טוב. יש לי.ריעות.
ביומולדת 19 שלי אני רוצה לקפוץ מבניין כשאני מחזיקה מטריה. בום.
(ספויילר:פסידונית

היא לא באמת תגרום לך לעוף בקלילות עד לנחיתה רכה על הקרקע.

אבל זה באמת רעיון מגניב.)

למי אכפת? אני מתחילה פה מסורת מעריצים.ריעות.
פסידונית

טוב.

לכבוד הוא לי להיות נוכחת בשרשור רב רושם זה.

את מכירה בנות גילמור, כן?ריעות.
אוי ווי.ריעות.
השלמת חסכים. יש את כל הפרקים בסדרות wf. תראי את הסדרה הזאת. היא יחסית נקיה, גם משעשעת גם נוגעת ללב וגם רומנטית. ו ו ו יש שם אנשים מקסימים אחד אחד. אפילו קירק.
פסידונית

רשמתי לעצמי.

עוד רעיוןריעות.
אם אי פעם אני אפרד ממישהו/ מישהו ייפרד ממני, ואני אצטרך לוולו, אני אאמץ טלוויזיה עם סרטים ישנים ונאכל אך ורק ג'אנק פוד. וגזר. מרשמלו, פיצה, סוכריות. כל הדברים הטובים.
~רפרנס למרי פופניסס~אליה2
אני יודעת שלא לזה התכוונתםאליה2אחרונה
זה פשוט הזכיר לי את מרי פופינס
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך