**בעקבות שיעור מחשבת**
בדורנו אין (כמעט) אנשים שמאמינים בתמימות.
אז מה עדיף- מישהו שחוקר ושואל, ומבין את המהות ומאמין והכל אבל לא שומר תורה ומצוות, או מישהו שלא מבין ולא יודע ובקושי מאמין אבל מקיים תורה ומצוות?
**בעקבות שיעור מחשבת**
בדורנו אין (כמעט) אנשים שמאמינים בתמימות.
אז מה עדיף- מישהו שחוקר ושואל, ומבין את המהות ומאמין והכל אבל לא שומר תורה ומצוות, או מישהו שלא מבין ולא יודע ובקושי מאמין אבל מקיים תורה ומצוות?
וואלה, הבנתי. תודה. למרות שאני קצת חולקת, אני חושבת שיש (ומכירה) לא מעט אנשים שאינם שומרים תומ"צ אבל מאמינים.
(כתבתי שבדורנו אין כמעט אנשים שמאמינים באמונה תמימה.)
עדיפה האופציה הראשונה?
אז יש 1:1. נמתין לעוד תשובות.
יהודי צריך לקיים בקבלת עול ואז להבין למה. את זה הבנתי, אבל אם הוא לא מקיים ככה, אם הוא לא יכול?
צריך להבין.
(לא יצא ברור..)
מה העיקר?
קיום המצוות (ואז העיקר שמקיים, ולא מאד נורא שהוא לא מבין ולא מאד מאמין), או האמונה וההבנה (ואז לא נורא שלא מקיים [בהנחה שהוא לא מקיים מרצון. מבין שצריך אבל לא מקיים])?
(נלמדה כבר, תודה.)
אבל מבין שתי האופציות הנל מה עדיף?
המצב נתון, אחד כזה ואחד כזה. זה לא בר שינוי. שניהם לא בסדר? מי יותר טוב?
(שניהם לא 100%, ברור.)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.
