"אוף אני שונאת שתמיד מאחרים ולא מתחילים בזמן, אני אומרת לכם אני הולכת לשנות כאן תלו"ז"
טובטוב אחותי או שתחלקי פופקורן או שתצאי מהסרט שאת חיה בו
לעשות רצונך!"אוף אני שונאת שתמיד מאחרים ולא מתחילים בזמן, אני אומרת לכם אני הולכת לשנות כאן תלו"ז"
טובטוב אחותי או שתחלקי פופקורן או שתצאי מהסרט שאת חיה בו
Masterpiece
לעשות רצונך!דאא בואי אלינו מידדד
Masterpiece
לעשות רצונך!

המחוז כבר העיף לנו איזה 5 מדריכים וכל השאר חטפו כריזה מטורפת,
קיצער משמעת אצלנו יש רק בחלומות הפרועים של הרכז
(אולי גם של הקומנרית ה*חדשה*)

למדריכים\קומונרית\רכזים
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)