נזכרתי ששוב צחקתי היום בלי סוף.נחל
איזה כיף לך.נקודונת.
כן. וזה היה בשיעור שהמרצה בקושי השתלטה במילא.נחל
כןכן! יפה ששמת לב
לא. אל תרגישי רע עם עצמך.נקודונת.
חח זה טובנחל
לא מפסיקות לדבר
גם אני שמתי לביחידי
האמת?נחל
...יחידי
למה אני חופר ומנצלש?יחידי
אתה ממש בסדר.נחל
נכון.נחל
ממ אני תוהה אם הסופרת הזו בכלל יהודיה.
כן...יחידי
(אין את זה בחב"ד אאל"ט).
(את מה אין?)נחל
...יחידיאחרונה
(אני ממש לא בקיא אז יש מצב גדול שאני טועה).
גמני!! הכי כיף!!נוצת זהב
הצחוקים האלה שגוררים עוד צחוקים?טוב נו..
זה מהות הלימודים לדעתי. שונאת את זה. כל כך אני.
בהצלחה לך בהמשך.
אגב, איך שם, בגדול?
והיי, תתחדשי על החתימה!
בדיוק אלה.נחל

בכללי, בסדר ממש. מצליחה להנות אפילו.
ותודה

אוי ויי
טוב נו..
יאא! זו ממש מחמאה! וזה בהחלט אשמתה. אבל זה כייף, אז לא נורא.
וואו. איזה כייף
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול


