את זה על גבי המסך.
ואני לא מאמין שאתה אשכרה גורם לי לכתוב את זה על גבי המסך.
בס"ד
האלוהים אתה שאתה בוחן כליות ולב?
שלעתים נראים כלא קשורים
כולל גם בניין הצד האלהי בכלל ובניין התורה בפרט.
(שהיא איילת אהובים ויעלת חן.)
וככל שאדם מגדל יותר את נפשו בתורה ככה האחיזה של הצד הבהמי כבעל אחיזה. כמשפיע- חלשה.
ואני מקווה שפה אתה מבין את גודל ההפרש בינך, לבין הרה"ג יעקב שפירא, למשל.
בס"ד
לא אני ולא אתה יודעים אם זה אחד מהם.
בס"ד
עזים בקדושה זה ארגון שצריך להכחיד
לפי שיטתך מרן הב"י הפך כל מפגש עם מציאות אנושית-נשית לדבר מיני וגס.
בס"ד
חוטא בוודאות, ככל הנראה א. מדבר על עצמו. ב. מוציא לעז על הציבור
בס"ד
בחישוב, בזמן, ובמקום.
סהכ אני בעד שכל אחד יפעיל את הראש לעצמו ולא יגיד על מישהו שהוא בחזקת חוטא כשהוא לא.
בס"ד
כן יש לי בעיה עם שיטת העבודה של הארגון הזה
בס"ד
המצב הנוכחי היא מי שאין לו סינון - הרבה מאוד אנשים שפויים ונורמליים שאני מכיר, ואל תשאל איך אני יודע או לא יודע שהם צריכים או לא - נחשב חוטא כל שני וחמישי
בגלל ארגון "עזים בקדושה" ואנשים שחושבים כמוהו החתימה שלי כמו שהיא היום התהוותה. עלו על העצבים
בס"ד
זה לא אומר עליו יותר מדי וגם לו על הסביבה.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול